בתשובה להאייל האלמוני, 05/08/05 16:33
321812
אני רואה את הרוצח כשייך לימין הקיצוני במדינת ישראל, ולכן את ערכיו כחלק מהערכים שמנחים את הימין הקיצוני. אני לא טוען שהימין הקיצוני הוא מחנה הומוגני ושכולם מונחים על ידי אותם ערכים בדיוק.

לדעתי יש הבדל בין ערביי ישראל לבין ערביי השטחים - וניתן לראות אותו בא לידי ביטוי, למשל, ביחס בין כמות הפיגועים שבוצעו על ידי תושבי השטחים לכמות הפיגועים שבוצעו על ידי תושבי ישראל של גבולות הקו הירוק.
321817
זכותך לחבוש את משקפיים הלא מפוקסות האלה. השאלה היא מי אתה מכליל בתוך אותה קבוצת "ימין קיצוני". למרות שכאמור הבחור פעל לבדו ובלא תשתית ביצועית מאחוריו.

אפשר לומר ובאופן מנומק ומרחיב יותר על אותו משקל מדוע, השמאל-הקיצוני בישראל מצטייר כבוגד. מאחר והוא בוחר לתמוך בפעולות המסייעות לאויב ופוגעות בעם היהודי, כתופעה רחבה ואפילו מגובה אצל לב הברנז'ה.

לבי ערבי /פלסטינים:
אני חושב שחוסר ידע בתחום הזה באמת קריטי. יש לציין כי מוטמן בדרך כלל ומטוטאט מתחת לשטיח.
1. באופן שהפלסטינים עצמם(בעלי תעודות אלה ואחרות) מגדירים עצמם במשך השנים האחרונות בשיח הפנימי.

2. ישנה אמנם החלטה-הבנה משותפת שפלסטינים נושאי תעודה כחולה
לא יהיו בראש המאבק על פני השטח כ,פצצות המתקתקות" אבל לגבי כל השאר הדברים שונים.
מס' מעשי התמיכה בצורות ישירות ועקיפות במלחמת הטרור הפלסטינית מתקרב ל-‏15,000 .מס' הפעילים אקטיבית לסיוע במעשי מקדמי טרור מגיע לרבבות.
הדברים מובהקים במיוחד בפלסטינאי המשולש , הנגב והגליל ובריכוזי לוד-רמלה.

אם נתמקד בנגב נמצא מאות התארגניות (שהתגלו) בעשור האחרון מצד פלסטיניאים נושאי תעודה כחולה במלחמה נגד ישראל.
למעשה אם נתמקד נגלה שהפלסטינים היושבים בנגב הם צינור העברת אמל"ח עיקרי ליהודה ושומרון.

דוגמה ספורדית מהשבוע:
321818
ברשותך, אני לא רוצה להמשיך את הדיון הזה.
321821
נ.ב. התפישה והשיח על ''פלסטינים נושאי התעודה הכחולה'' כפלסטינים לכל דבר, איננה רווחת רק בינם לבין עצמם, וגם לא רק בימין אלא היא כיום חלק אינטגרלי בתוך קבוצות שמגדירות עצמם מרכז כמו האופיזציה האקדמית החזקה (בתוך 'שינוי') שבתוכה קיימת קבוצה
המקדמת את רעיון חילופי השטחים המאוכלסים (בלא הזזת תושבים מסיבית של אנשים מבתיהם- ''אם קראווילות טובות למפונים יהודים הם טובות גם לערבים'')-.
גושיי ההתיישבות תמורת המשולש. רעיון שהתבשל כזכור בעבר אצל אפריים סנה(עבודה), גדעון סער (ליכוד) וכיום מתחיל להיות מדוברר לא מעט גם אצל בן כספית, ואורי דן באופן ישיר ואצל דן מרגלית באופן עקיף.

אני מכיר גם לא מעט אנשים בתוך מפלגת העבודה שתומכים ברעיון ואפילו במר''צ שברגע ובזמן המתאים שהוא יעלה על פני השטח יתמכו בו.
התפישה המובילה כאן היא שאם אי פעם יהיה סיכוי להקטין את הסכסוך, העניין יהיה מבוסס על הפרדת עמים מלאה ככל הניתן תוך שמירה על השטחים החיוניים לבטחונה הקיומי של ישראל.

אני באופן אישי לאו דווקא תומך נלהב בתפישה הזו ברמה הטקטית לפחות נכון להיום, למרות שברמה האסטרטגית היא בהחלט בכוון הנכון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים