בתשובה לדורון הגלילי, 10/08/05 9:17
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322826
השיטה שלי היתה להשתמש בזהות של חייל אחר. כשמשטרה צבאית תופסת אותך (בלי פס, בלי כומתה, בלי תג, עם מדי ב', לא מגולח, לא מצוחצח...) היא מבקשת תעודת חוגר בשביל לכתוב תלונה ולשלוח ליחידה שלך. כשחייל איבד את תעודת החוגר שלו, הוא היה נשפט, משלם קנס, ומקבל תעודה חדשה. בזמן שאין לחייל תעודת חוגר הוא היה אמור להשתמש ב"אישור שירות" (אני כבר לא זוכר אם זה השם הנכון של הטופס). אישור שירות הוא טופס שמקבלים מהשלישות הראשית, מדובר בטופס מחשב חתום עם שם החייל המספר האישי שלו, וחתימה של השלישות. חשוב לשים לב, בלי תמונה.חיילים שמשרתים רחוק מהמרכז יכולים לתת לפקידת הת"ש שלהם או לפקיד השלישות יפוי כח להוציא טופס כזה. למזלי הייתי פקיד שלישות, ככה שיצא לי להיות בשלישות די הרבה, ויכולתי להוציא כמה טפסים כאלה שרציתי. מובן ששימוש בטופס על שם של חייל שמשרת (ועוד ביחידה שלי) היא לא סבירה. למזלי, ביחידה שלי היו הרבה חיילים שהשתחררו על סעיף 21 נפשי, וכפקיד השלישות, וכחייל ביחידה, ידעתי על השחרור הצפוי שלהם עוד לפני שהם שוחררו. לכן, כל מה שהייתי צריך זה להוציא טופס כזה על כל חייל (בעל שם ישראלי או אשכנזי, לצערי אני לא נראה כמו מועלם) שנראה שעומד להוציא 21, ולהשתמש בטופס אחרי שהוא הוציא את הפרופיל. ועכשיו, צריך רק לזכור לא לחתום על התלונה בשם האמיתי שלך.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322830
והכי קל זה לא להיתפס על ידי משטרה צבאית.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322831
איך עושים את זה?
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322832
שומרים על הופעה תקינה. אותי, למשל, מעולם לא עצרו לביקורת, ובמשך רוב השנה וחצי האחרונות של השירות הצבאי שלי הסתובבתי בלי פס. מי שלא שומר על הופעה סבירה מושך אליו תשומת לב, ואז מתחילים לבדוק כל פרט אצלו, ובדרך גם מגלים שהוא בלי פס.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322835
זה לא '' הכי קל'' (כל בוקר, להתגלח, לצחצח נעליים, ללבוש מדי א' מגוהצים, לזכור את הכומתא, התג והגומיות. כל חודש לזכור להתגלח. לא לשכוח לקחת מהמפקד שלך פס כל פעם שאתה יוצא מהבסיס. תשווה את זה לפעולה טריויאלית חצי שנתית ותקבל קל)
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322836
ובזמנו - לזכור את הכומתה גם כשהולכים באותו שביל מאובק מהצומת לשער הבסיס, למקרה שהרס''ר יחלוף על פניך באוטו שלו ויראה את ההפרה החמורה של תקנת רפול.
טרמפ לא נתן, המנוול, אבל תלונה כן.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322838
האוטו של הרס"ר זה היה ריקשה ,לא? האוטו הזה יותר מגוחך מהתלת גלגל של מיסטר בין!
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322845
ראיתי הרבה דברים בחיים שלי, אבל מרוקאי נוהג בריקשה - זה לא.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322852
דווקא נוהגים ועוד איך. זה אפילו יכול להיות שאלה למדור החידות (באיזה מקום מרוקאים נוהגים בריקשות הודיות?)
חוץ מזה, זה עניין של כרונולוגיה. שהייתי לא מזמן במילואים גיליתי שהרס"רים תימנים ,ע(ו)בדי הרס"ר הם אשכנזים רוסים .המרוקאים הפכו קציני רכב. נראה שעדות ישראל עושות סבב במקצועות הצה"ליים.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322857
ורק השלם - רומני!

(ברקת, מפירה את אמנת הפי.סי הבינלאומית לטובת הומור זול).
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322860
בוודאי שיש רומני. זהו טר''ש (לשעבר) סרג'יו וינטרגרין מהאפסנאות.
לא יזיק קצת הומור זול. אנחנו באוגוסט.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322866
התכוונתי לשלם מהשלמייה :-)
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322869
השלם קננסיגר.
חרמפפף 322874
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322872
קננגיסר זה שם רומני? (אם זול אז שיהיה אד-הומינום)
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322881
זו עבירה חמורה על התקש''יר. שלמים, כמו באזרחות, הם בבלים.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 323979
מדי א' מגוהצים?
מי מגהץ מדים?

כמדומני, הגיהוץ לא כלול בהופעה תקנית.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322837
זה מעניין. אתה אומר כאן בעצם, שצריך לדעת איזה חוקים להפר. מזכיר לי שימושים מתוחכמים במקלטי מס וכאלה.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322839
חוץ מזה, קיבלתי מהמשטרה הצבאית תלונות על גילוח, ציחצוח, הופעה מרושלת, תפיסת טרמפים במקום אסור ועוד (אף פעם לא על שמי). אף אחד מהשוטרים הצבאיים לא בדק אם יש לי פס (ולא היה לי, זאת אמרת היה לי, אפילו חודשי, אבל על שמי האמיתי, וזה לא השם שנתתי לשוטר).
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322840
אני מסכים שזה כאב ראש למי שלא נמצא בבסיס סגור וצריך לצאת כל יום.

הפעם היחידה שבה משטרה צבאית תפסה אותי הייתה על זה שהייתי בלי פס, ואפילו לא באשמתי אלא באשמת המפקד שלי (הייתי איתו במשימה מחוץ לבסיס ובאמצע הוא החליט שהוא רוצה לנסוע לכיוון אחד ושאני אחזור לבסיס בכוחות עצמי). כמובן שלא עשו לי כלום - כנראה שהכי טוב זה שהמפקדים שלך ידעו שלא צריך לעשות לך כלום גם אם משטרה צבאית הגישה נגדך תלונה.
הגיע הזמן. 322846
בתור חייל, תמיד דאגתי שיהיה לי פקט קטן של פסים בכיס של הא', והייתי רושם לעצמי.
בתור מפקד, פשוט חילקנו פסים לחיילים על מנת שימלאו לעצמם ויהיה להם תמיד לפחות פס אחד ספייר למקרים של הארכת החופשה מכל מיני סיבות מצערות, יציאה מחוץ לבסיס לצורך קניות לשבת וכולי.
בקיצור, מאמצעי בקרה של הסגל זה הפך למלחמה משותפת שלנו ושל החיילים נגד המשטרה הצבאית.

האם היה מפקד שהיה זקוק לפסים כדי לדעת שחייל שלו לא חזר מחופשה? נשמע לי קצת לא סביר.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322863
איך אף פעם לא על שמך? זייפת תעודת חוגר?
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322867
לא בדיוק, השתמשתי באישורי שירות של חיילים שכבר לא היו חיילים. תגובה 322826.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322873
זהו. מעכשיו אנחנו נסמן חיילים עם ברקוד.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322875
קוראיום לזה דיסקית.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322887
גם את זה אפשר לזייף. נראה אותך מזייף חתימה דיגיטלית על ברקוד.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322888
חתימה דיגיטלית למשטרה צבאית. הצחקתי את עצמי.
וידוי 322851
אשריך. הכומתה הארורה שתמיד נופלת (למי יש כוח לשים סיכת ביטחון כל הזמן?) והאקדח השנוא שהיה צריך כל איש קבע לשאת הפכו אותי לחביבם של השוטרים הצבאיים בטרמפיאדות. מזל שלא היה צורך בפס.
וידוי 322856
איש קבע (עם אקדח!) בטרמפיאדה?
וידוי 322864
למה (עם אקדח!) לא?
וידוי 322870
אם היית לילה אחד מגלגל את הכומתה שלך בתוך כוס, היא היתה מקבלת צורה מעוגלת שמתיישבת היטב על הכתף ולא נופלת (שהרי לא מדובר על כומתת ה''כריש'' האימתנית של הבנות, שחלפה מן העולם). למי שאין כוח אפילו לשים סיכת ביטחון, שלא יתפלא על כך ששוטרים צבאים מחבבים אותו.
וידוי 322876
מה אתה חושב, שלא ניסיתי? יש אנשים שבנויים לכומתות, ויש אנשים שלא.

עם המשפט השני אני מסכים.

__

טוב, אולי הגזמתי קצת. זה לא קרה *כל כך* הרבה פעמים. אבל זה קרה, וכל פעם מחדש זה היה מרגיז. חלק מהבעייה היה שבאמת לא היתה שגרה מסודרת של הסתובבות במדים; חלק ניכר מהזמן היינו באים והולכים על אזרחי, ומחליפים למדים (אם בכלל) בבסיס. רק מדי פעם היתה סיבה לצאת החוצה על מדים - בשביל הטרמפים, או האוטובוס - ואז היה מסתבר שהכומתה (המעוגלת למשעי) פשוט לא איתי, ואין ממי לשאול, ואין זמן, אז יוצאים לדרך ומתפללים. תפילות של אנשים חילוניים לא תמיד עוזרות, אני יכול להוכיח את זה.
אם כבר אוגוסט 322890
אז תגובה בנוסח רועי לוי :

"רגע, אם הפס יוצא מצה"ל אז הוא... מממ... פס מן העולם? מממ.. מממ... מה זה הדבר הזה".

סליחה.
וידוי 323032
מה שמזכיר לי, מסופר על אחד, לא חשוב מאיזה יחידה (שלנו) שנתפס בתחנה המרכזית של ירושלים בלתי מגולח בעליל. כאשר שאל אותו המ"צ לפשר הדבר, ענה הלה: "ספירת העומר". "הכיצד ספירת העומר, ושבועות חלף לו זה מכבר?" התפלא המ"צ. בחורינו לא התבלבל והשיב לו: "אבל אצל הקראים..."

ואלון, לפני שתשאל, רומפי.
וידוי 323040
היה צריך לענות ''ימי בין המיצרים''.
וידוי 323049
אתה בטוח שלא שמעת את זה ממני, על מישהו אחר? או אולי, רומפי פשוט אימץ את השיטה.

(פלטוניזמאריתמטי...! פלטוניזמאריתמטי...!)
וידוי 323050
לא בטוח בכלום.

(ריבויאונטולוגיות...! ריבויאונטולוגיות...! ריבויאונטולוגיות...!)

סתם, עכשיו כשגמרתי לכתוב את המאמר החמוד שלי, אני אתפנה לכתוב משהו. מקסימום בסופשבוע.
וידוי 322955
הכי פשוט זה לשים סיכת בטחון ולא להוציא את הכומתה עד להחלפת החולצה, ואז והעביר אותה ביחד עם שאר המיותרים לחולצה החדשה...

הכומתה שלי לא קיבלה צורה כלשהי מהשהייה בכוס, אלא רק עיוות בקצה
יש ויש 322900
אני מכיר בחור שקיבל תלונה ממשטרה צבאית על זה ששמע מוזיקה בווקמן בזמן שהוא על מדים (הם טענו שזה לא הולם שחייל ילך עם אוזניות, הוא קיבל על זה שבת כמדומני) ועוד במקום איסוף לחיילים (חוץ מהגזלן לא היו שם אזרחים).
מצד שני גם אותי משטרה צבאית מעולם לא בדקה, למרות שבד''כ היתי בהופעה לא תקנית. היתרון הגדול הוא אחרי שנתיים, אז עם תעודת לוחם אין יותר יציאות על מדים (אם כי היו אנשים שקצת פחדו ממני, הולך עם חולצה קרועה וסנדלי טיולים, לא מגולח וחמוש).
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322933
גם אני לא זוכר את המשטרה הצבאית בתור משהו שהטריד אותנו במיוחד, למרות שחטפתי 14 על תלונה של משטרה צבאית בטירונות. אבל במשך שאר השירות שלי הם אפילו לא ניגשו אלי פעם אחת.

בזמן השירות שלי היו תמיד אומרים שמשטרה צבאית לא מטרידים קרביים (זאת אומרת לא נטפלים אליך במטרה "להוציא" ממך תלונה בכוח, אלא רק אם ההופעה שלך באמת יוצאת דופן). בפלוגה הותיקה ששירתתי בה היו כמה חבר'ה שההופעה שלהם כשהם היו יוצאים הייתה מרושלת לפעמים, ואני לא זוכר שמישהו מהם קיבל משהו ממשטרה צבאית.

פגשתי פעם שוטר צבאי שאמר לי שבחיים הוא לא נתן לחייל קרבי תלונה. ויש גם איזה אגדה אורבנית על בחור מיחידה מובחרת עם הופעה מרושלת בתחנת אוטובוס שניגשה אליו שוטרת צבאית, והוא המם אותה באגרוף לפנים וברח משם.

אבל אני מניח שיותר מהכל זה פשוט ההבדל בין לחזור כל יום הבייתה לבין לחזור הבייתה פעם בשבועיים, במקרה הטוב.
_________

בכל מקרה ברור שהפס מזמן איבד את הערך שלו. איזה ערך יכול להיות לטופס שהחייל ממלא בעצמו ללא ביקורת מהממונה עליו ?
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322954
הפס הוא הביטוח שלך. אם יצאתה אם פס הנך חייל בחופשה וכול פגיעה שאתה עלול לספוג תוכר כנכה צהל. אם יצאתה בלי פס הנך בגדר נפקד והצבא יכול להתנער מכול מה שקורה לך. זה שהמפקדים עצלנים ונותנים לחילים חבילות של פסים ריקים (גם לי היתה כזו) זו בעית משמעת של המפקדים. ולא בכול הבסיסים שהיתי בהם נתנו פסים חופשי.
סיפור יפה 322983
גם לי סיפרו אותו, רק שהוא לחלוטין חסר אחיזה במציאות.
לפס אין שום גיבוי בשום מקום אחר, לגיטימי שאדם מאבד דברים, במידה וקרה לך משהו לא נראה לי שמישהו יתחיל לחפש עליך פס, אבל גם אם כן, אתה יכול להגיד שמילאת אותו (היות וקיבלת פקודה כזו, הדבר חוקי מבחינתך) ואיבדת אותו (נגיד במהומה סביב פציעתך). במידה ומפקדך אינו טוען שאתה עריק, צהל לא יכול לעשות כלום (וגם לא רוצה). במידה ומפקדך כן טוען שאתה עריק, אתה גם תואשם בזיוף פס בנסיבות מחמירות.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 323041
בדיוק מה שקהלת אמר: צה"ל מסתמך על המפקד הישיר ולא על איזשהו טופס. ובכנות אני לא רואה איזה יתרון יש לשיטה של הסתמכות פתולוגית על טפסים על פני שיטה של הסתמכות על שרשרת הפיקוד. להוציא, כמובן, את התסריט שיש תופעה חמורה של שחיתות ופרוטקציה בקרב הדרג הנמוך של הסגל (קרי: מ"מים ומש"קים שפשוט מבטלים את המשמעת הצבאית). כל עוד אין לך תופעה כזו, אין שום הגיון להעדיף טפסים על פני המגע הישיר בין המפקדים הישירים לפקודים שלהם.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 322959
דווקא משיחה עם כמה ג'ובניקים לשעבר, די הופתעתי מרמות החידלון והשיממון שהם הגיעו אליהן, למרות היציאה כל יום הביתה (ואולי בגללה). משרדי הקריה קרובים אולי למוזיאון ולשווארמה, אבל הם לא מקום טוב לשהות בו כל יום כל היום.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 323329
אגדה אורבנית (הסיפור על הקרבי שנתן אגרוף לשוטרת)? אם הסיפור הזה קרה רק פעם אחת, אז הכרתי את הבחור אישית. נדמה לי שהוא היה מיחידה קרבית פושטית דווקא, ושהמ"צ היה ממין זכר. בטוח שהוא גם קיבל שבועיים בפנים על כך.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 323365
מעניין. גם אני שמעתי את הסיפור הזה, במקרה הזה המ.צ היתה בחורה, והחייל, שהלך עם כובע ב' שחור, אמר לבחורה ''אני זורק את הכובע באוויר, אם הוא נוחת חזרה על ראשי, את מבטלת את התלונה''. החייל העיף את כובעו באוויר, חבט בפרצופה של השוטרת והלך מהמקום.

אכן, נשמע כמו אגדה אורבנית.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 323379
זה בדיוק הסיפור שאני מדבר עליו ! פשוט השמטתי את כל הפרטים האלו כשכתבתי את התגובה.
וידוי (באלמוניות, מסיבות מובנות) 323385
סיפור של זקנים -שלי-בסוף שנות השישים. קיבלתי תלונה ממ.צ. על כובע -אז היינו חייבים ללכת עם הכומטה על הראש. נשפטתי אצל המ.פ. (יחידה קרבית). עשר שניות משפט -''עשר ל''י קנס על זה שלא ברחת''.
טכניקה חלופית 323018
כשהייתי יוצא מהבסיס בצפון שבו שהיתי בשנה השניה לשירות הסדיר שלי, הייתי מגיע לצומת בסביבות 6:50. בשעה 7:00 היה אמור להגיע האוטובוס הביתה, ובשעה 7:05, על השעון וכל יום חמישי, היה מתייצב במקום מ.צ. על אופנוע ועובר, ביסודיות ואחד אחד, את כל החיילים ודופק בערך לחצי מהם תלונות.
תמיד הייתי עומד בקצה הרחוק של התחנה, ומתפלל שהאוטובוס יגיע בזמן, וזה תמיד עבד. עד שיום חמישי אחד האוטובוס בושש לבוא, והמ.צ. הלך והתקדם, ואני הלכתי והצטנפתי בדובון (הלא-תקני) שלי, מנסה לזרות חול על הנעלים הלא-מצוחצחות, להסתיר את סמל ה'צ' על מדי הב' ולהעלים את הזיפים בני שלושת-הימים בעזרת כוח המחשבה (הייתי טומן את הפנים בכומתה, אבל כמובן לא היתה לי כומתה). זה לא עזר, והוא כחכח בגרונו ופנה אלי:
"חייל! זה שאתה מילואימניק לא אומר שאתה לא צריך להתגלח! תקפיד על זה בעתיד, הא?"
טכניקה חלופית 323022
גומא או מחניים?
מחניים 323587
ואלמלא הייתה שם גלידריה מצוינת, עד עצם היום הזה הייתי מטיל חרם מוחלט על הצומת.
טכניקה חלופית 323042
מה ששוב מוכיח שההגנה הכי טובה היא בכלל להיות מסיפור אחר.
טכניקה חלופית 323371
באחת הפעמים הראשונות שהגעתי לקרייה (כחייל), עשיתי זאת כדי לקבל דרגה - כלומר הייתי טוראי, אבל כבר הפסקתי לנעול נעליים גבוהות, להתגלח כל בוקר, לשמור על תספורת צבאית וכדומה.

המ''צ ליד השער ראה אותי, יצר קשר עין, הסתובב וברח.

להבדיל, חוגר אחר מהיחידה שלי עבר שם באותו היום, עם כפכפים, לא מגולח, אבל מסופר למשעי, וקיבל תלונה על השיער. מה שמוכיח שההגיון לא נתקע בש''ג, המשטרה הצבאית פשוט לא נתנה לו להתקרב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים