בתשובה ליובל נוב, 04/08/05 22:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממה אתה מסיק שיש טעות בשני ההיגדים האלה של ליבוביץ'? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהכתוב במאמר, כמובן :) "אקסיומה" מס' 1 של ליבוביץ' היא לדעתי שגויה משום שראינו שניתן לדעת, למשל, האם אדם משקר או האם הוא רוצה להזיז את ידו, מבלי שיאמר זאת, ומבלי שמשהו בהתנהגותו ירמוז זאת (אני לא מחשיב זרימת דם או פעילות נוירולוגית במוח כ"התנהגות"). שים לב - אני לא אומר שניתן לדעת בפרטי פרטים את *כל* התחושות, המחשבות והרציות, אבל ניתן לדעת במידה מסוימת של דיוק חלק מהן, ולהערכתי הן מידת הדיוק והן החלק רק יגדלו בעתיד. "אקסיומה" מס' 3 היא שגויה, לדעתי, משום שאנו יודעים כיום שמחשבה (קרי, פעילות נוירולוגית) יכולה לשלוט במחשב, ומחשב יכול, עקרונית, לשלוט בשריר אנושי, גם של מישהו אחר (דהיינו של אדם שאינו חושב המחשבה המקורית). ירדן הראה בתגובה 321783 מובן בו הטענה שגויה באופן טריויאלי, אבל דומני שברור לכולם שלא אליו התכוון ליבוביץ'. האם אתה סבור ששני ההיגדים הם תקפים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שניתן לדעת אם אדם משקר או דובר אמת אין לה יסוד. מה שנעשה באותו ניסוי של Faro עם הfMRI הוא שנמצאה קורלציה סטטיסטית בין פעילות מוחית מסוימת ובין הגדים של חברי קבוצת הניסוי שמלכתחילה היה מוסכם שהם היגדים שקריים או אמיתיים. אבל זה בדיוק מה שיודע לעשות גם הפוליגרף (לגבי פעילות פיזיולוגית אחרת, לא של המוח), ואף אחד היום לא טוען שהפוליגרף יודע להבחין בין דוברי אמת לדוברי שקר, ואפילו אינו קביל במשפט. גם באותו ניסוי מדווח שהשתמשו גם בפוליגרף, והוא נתן אותן תוצאות כמו ה-fMRI (למה ה-f קטנה והיתר גדולות?). הבעיה הגדולה עם גילוי שקר ואמת היא לדעתי שהם אינם ניתנים להגדרה אובייקטיבית. אפשר להעלות על הדעת מקרה שבו אדם ימסור עדות שהוא משוכנע שהיא "אמיתית", ואחר ימסור עדות מנוגדת וגם הוא משוכנע שעדותו שלו היא "אמיתית", כי הוא קלט דברים אחרים, אלא שאין שתי העדויות האלה מתישבות זו עם זו. איך יוכל המכשיר לגלות מי "משקר"? מבחינת ההגדרות של הניסוי אף אחד איננו משקר, אבל כל בר דעת יאמר שיש לפחות אחד שאינו דובר אמת. נניח שאחד מעכברי הניסוי שהיה צריך לשקר לא שיקר אלא אמר את האמת. שיקר או אמר את האמת? איך המכונה יכולה לגלות את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איננה אם יכולים לבדוק מי משקר ומי דובר אמת, אלא מי משקר ביודעין ומי סבור שהוא אומר אמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע הגיוני, אבל קצת חבל. אני כבר הרבה זמן תוהה אם פוליגרף יכול לספר לי דברים על עצמי ("אז מה באמת אתה מרגיש?"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות כאלה באמת נבדקות בפוליגרף? לא נראה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר שאלה אחרת לגמרי, ובעצם הניסוח הנכון שלה הוא, שאנו יכולים לבדוק לכל היותר אם הדובר תופס את דבריו כשקר או כאמת, וכאן מתברר לגמרי אופיה הסובייקטיבי של הבדיקה. אבל אם לא הגדרתי מראש מהו שקר ומהי אמת, איך אפשר לדעת שהנבדק תופס את המושגים האלה כמו שתופס אותם הבודק? זוהי גם הנקודה המכרעת בניסוי שנעשה. כל הצדדים הסכימו מראש מהו שקר ומהי אמת. זה לא המצב הנורמלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "כל הנבדקים הסכימו מראש מהו שקר ומהי אמת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנבדקים נתבקשו להעיד על איזה משחק שהשתתפו או לא השתתפו בו. לחלקם נאמר להעיד עדות "שקר" ולחלקם להעיד עדות "אמת". איך הנבחנים ידעו למה הכוונה ב"שקר" ו"אמת", ואיך הבוחנים ידעו מי מעיד עדות "שקר" ומי מעיד עדות "אמת"? מן הסתם היה מוסכם על כולם מהי האמת ומהו השקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |