בתשובה להאייל האלמוני, 14/08/05 17:56
דרך קשתו ויציבני 323754
אם כך, האם לדעתך לכתוב "אם תראה אדם טובע ומנפנף בידיו ולא תעזור לו מצפונך יציק לך לאחר מכן" זו סחיטה רגשית?

החייל רק ממלא פקודות. האם זה אומר שאינו אחראי למצוקת המפונים? שאלה טובה. לדעתי, אגב, התשובה שלילית - מי שאחראים למצוקה הכללית של המפונים הם האנשים שהחליטו על הפינוי בדרג המדיני, והאנשים בדרג הפוליטי שאפשרו אותו - ומי שאחראים למצוקה האישית של אנשים שהחיילים יפנו בכוח הם אותם אנשים שבחרו להישאר כדי שיפנו אותם בכוח.
דרך קשתו ויציבני 323765
על הפסקה השנייה אנחנו מסכימים.
לגבי הראשונה - התפילה של אבינר איננה דומה במיוחד לתפילת הטובע שהמצאת. היא דומה הרבה יותר לתפילה שימציא דייר שכיר לבעל ביתו, בנוסח "אם תפנה אותי מהדירה, כשכולי קורס מעצב, וחפיק ברכיים, ביודעך שאצטרך להסתפק עכשיו רק בארבעה חדרים ובקושי ייכנס בהם הפסנתר כנף החדש שלי - וכל זה רק משום שאינני מסוגל לשלם את 700 הדולר שאתה דורש אחרי שקניתי אותו - מצפונך ייסר אותך כל ימיך".
אני קוראת לזה סחטנות רגשית חסרת עכבות.
דרך קשתו ויציבני 323769
אני מסכים עם כל מה שכתבת בהודעה שלך, פרט לחלק של ''היא דומה הרבה יותר''. על רמת הדמיון סובב כל הויכוח. אני למשל חושב שהדמיון קלוש, ושהמצוקה של המפונים היא אמיתית, רק שמשתמשים בה כנשק כנגד האנשים הלא נכונים - וכתוצאה מכך לא תמנע ההתנתקות, אבל הרבה חבר'ה מסכנים שמכריחים אותם להשתתף בה יגרמו עם טראומה אמיתית שיכלה להימנע (וכמובן, כל מי שאינו תושב הגוש ומגיע אליו כדי שיפנו אותו הוא איש שפל ועל ה''מצוקה'' שלו לא מדברים בכלל).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים