בתשובה לאסף נחמיאס, 20/03/00 0:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אסף נחמיאס (ואללה השם הזה מוכר לי, הגם אתה מאולטינט ?) -- יקירי, אני בכלל לא מדבר על היומרה של האדם לאלוהות, בלה, בלה, בלה. זה נושא אחר, שהוא באמת עניין של דיעה אישית ולא ממש ניתנת לדיון. הראיה שלך חוטאת בצרות אופקים כלשהי. אני _לא_ מדבר על אישור הבד"צ, הבג"ץ או הקצ"צ. אני מתייחס אל הנדסה גנטית כאל יצור כלאים בעייתי, מועיל לעתים, אבל בעל פוטנציאל נזקים לא מבוטל. החטא היחידי שלי היה שיצאתי מההגדרה המדעית הקרה, והמצומצמת, אל עבר השלכות גדולות יותר, שלמרות שהן "מגוחכות" בעיניך יש להן חשיבות עצומה. להנדסה גנטית השפעות רבות, ואני חושב שמעטים האנשים שמתנגדים לשימוש בה באופן מוחלט. (אני עצמי, מתקיים על חסדי הרפואה הגנטית, שמאפשרת ייצור מסיבי של אינסולין ממקור הומני). אבל היחס של האדם למזון כאל פלסטיק, כאל בטון, הוא בדיוק זה הגורם לרעב בעולם השלישי (באופן עקיף, כמובן) ולמרבית התחלואים (אפילו הרפואיים, אם תרצה להצמד לפרקטיקה). אתה לא חייב להגדיר את זה כאלוהות או "חיות", פשוט תקרא לזה "האדם שעדיין לא מבין מספיק". אבל זאת עובדה, מדעית, שחלב מהומגן (כדוגמא), [מהומגן, אגב, זאת מילה המתארת את ההליך הבא : מפרקים את המולקולות של החלב, בתהליך הרתחה ו"מרכיבים" אותן מחדש, על מנת שהחלב יהיה אחיד ולא תהיה שכבת "שומן" נפרדת] בריא פחות מחלב שהושאר כמות שהוא. ההבדלים הכימיים אומנם אינם גדולים במיוחד, אבל ישנם דברים (אפילו עם ביטוי פיזי, לא "מרחף") שמשתנים כתוצאה מהתהליכים הללו. זאת נאיביות לחשוב שניתן לקחת פרי, "לשפר" אותו במובנים מסויימים, מבלי לגרום להתדרדרות בתחומים אחרים, אפילו אם (שוב) נתעלם מהאספקט המטא-פיזי. -- ולגביך : אל תמהר לשמוח לאידם של ה"בורים", כי הבורים הללו, שאולי לא יכולים לצטט מאמרים ולהפנות לעובדות "מדעיות", מכירים את המציאות לפעמים טוב יותר מאשר אתה תכיר אי פעם. והמציאות, עם כל הכבוד, לא חיה במעבדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי "מגוחך" (ובלי שום כוונות להעליב או להתנשא, חלילה) לטענתך, כאילו מזון הוא יותר ממרכיביו הכימיים. עדיין לא ביארת טענה זו באמצעים רציונלים שאינם תחושת בטן שלך. עם תחושות בטן אינני יכול או רוצה להתווכח. אם תחושת בטן סובייקטיבית ואישית מנחה אותך שיש להימנע מאכילת מזון מהונדס - פה נגמר הדיון. אך אם יש מאחורי זה אידיאולוגיה קונקרטית האמורה להשפיע על מישהו מלבדך, נא באר אותה. היחס של אדם למזון כאל פלסטיק הוא הגורם לרעב בעולם? למה כוונתך? הסבר, וברחל ביתך הקטנה, בבקשה. מדוע זו נאיביות לחשוב שניתן לשפר פרי בלי לפגום בו בדרך אחרת? אתה באופן עקבי לא מציג בפני תסריטים שיזיקו לפרי. ניתן ליצור היום אורז (בסדר, זה לא פרי, אבל ניחא) אשר ערכו התזונתי עולה בשיעור ניכר על אורז אורגני. במה הוא פחות טוב בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל משמעותי בין "תחושת בטן", או "אינטואיציה" (שכבודה במקומה מונח) לבין ידיעה או הבנה שבאה כתוצאה מחוויה אישית. כעובדה פיזית, שאת השפעותיה ניתן למדוד, אני יכול לומר לך שאוכל _זהה_ בערכו מבית אמא לצ'פס (לדוגמא) של מקדונלדס יהיה בעל "ערך תזונתי ישיר" גבוה יותר. כלומר, בבדיקת מעבדה אולי הערכים יהיו זהים, אבל היחס של הגוף אל המזון הוא שונה (ופה נכנסים מספר מאפיניים, כמהירות הספיגה, תגובת מערכת העיכול, הפרשת ההורמונים השונים וכו'). כדוגמא מששית, אני יכול לומר שהגוף שלי אישית (בתור גוף שנמדד מדי כמה שעות לפחות בתגובת אחד ההורמונים שלו) מגיב אחרת למזונות _זהים_ ממקורות שונים. בקשר לרעב בעולם ולפלסטיק. זה לא סוד שהכלכלה הקפיסטליסטית חוטא בדברים רבים, ביניהם חוסר היכולת "לתת" ערך כלכלי למושגים חמקמקים כמו אדמה, חיים, משאבים טבעיים וכו'. כתוצאה מכך, זה "כלכלי" יותר למקדולנדס, לדוגמא, לזרוק מידי יום עשרות ק"ג בשר לחנות מאשר לחסוך, זה כלכלי יותר לשאוב נפט מאשר לחסוך במשאבי טבע וכו'. הבזבוז והבהמיות בה אנו צורכים עוד ועוד היא זאת האחראית, במידה רבה, לחלק ניכר מהסבל בעולם השלישי (ואני חושב שאין צורך להזכיר את אותם ילדים קטנים שמנוצלים בשביל הנייק שלך). בקשר לנאיביות (וכפי שאתה רואה, אני מקצר) : האדם אינו יודע הכל. אני חושב שאפילו גדול המדענים יסכים עימי שדברים רבים בעולם עדיין נסתרים מענינו. יש אינספור מקרים בהם, על פי הידע העומד לרשותנו, דברים לא יתכנו, או אמורים לקרות בצורה מסויימת, ולמרות זאת - אינם עונים את הציפיה שלנו. במידה רבה, אין אנו יכולים לצפות את כל התהליכים בעקבות שינוי גנטי של פירות, אפילו לא את חלקם. אבל ביומרות עיוורות כאלה, תמיד יש סיכון. (לא למדת על הטרגדיה היוונית בבית-ספר?) בכל מקרה, פורים שמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מישהו הקפיץ את הדיון הזה, אז אני מרשה לעצמי לענות בחמש שנות איחור) "...אוכל _זהה_ בערכו מבית אמא לצ'פס (לדוגמא) של מקדונלדס יהיה בעל "ערך תזונתי ישיר" גבוה יותר. כלומר, בבדיקת מעבדה אולי הערכים יהיו זהים, אבל היחס של הגוף אל המזון הוא שונה..." זהו, שהצ'יפס של מקדונלד'ס והצ'יפס שמכינים בבית הוא לא בדיוק אותו הצ'יפס. גם מעבר לשאלה של איכות תפוחי האדמה (כי אם צריך שלושה-ארבעה תפוחים בודדים או שלושמאות-ארבעמאות קילו, מן הסתם שהארבעה יהיו, בגדול, איכותיים יותר. לברור ארבעה תפוחי אדמה נקיים זה לא קשה. לברור אלפים זה קצת יותר מעיק). השמן שמשתמשים בו למזון מהיר הוא אותו השמן (אז קצת פחות נקי) ובכלל, יותר שמן. הצ'יפס אצלך בבית הוא אולי "עם נשמה" אבל גם אובייקטיבית, כנראה שהוא מוצלח ובריא קצת יותר. ככה שה"מזונות הזהים", בגלל המקורות השונים, הם לא זהים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר חשוב יותר מכמות השמן הוא כנראה אופיו של השמן, ראשית כל, ממה הוא מופק (זית, חמניות, סויה, חסה וכן הלאה,) ושנית, באיזו צורה הוא נשמר. רשתות מזון מהיר נוהגות לטגן צ'יפס (ושאר מזונות) במה שנקרא ''שמן קשה'', משום שקל יותר לאחסן אותו, הוא זול יותר, ואורך חיי המדף שלו ארוך יותר מזה של ''שמן נוזלי'' רגיל אותו קונים בחנות. השמן הקשה מזיק לבריאות הרבה (הרבה) יותר מהשמן הרגיל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |