בתשובה להאייל האלמוני, 18/08/05 23:47
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324731
איזו שאלה? בודאי. אבל את "יכולה" ולא מוכרחה.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324734
מה ההבדל? אם במח לא ייתכן שקר, אז מה זה משנה אם ההחלטה היא אפשרית או הכרחית?
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324770
ההחלטה היא לא במוח. ההחלטה היא של בעל המוח.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324773
בסדר. גם כך מה הקשר בין זה לבין השאלה אם היא ''הכרחית'' או ''אפשרית''.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324887
גם אם זה לא נראה ככה, אני מבין גם מבין שכל שאלותיך מכוונות להבחנה בין עצם קבלת ההחלטה, או מוטב לומר - עצם ניסוח ההיגד, לבין תוכנו או משמעותו של אותו היגד. טענתך היא שאלו שני דברים שונים ולא ניתן להסיק מהאחד על השני. גם אם ההיגד עצמו הוא מציאות, ואפילו אם הוא מחויב המציאות (כלומר, יש איזו סיבה שניתן לנסחה במונחים של גלגול חומר ואנרגיה הכופה אותי לנסחו), אין זה אומר מאומה על תוכנו של ההיגד.
אבל, כאן אני שואל, על מה מתבססת הטענה שיש הבדל בין עצם ההיגד לבין תוכנו ומשמעותו? הווה אומר, שאף על פי שההיגד עצמו ניתן לתיאור במונחים של גלגול חומר ואנרגיה (כגון צלילי דיבור, או כתמי צבע על נייר, או נקודות זוהרות על מסך וכו'), הרי יש בו משהו שאינו ניתן לתיאור באותם מונחים, וזה תוכנו או משמעותו. את המשהו הזה מבינה רק תודעה שאינה ניתנת לתיאור במונחים של חומר ואנרגיה אלא באותם מונחים שבהם מתוארים התוכן והמשמעות. מסיבה זו, אין התוכן והמשמעות האלה מחויבי המציאות, כי "מחויב המציאות" חל רק על גלגולי חומר ואנרגיה.
ומאחר וההיגד שלי בא לבטא את המשמעות דווקא, שהתודעה שלי מיחסת לו, ולא את תכונותיו הפיסיקליות, נמצא שכל קיומו של ההיגד אינו מחויב המציאות. ואם מלכתחילה הוא נתפס כמחויב המציאות, אי אפשר להבחין בין "עצמו" לבין "תוכנו".

נמשיל משל. נתאר לעצמנו פרח בעל צבע אדום בוהק. אין חולק על כך שצבע זה הוא מחויב המציאות. אבל, יש רבים הטוענים, שצבעיו העזים של הפרח מהווה איתות כלשהו לחרק כלשהו. גם אם זה נכון (ואיני כופר בכך), האם ניתן לייחס איזו "משמעות" לצבע האדום הבוהק הנבדלת מעצם היותו צבע אדום בוהק? האם אפשר לומר על צבעו של אותו פרח שהוא "לא אמיתי"? התשובה היא לא. אם משהו הוא מחויב המציאות הרי שאין לו שום משמעות, ולכן הוא לא יכול להיות שקרי.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324889
אם דבר חסר משמעות אינו יכול להיות שקרי, הוא ודאי גם לא יכול להיות אמתי, לא?
(בעקרון, אגב, אני אנטי מכניסטית - ובהחלט סבורה שהבעיה הפסיכופיזית קיימת גם קיימת. רק נראה לי שטענתך כאילו עצם ההיגד שיש בעיה כזאת אומר שהיא אכן קיימת - היא טענה מופרכת.)
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324892
איני זוכר שאי פעם טענתי את הטענה ששמת בפי.
ולשאלתך - לא. אין סימטריה בין האמת והשקר, כמו שאין סימטריה בין קיום להיעדר. האמת והקיום מצויים מכוח עצמם. ההעדר הוא רק "לא קיים". השקר הוא רק "לא אמת".
למה הדבר דומה? ליחסים שבין היהדות לנצרות. היהדות קיימת מכוח עצמה ולשם הגדרתה וקיומה אין היא זקוקה לשום גורם שמחוצה לה; ואילו הנצרות אינה יכולה להתקיים מבלי לשלול את היהדות. הנצרות היא "לא יהדות", ואילו היהדות איננה "לא נצרות".
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324893
עזוב סימטריה. אנסח זאת אחרת: איך היגד חסר משמעות יכול להיות אמתי?
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324895
מה זה "היגד חסר משמעות"? "כדנכדבנבנדדבבדב" זה לא היגד, זה סתם כתמים שחורים על המסך. מבחינת היותם כתמים שחורים על המסך הם אמיתיים לגמרי.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324896
לא, הם לא *אמתיים* לגמרי. הם *קיימים* לגמרי. הכתמים. לא ההיגד. ההיגד "ירוק הוא ביצה" הוא חסר משמעות. האם הוא אמתי?
יש לי הרגשה שאתה פשוט מבלבל דוקא בין שני המישורים שאתה מפריד ביניהם - *המח* ו*התודעה*. *משמעות* שייכת לתודעה, לא למח, ובמובן הזה - כחלק מהתודעה - היגד חסר משמעות לא יכול להיות אמתי.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324911
למה ההיגד "ירוק הוא ביצה" הוא חסר משמעות? דווקא בגלל שהמשמעות שלו ברורה לגמרי אפשר לומר שמשמעות זו איננה אמיתית, כלומר איננה מתארת את המציאות המוכרת לנו. אני יכול לומר בבטחון מלא שמבחינת משמעותו ההיגד הזה איננו אמיתי.
היגד חסר משמעות איננו היגד כלל. את מתכוונת לצירוף כלשהו של צלילים או סימנים כלשהם. אבל לא כל צירוף כזה הוא היגד. מצד שני, כל צירוף של סימנים הוא אמיתי מבחינת היותו צירוף של סימנים, כי הרי הסימנים האלה קיימים לפנינו.
אני מסכים איתך לגמרי שמשמעות שייכת לתודעה. אבל התודעה שלנו (או ההכרה שלנו) תופסת גם דברים שהם חסרי משמעות. את ואני, שנינו מכירים את הצבע הירוק (אני מקווה שאני לא דורך פה על מוקשים). האם יש לצבע הירוק איזו משמעות לגבינו מעבר להיותו צבע ירוק? אני סבור שלא. אבל הצבע הירוק הוא הכרח המציאות, ולכן הוא אמיתי.
אני אמנם מזהה בין הכרח המציאות לבין אמת. רק התודעה יכולה ליצור "מציאות" שאינה קיימת, כגון "ירוק הוא ביצה". לזה אנו קוראים "שקר". אבל הההכרה הזאת איננה הכרחית. היא איננה כפויה עלי (כשאני אומר "עלי" הרי זה לאו דווקא עלי אישית. הכוונה היא לכל אדם, כלומר לכל בני האדם). לעומת זה, ההכרה "העלה הזה הוא ירוק" היא הכרחית וכפויה עלי, אם אמנם אני רואה עלה ירוק (אלא אם אני עיוור צבעים, אבל גם אז הכרת הצבע באופן מסוים כפויה עלי). לכן עלה ירוק הוא מבחינתי דבר אמיתי.
למה הבעיה הפסיכופיסית היא "בעיה"? משום שהכרת הקשר בין הפסיכי לפיזי כפויה עלינו. מצד שני, גם ההכרה שקשר כזה לא יתכן כפויה עלינו, שכן אין אנו מוצאים כדוגמתו בכל המציאות הקוסמית. לפנינו איפה שתי "אמיתות" שאינן מתישבות זו עם זו, וזו הבעיה. בלשון הפילוסופיה קוראים לזה אנטינומיה. כל דיון בבעיה הפסיכופיזית מוביל לאנטינומיה, ולכן היא איננה פתירה.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324920
אם "ירוק הוא ביצה" הוא היגד בעל משמעות, ולא סתם משמעות אל *ברורה*, נראה לי שאיבדתי אותך. וכך גם אם כל אמת היא הכרחית וכפויה.
פסיכופיסיקה לייבוביצ'יאנית 324929
אני מצטער. אני מניח שתחושת האובדן שלך הוא אמיתית, כלומר בשבילך זו תחושה הכפויה עליך.
נסיון אחרון. בואי ניקח היגד קצת יותר פשוט: "כל ביצה היא ירוקה". כל אחד מבין מה משמעותו של ההיגד הזה. כל אחד יודע שההיגד הזה הוא שקרי.
כל אחד? לא ולא. רק כל אחד שמכיר את הלשון העברית ויודע מה משמעותה של כל אחת מהמילים המופיעות בו. האסקימוסי אינו מסוגל ליחס להיגד הזה שום משמעות כי הוא לא מכיר את הלשון העברית (נניח). האסקימוסי אינו מסוגל לקבוע אם ההיגד הזה הוא אמיתי או שקרי. לאסקימוסי אין הצירוף הזה של הסימנים מהווה היגד. מבחינתו זה רק צירוף של סימנים.
אבל אם תשאלי אותו אם הסימנים האלה הם אמיתיים, מה הוא יענה? אם הוא אדם חושב ואינטיליגנטי הוא יענה - למה את מתכוונת כשאת אומרת שהסימנים הם אמיתיים, או לא? אני לא יודע מה את היית עונה לו, אבל אני הייתי עונה - אמיתי זה מה שאתה תופס בהכרח כקיים. ואז על השאלה הראשונה הוא היה עונה - כן.
את כמובן יכולה לטעון, שהשאלה אם הסימנים האלה הם אמיתיים או לא היא חסרת משמעות. זה שקר, כי אני הרגע נתתי לה משמעות. את כמובן יכולה לטעון שאת לא מסכימה שזאת היא המשמעות. זו אמת, כי את אכן לא מסכימה.
אני לא יודע איך לעשות את זה יותר פשוט. זאת האמת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים