בתשובה לציני, 22/08/05 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ידעתי שזה מסיס בטינר. משום מה זה מתקשר לי לתגובה 323594. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי סיפור מן המקורות. יום אחד ראה רב בביתו שהיא עצבה. שאל אותה: בתי בתי, מדוע את עצבה? אמרה לו:נתחלף לי כלי של שמן בכלי של חומץ ונטלתי ממנו להדליק נר שבת. אמר לה מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק. והיה הולך ודולק עד שנטלו ממנו להבדלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד אוהב את הסיפור הזה. נדמה לי שמדובר בביתו של רבי חנינה בן דוסא. החלק שאני הכי אוהב הוא זה שהרב אומר "בתי, מה איכפת לך?". ממש פרוסת עברית מודרנית, קוראת לנו מהעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי, לצד "פסוקו של יום", היה "פסוקו של יום לחג". ונדמה היה לי שתמיד תמיד, ולא משנה איזה חג היום, היו קוראים את הסיפור הזה. 1אני מקווה שהובא לידיעתן של כל עולות חבר העמים ששמן "אלינה" שהכינונו מראש2 שיר לכבודן! 2 כל כך מראש, שאני רחוק מכל הצדקה להתהדר כאן בגוף ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל כך מראש, שאני רחוק מכל הצדקה להתהדר כאן בגוף ראשון." מה, זה קרה עוד לפני מעמד הר סיני (שבו ודאי נכחת בגוף ראשון, לא?)? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |