 |
"חוקי ההגירה של מדינה הם מקום בו לא ניתן לדבר על אפליה, שכן זכותה של מדינה להחליט את מי היא רוצה להכניס ואת מי לא".
לצורך הדיון, בוא נגדיר שכל העדפה של אדם אחד על פני אחר היא אפליה, אבל יש אפליות לגיטימיות, ונתווכח האם אפליה נתונה היא לגיטימית או לא. אני חושב שזה יהיה יותר נוח.
האמנם בקבלת אזרחים חדשים אין לגיטימי ולא-לגיטימי? אם ארץ שבאופן כללי קולטת הגירה - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה - תחליט פתאום שיהודים ושחורים היא מסרבת לקבל (מבלי לשנות שום דבר אחר במדיניות ההגירה), האם זה ייתפס בעולם כלגיטימי? האם בעיניך זה יהיה לגיטימי? בעיני, אינסטינקטיבית, לא - אבל אני מודה שלא חשבתי על העניין לעומק, עדיין.
למדינות רבות, נדמה לי, קל להגר אם יש לך כישורים מקצועיים (אתה איש מחשבים מבריק, למשל), וקשה להגר אם לא. יש כאן אפליה מטעמי כישורים, אבל אפליה כזו היא מקובלת: למשל בקבלה למשרה בשירות המדינה.
קבלה עפ"י מוצא לאומי ("דם"), בהגדרה שהולכת דורות רבים אחורה, קיימת בדומה לישראל גם בגרמניה, ושנויה שם במחלוקת.
דומני שבארה"ב, בתקופה מסויימת, היתה מדיניות הגירה לפי מכסות, המבוססות על יחסי קבוצות המוצא הנוכחיות (אז) באוכלוסית ארה"ב. כלומר, אם 10% מהאוכלוסיה הם יוצאי אירלנד ו-12% יוצאי איטליה, אז מכסות ההגירה לשנה הבאה יקצו 10% לאירים ו-12% לאיטלקים. יש כאן אפליה בוטה מהזווית של המבקשים להגר לארה"ב (לאנשים מזימבבווה, נניח, אין שום סיכוי), אבל מזווית מסויימת מדובר בקריטריון אובייקטיבי והוגן: הוגן כלפי אזרחיה הנוכחיים (אז) של ארה"ב. עומדת מאחוריו ההנחה שיוצאי אירלנד (למשל) הם קבוצת-אינטרסים לגיטימית, ויש להם שאיפה לגיטימית להגדיל את חלקם היחסי באוכלוסיה.
אם מקבלים קריטריון כזה, ברור שמדיניות ההגירה של ישראל אינה הוגנת - אי ההגינות שלה אינו כלפי המבקשים להגר לישראל, אלא כלפי הקבוצות שחיות כאן כיום. מצד שני, אפשר להכניס למשוואה את הריבוי הטבעי, ואז העניין מסתבך שוב...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש