בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 16/08/05 13:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על זה דווקא קראתי פעם הסבר. אמנם שם דיברו על טארוט ולא על אסטרולוגיה, אבל העקרון זהה: הטענה היא שהקלפים שנפתחים (או מהמפה האסטרולוגית) עוזרים ליועץ לצאת מהשגרה ולשבור את דפוסי החשיבה הרגילים שלו. הם מכריחים אותו לחשוב באופן יותר יצירתי ולא שבלוני, וכך הייעוץ שהוא נותן מקיף יותר ומעמיק יותר ממה שהיה מתקבל בלי הסיוע הזה. למשל, אם השמיים מצביעים על הצלחה מסחררת שצפויה לקבצן הגוסס מסרטן, היועץ יוכל להיות יותר אופטימי באשר לסיכוייו של האומלל. למותר לציין שאני חושב שאלה שטויות בקטשופ, וכמעט הייתי אומר שאם כך אפשר להטיל קוביה להשגת אותה מטרה. למה כמעט? כי מיד קופצים הנומרולוגים ואומרים: "בדיוק כך!" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, על מה בדיוק דיברו יונג ופאולי? האם יש כאן ניימדרופינג סטייל אורי פז? (סליחה, אורי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלהבין את כוונתו של האדון פז. מה שנכון הוא שיונג היה מיסטיקן לא קטן עם ענייני הזכרון הקולקטיבי, ודומני שהוא כתב בחיבה גם על טלפתיה ואסטרולוגיה. פאולי, כזכור, העניק לתודעה את הכושר המופלא להקריס פונקציות גל, כך שקשרים לא ברורים של התודעה עם הקוסמוס ודאי לא היו זרים לו. מעבר לכך אין לי תובנות כלשהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט שקראתי מיונג, היה לו ידע עמוק ורחב במיסטיקה מערבית ומזרחית (זה לא אומר שהוא לא היה מיסטיקן). כרך 12 (אאז"נ) של כתביו בתרגום האנגלי נוגע בחיבור בין פסיכולוגיה ואלכימיה. מה שיונג מנסה להראות זה שהדחפים העמוקים שהניעו את האלכימאים ומתבטאים בגישה האלכימאית, יכולים להאיר נקודות מענינות על הדרך בה פועלת התודעה, ויותר מזה, ההשפעה העקרית שיש ללא-מודע על חיינו. אני חושב שהוא טוען פעם אחרי פעם שהוא לא "הוגה מהכורסה" כי הוא מתבסס על תצפיות אמפיריות במטופלים וחולים. עכש"מ, תאורית הארכיטיפים יוצאת מנקודת מבט ביולוגיות אבולוציונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה דיבר יונג? ראה (על קצה המזלג): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הסכמנו שתפסיק לעשות את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעשות את מה? להעשיר לך את הידע בנושאים הנשאלים על ידך? במקום תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתת רשימת קריאה במקום תשובה, ולא בנוסף. אני מעדיף הודעות בסגנון של תגובה 317165. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה ברור, זכותך להעדיף מה שאתה רוצה ולפסול כל מה שאינו יאה בעיניך! בדיוק כמו שזכותי המלאה להפנות לקריאה מחקרית מהימנה, במקום להתנסח בכוחות עצמי מול מדקדקי ציציות בגרוש (הנטפלים לכל מילה שנייה של המגיב, המשקיע עבורם. להוציא אותך ועוד כמה). וזאת בפרט כשבמקרה דנן, אתה יכול לקבל תמונה די מסכמת מתקצירי הספרים המומלצים לקריאה בתגובתי ולבוא לידי סיפוק ראשוני לשאלתך (במידה ובכלל התכוונת לשאול על מנת לדעת ושלא על מנת לשאול). ובנוסף, "אם יש נפשך לדעת" יותר, "אל בית המדרש (ספרייה/חנות-ספרים) סור"... (ח.נ. ביאליק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער מאד, מר פז, שעלי לפנות אליך בטרוניא קטנה בשעה שכבודו עסוק בענינים כבדים ובהגנה על שמו הטוב וטוהר כוונותיו. ברם, בסיום תגובתך הקודמת ציטטת מדיברי משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק (נו' אוקראינא 1873, נפ' אוסטריא 1934) אולם למגינת ליבי לא ציינת מאיזה כרך שיריו לקוח הציטוט הנ"ל ובאיזה עמוד ניתן למצוא את ההקשר השלם. בתודה ובכבוד, חת"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |