שלוש הערות 325402
1. זה לא שואה זה.

2. מצפייה בשידורים בטלויזיה ביומים האחרונים התרשמתי שהשדרים כמעט קיוו לקצת דם בפינוי בשומרון. אני יחידי שהתרשם כך?

3. ההתנתקות לא עברה בשקט ולא ללא שפיכות דמים. שמונה אנשים קיפחו את חייהם. בחדשות ערוץ עשר הערב, לפחות, נדמה שהעובדה המצערת הזו נשכחה לחלוטין. ארבעת ההרוגים בשפרעם וארבעת ההרוגים באזור התעשיה בשילה נרצחו בנסיונות נואלים לעצור את ההתנתקות. זה לא "עבר בשלום" זה.
שלוש הערות 325409
1. נכון מאוד.
2. אתה לא היחידי.
3. גם זה נכון, לצערנו. *היהודים* עברו את זה בשלום יחסי. (חוץ מהלינץ'...)
תוספת קטנה 325413
יש גם כמות נכבדת של פצועים.

כולכם בוודאי קראתם על מתנחלת שחתכה חיילת עם סכין יפנית היום.

אחותי הייתה היום בין המפנות של אותן קבוצת נערות בנות 15, שהתבצרו בחומש ושהיו לבושות בכותנות שואה וענדו טלאי צהוב ‏1. דיברתי איתה הערב, עוד שיחה לא קלה ברוח הימים האחרונים.
והנה סתם כמה עובדות שהתקשורת לא ממש התמקדה בהן, או שאולי פרחו לכם בין שאר תיאורי היום.

א. לגבי החתך - החתך עובר מקצה האצבע ועד מרכז היד. החתך הוא עמוק. החיילת הייתה צריכה לעבור ניתוח בידה.
ב. אותן נערות זרקו שקיות שתן וצבע כל החיילות, שרטו, נשכו, הרביצו ובעטו. (אני כבר לא מדבר על קללות ונאצות, שנשמעו אחרת לגמרי מקללות גוש קטיף).
ג. בשל עוצמת המתפרעות, לראשונה בפינוי נאזקו מתפרעות. זו לא הייתה האופציה הראשונה, ונעשה בזה שימוש לאחר נסיון ארוך שהשאיר לא מעט סימנים כחולים על החיילות.
ד. משהו שנעלם לגמרי מהתקשורת - לאחר שהמתפרעות הועלו אל האוטובוס, הן הרסו בו כל חלקה טובה. ניפצו חלונות, שברו והרסו כסאות וקרעו את הוילונות, תוך כדי שהן ממשיכות לירוק ולקלל את החיילות והשוטרים בתוך ומחוץ לאוטובוס. ‏2

החיילים לא שוחררו. מצפים להם עוד יומיים של "טיפול פסיכולוגי", אישי וקבוצתי.
ואני יכול להגיד, שלמרות שאחותי ממורמרת על זה, ולפי הגדרתה - רק רוצה לחזור לבית, אל הפינה שלה, אני דווקא רואה בזה משהו חיובי.

למי שלא יודע, בשבוע הבא החיילים שהשתתפו במעגל הראשון גם יוצאים לנופש של שבוע, שגם זה ברכה.

אני גאה בה מאוד. באחותי.

1 ואחת מהן חתכה את חברתה.
2 חלקן לא היו אזוקות
תוספת קטנה 325421
אתה יכול למסור לאחותך שגם אני מאוד גאה בה.
ובתקשורת באמת לא הראו את כל ההתפרעויות שתיראת, בטח לא הקטע באוטובוס. די מעורר בחילה.
תוספת קטנה 325425
קודם כל תודה.
אני מאמין שרוב הציבור יודע מי נתון להערכה ומי לא (מכל המשתתפים בדרמה הזו).

אני יכול להגיד שאני גם גאה ומלא הערכה לחלק גדול מהמתיישבים בחבל עזה. בעיקר לאלה שעזבו מראש ומנעו את הטראומה מילדיהם, מעצמם וגם מהשוטרים והחיילים.
אבל גם מאנשי אלי-סיני, עצמונה ונצרים, שקרעו קריעה גדולה, אבל התעקשו לא לבזות את עצמם ואת כולנו.

לגבי התקשורת - בזיון אחד גדול, ומהרבה טעמים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים