בתשובה לעדי סתיו, 24/08/05 9:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לא לייחס לאנשים האלה יושר? בין אם אתה מסכים אתם או לא, ניכר שהם היו בדילמה רצינית ובמצוקה קשה לפני שהחליטו מה שהחליטו. אני לא חושבת שיש כאן חוסר "אמינות". השיקולים שלהם הם השיקולים שלהם - אתה לא יכול לקבוע עבורם מה האג'נדה שלהם. הם חושבים שהמילה לא רלוונטית - כ כ ה ה ם ח ו ש ב י ם . אתה חושב אחרת? סבבה! אבל אל תגיד להם מה הם "באמת" חושבים ומה לא. וכהערת אגב: מעניין שהחשיבה וההתלבטות הם דווקא במחנה שלא הולך על האופציה הניתוחית, ושמי שמנתחים את בנם ברוב המקרים עושים זאת בלי לחשוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא כזה מעניין. בהינתן 100 זוגות הורים, נניח ש-90 מהם לא חושבים על הנושא בכלל (ולכן מלים), ועוד 10 חושבים. מתוך ה-10, חמישה זוגות ימולו את בנם וחמישה יחליטו לא למול. עכשיו, אמנם רוב אלה שמלו את בנם עשו את זה מבלי לחשוב, אבל זה לא אומר ש"החשיבה וההתלבטות הם במחנה שלא הולך על האופציה הניתוחית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאיך שהם חושבים זה עניינם, אבל מה המשמעות של מה שהם עושים בעיני החברה לא תלויה רק בהם. אולי מילה לא אומרת כלום להם, אבל היא בהחלט אומרת הרבה מאוד לכל השאר. זו הצהרה כבדת-משקל, בין אם זו היתה הכוונה של המצהיר ובין אם לאו. מי שלא מל את בנו נוהג לפי הנורמה. לא נראה לי מפתיע שמי שמסרב לפעול לפי נורמה חזקה מאוד חושב עליה יותר ממי שלא, ולו בגלל שהם חשופים להשפעה של הסרוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |