בתשובה ליוסי, 27/08/05 15:19
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326147
א. יש בעיה מבנית שקשורה לאופי של מפלגה. במערב הבעיה הזאת איננה אקוטית כל זמן שהמפלגות הגדולות הן דמוקרטיות. מפלגה שאינה דמוקרטית גם לא תנהל מדינה באופן דמוקרטי כשתגיע לשלטון. במילה "דמוקרטית" אני מתכוון למפלגה אשר מקבלת את ריבונות העם. למשל, המפד"ל היום היא מפלגה בשולי התפיסה הדמוקרטית.
לכן הבעיות האלו כן קשורות לעצם הרעיון הדמוקרטי.

ב.אני מכיר את הפסיקה לגבי היות השטחים "שטחים לא כבושים".
הפסיקה הזאת אינה תפארתה של המערכת המשפטית הישראלית. עד כמה שקראתי התבטאויות של משפטנים ישראלים, היום, חוץ מאדמונד לוי, היה קשה למצוא משפטן ישראלי ברמה בין לאומית שיפסוק כך.
שטח לא כבוש שנמצא בשלטון ישראל, המשפט הישראלי לא חל בו אלא המשפט הירדני, ונשלט בממשל צבאי. כאילו ששמגר אמר שיש כאן בעל חיים שקופץ כמו חתול , מיילל כמו חתול, נראה כמו חתול אך איננו חתול.

ג. לגבי היועץ המשפטי לממשלה. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוגדר כמחזיק בכמה כובעים ובעל סמכות מעין שיפוטית.
אולי יותר נכון להשוות אותו לרואה חשבון של חברה מאשר לעורך הדין שלה, או אולי לשתי המשרות תחת כובע אחד. האתיקה של עורך הדין היא להיות נאמן ללקוח בתנאי שאין הוא עובר על החוק. הלקוח איננו רשות. הממשלה היא רשות והיועץ המשפטי שלה אחראי
לכך שתפעל במסגרת החוק. אדם פרטי יכול לעשות כל דבר שאיננו אסור על ידי החוק. ממשלה פועלת מתוקף החוק ובהתאם לחוקים שהכנסת מחוקקת והתקנות שמתקן שר, שהן ביטוי אופרטיבי של החוקים. ההבדל כאן הוא מהותי. לכן קיים מוסד כזה הנקרא היועץ המשפטי לממשלה. יש והיו תמיד הצעות להפריד את תפקיד היועץ מהתביעה הכללית. אם היועץ יודע שהממשלה פעלה בניגוד לחוק, מובן שאין הוא יכול להגן עליה ומה שצריך להיות, שמי שפעל בשם הממשלה בניגוד לחוק יתבע לדין פלילי ואז הוא זכאי לעורך דין.

לכן מר מזוז אינו מחליט מה מותר לממשלה לעשות ומה אסור; הוא קובע כמשפטן, מה חוקי ומה לא. הממשלה אינה יכולה להתייעץ עם הרשות השיפוטית. מי שמייעץ לה הוא היועץ שבכובעו זה הוא חלק מהרשות המבצעת. שוב, הדבר נובע מכך שהממשלה פועלת על פי החוק בניגוד לאזרחים שפועלים בכל תחום שהחוק אינו אוסר.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327776
א. אינני מסכים. הבעיה עם המפד"ל (עד כמה שהיא אמנם קיימת) אינה נובעת מהליך הבחירה של מועמדיה, אלא מהרעיונות שהיא מבקשת לקדם.

אם ייאסר על מפלגות שלא מקיימות פריימריז פתוחים לרוץ לכנסת, תיפגע בצורה חמורה ביותר ה"זכות להיבחר", שכן גורמים אופוזיציוניים יוכלו להשתלט על מפלגות מבפנים, ובכך לחסל את מועמדותן. מה היית אומר אילו התפקדו למרצ רבבות תומכי ליכוד ושינו את פניה? ומה היית עושה כדי להבטיח שלציבור תומכי מרצ בכל זאת יהיה ייצוג במציאות שבה מרצ מחויבת לקיים פריימריז פתוחים?

ממילא, כאמור, כל הבעיה שאתה מעלה קיימת רק במשטר שבו הציבור בוחר במפלגות. כיוון שזה לא המופע הדמוקרטי היחיד (ולדעתי גם לא המלהיב ביותר: משטר שבו נבחרים לפרלמנט נציגי מחוזות אישית, כמו בארה"ב ובאנגליה, נראה לי עדיף), קשה לומר שיש כאן פגם מהותי. בקיצור, תוכל אם תרצה להתייחס למפלגה שרשימת מועמדיה לא הורכבה באופן דמוקרטי כאל הכללה של אדם יחיד...

ב. אתה בוודאי מנחש שהעובדה שקשה למצוא כיום משפטן ישראלי בכיר שהיה פוסק כך אינה משנה לי ממש. בעיניי הם כולם אנשים שפועלים מתוך השקפות העולם הסובייקטיביות שלהם, והרי לא סוד גדול הוא שהאליטה המשפטית בישראל אינה מזוהה בדיוק עם חוג בוחרי האיחוד הלאומי...

ג. נכון שהממשלה מחויבת לפעול במסגרת החוק, אבל הדיון שלנו נסוב הלא על המנגנון הרצוי להבטיח שכך יהיה, לכן דבריך בעצם אינם מקדמים אותו כלל. אני טענתי שלא רצוי שהאדם שיקבע מתי הממשלה פועלת במסגרת החוק ומתי לא יהיה פקיד יחיד שקשה - אם בכלל אפשרי - לערער על החלטותיו, ואני עומד על דעתי. אני לא רואה, אגב, איך שייכת לעניין העובדה שהממשלה מחויבת לבצע פעולות מסוימות ואילו אנשים מחויבים להימנע מפעולות מסוימות (מה גם שזאת אבחנה לא מדויקת לגמרי, כמובן).

הנקודה שחשוב להבין היא שמר מזוז וספר החוקים אינם היינו הך; מזוז הוא רק פרשן של החוק, וכמו כל אדם הוא עשוי לטעות ואולי אפילו לפעול מתוך מניעים זרים. כמו שאדם פרטי זכאי להליך משפטי הוגן שכולל הסתמכות על שיקול דעתם של כמה אנשים שונים ואפשרות ערעור, לא ברור לי מדוע לא תהיה הממשלה זכאית להליך משפטי דומה.

ממילא, אגב, באומרך "מר מזוז אינו מחליט מה מותר לממשלה לעשות ומה אסור; הוא קובע כמשפטן, מה חוקי ומה לא" אתה רק משחק במילים: אם הוא קובע שפעולה מסוימת אינה חוקית ובכך מכריח את הממשלה להימנע ממנה, בזה הוא קבע מה אסור לממשלה לעשות.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327984
התרחיש אתה מצייר הוא כדלקמן: 30.000 ליכודניקים יתפקדו למר"צ ויכניסו לשם אנשי ליכוד. באותה מידה יכולים להתפקד אלפי אנשי מר"צ ולבחור למרכז הליכוד. התנאי הוא שאדם לא יוכל להצביע פעמיים למפלגה מסויימת; אינני מאמין שאיש ליכוד יכנס למר"צ ולהיפך. הם בכל זאת אנשים.
הדעה שלך שממשלה המתלבטת אם היא פועלת על פי חוק, צריכה לפנות לבית המשפט- אין לה שום הגיון וגם אינה קיימת באף מדינה. כמו שלכל חברה כלכלית יש יועץ משפטי כך גם לממשלה. היות שיש הבדל גדול בין ממשלה לבין חברה כלכלית, לכן היועץ המשפטי לממשלה הוא במעמד של שופט.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327988
אולי בדעה שלי אין שום היגיון, אבל דעתו של מי שהגה את משרת היועמ''ש לממשלה הייתה כדעתי. ביהמ''ש העליון בפסיקותיו שינה למעשה את מבנה המשטר, ואני לא מבין איך אנשים נורמלים מוכנים לעבור על כך לסדר היום.

(בכל אופן, לא אמרתי שהממשלה צריכה לפנות לביהמ''ש כדי לברר כיצד עליה לפעול. מי שצריך לפנות לביהמ''ש הוא האזרח הסבור שהממשלה אינה פועלת כחוק.)
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327992
ואיך הממשלה בודקת את חוקיות מעשיה?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327996
יכולה לשאול את היועמ''ש לממשלה, לסמוך על אחד השרים שהוא משפטן בהשכלתו, לבקשת את עצתו של עו''ד פרטי, לפנות לפורום ייעוץ משפטי באינטרנט, לטלפן לתוכנית של אודטה... עומדות לפניה כמה אפשרויות.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 328967
אגב, זה לא בדיוק נכון: יש מספיק תומכי ליכוד כדי לגבור על תומכי מר"צ בליכוד ובמר"צ ביחד...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים