בתשובה לXslf, 25/08/05 20:54
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326179
בתור מי שמצלם באובססיביות בטיולים (בחו''ל יותר מבארץ, למרות שגם בארץ אני לא מתנזר), אני מוצא שההתעסקות בצילום מעצימה את החוויה. הצורך להתרכז במראות ולחפש בהם את הזווית הפוטוגנית גורם לי יותר להתפעל מהם בזמן אמת ויותר לזכור אותם אחר-כך, כמובן בסיוע התמונות. האמת היא שאין לי עם מה להשוות, כי לא ניסיתי לטייל בלי (המחשבה נראית לי בלתי-נתפסת ובלתי-נסבלת), אבל זה הרושם שלי.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326207
אני סולד מצילום בדיוק בגלל סיוע התמונות בהיזכרות אח''כ. הזיכרון דינמי, משתנה - ואני מעדיף לזכור את העבר מבעד לעיוותים שהזמן יצר (פרטים שנשכחים, מוגזמים, משתנים או נוספים), מאשר מבעד לתמונה שמקבעת (חלקים) מהמציאות כפי שבאמת התרחשה.

הרעיון צורם לאנשים רבים, אבל אני לא מוצא ערך חיובי אוביקטיבי ל-''אמת'', ומאמין (ומרגיש) שהסיבות הפסיכולוגיות (או הסוציולוגיות, במידה שהזיכרון משותף) לאותם עיוותי-זמן מצדיקות אותן ומשפרות, לא רק את חווית ההזכרות, אלא את ההווה בכלל, שתמיד נצפה ונחווה מבעד לפריזמה של זכרונות העבר.

מאותה סיבה, אגב, מעולם לא ניהלתי יומן (אם כי שקלתי בעבר לנהל יומן, ולהכניס בו שקרים קטנים ומכוונים אותם לא אוכל לזהות בעתיד. אבל לא אזרתי את האומץ).
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326218
אני מזדהה מאוד. זה לא קורה לי עם תמונות - אני שונאת להצטלם, ולא יודעת לצלם - אבל זה קורה עם טקסטים מהעבר (לא יומן, את ז\ה אף פעם לא ניסיתי), ובד"כ אני לא קוראת אותם... חוץ מזה, הרעיון של יומן עם שקרים מכוונים הוא טוב, אבל בעייתי - כי גם השקרים הרי משתנים עם הזמן...
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326238
בלי להיכנס לשאלה האם הגישה שלך חיובית או לא (זה ממילא סובייקטיבי), אני בכל זאת מסתקרן: האם לשכוח את העבר לא פוגע בך? בסופו של דבר, לא מדובר כאן על פרטים ש"מתעוותים", אלא על המוני פרטים (ואפילו אפיזודות שלמות) שנעלמים לבלי שוב.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326301
מה עדיף, זכרון טוב או דמיון עשיר?

("הצטטן מחפה בזכרונו הטוב על חוסר יצירתיות")
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326379
שניהם גם יחד, כמובן.

אני חושב שגם עם כושר המצאה רחב, כמות הפרטים שתמציא לא תשתווה לכמות הפרטים שתאבד.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326309
הנה שאלה -
בהנחה שהזכרון בונה את האני (היה דיון בנושא), איזה אני נבנה מזכרונות שקריים?
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326310
כל אני נבנה מזכרונות שקריים. זכור את המחקרים של כהנמן, למשל.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326313
שכחתי. יכול להיות שישנם זכרונות שגויים, קטועים או מעוותים אבל אף אחד לא מתאמץ לבנות לעצמו מלכתחילה זכרון שקרי.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326325
נראה לי שהרבה מאוד אנשים מתאמצים לבנות לעצמם זכרונות שקריים. מתאמצים וגם מצליחים, לפעמים. סביר שאנדים שעברו את השואה, למשל, המציאו לעצמם כאלה (לפחות בפרטים מסוימים). בכלל, רוב בני האדם מנסים להגן על עצמם באמצעות מנגנון כזה: סרור שהרבה פעמים זה עניין של הדחקה, אבל במקרים אחרים - זה פשוט שינוי פוקוס, שינוי בתפיסה העצמית... כמובן גם שינוי בעתיד שאתה רוצה לבנות לעצמך.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326345
צ''ל ''אנשים'' ו''סביר'', כמובן.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326353
בהנחה שהבניית המציאות השקרית שנעשית במכוון עושה סלקציה לפרטים האמיתיים המוצלחים יותר, ומחליפה את הפרטים הפחות מוצלחים בשקרים יפים - אני מניח שנוצר ''אני'' שמח יותר, בעל הערכה עצמית גבוהה יותר.

השאלה היא איך נלחמים בקיזוז - אתה זוכר שאתה משקר לעצמך, ולכן עושה ''תיקון'' אוטומטי כשאתה קורא את היומן - אולי לא על כל אחד מהשקרים, אך יכול להיות שגם על חלק מהאמת.
גישה בעייתית מאוד 327221
הגישה שלך נראת לי קצרת רואי בעליל ויש לי תחושה חזקה שבערוב ימיך תצטער עליה כמו שלא תצטער על הרבה דברים. יבוא יום ועיקר הדברים שיהיו לך יהיו הזיכרונות שלך. אם הצלחת לשמר את הרגשות הטובים שהיו לך בזמן החוויות שאספת במהלך חייך באמצעות אי אילו כלים- סרטי וידאו, תמונות, הקלטות, מכתבים, יומן, או מה שלא יהיה, אחרית חייך תהייה נעימה הרבה יותר, במיוחד אם תוכל לחלוק את הרגשות האלו עם עוד אנשים.

תתפלא כמה מעט אנחנו באמת זוכרים. למעשה אנחנו כמעט ולא זוכרים רגשות בכלל. אולי מילה של זוכה פרס נובל תעזור לך להשתכנע http://www.tau.ac.il/video/Lectures/Bekur_Hamahapech...
הממ, אתה בטוח?! 327224
הממ, אתה בטוח?! 327225
די בטוח. לפחות ברעיון שמוצג בהרצאה וגם התייחסתי אליו במקום אחר בדיון הזה תחת המונח "הווה פסיכולוגי"- אותה תחושה שאנחנו חווים במשך חצי שנייה עד שלוש שניות ומתחלפת בתמידות.

תחשוב רגע, אתה יכול לומר לי מה הרגשת בשלושה בינואר 1988,בשעה 15:34:01? וב 15:34:05? אם היית מצלם את החוייה הזאת וחוזר ומתסכל בה מדי פעם ונזכר באירוע היית יכול לשחזר את התחושה.
הממ, אתה בטוח?! 327242
יש כשל לוגי בסיפא שלך. "בשלושה בינואר 1988,בשעה 15:34:01" לא שקול ל "החוויה".

תשאל: אתה יכול לומר לי מה הרגשת "בשלושה בינואר 1988,בשעה 15:34:01" ? אם היית מצלם את אותו הרגע, שלא היה בו שום דבר מיוחד משום בחינה שהיא, אז מה היית אומר לי אם הייתי שואל אותך מה הרגשת כשצילמת את התמונה ההיא ?

לחליפין אתה יכול לשאול "מה הרגשת באותו רגע אחרי שהוא נעלם אחרי עיקול הדרך ושמעת פתאום זעקת כאב ?". ואתה יכול לשאול את זה כששניכם מחזיקים תמונה שהוא צילם באותו הרגע. אני בטוח שגם בלי תמונה הוא יספר לך הרבה.

אני מסכים שהתמונה תעזור, אבל אני לא רואה איך אתה מבטל את ההבדל בין חוויה לבין רגע שרירותי וחסר חשיבות בחיים ?
הממ, אתה בטוח?! 327253
הכוונה הייתה כמובן לחוויה מסויימת. גם במהלך החוויה יש המון רגעים עם תחושות שונות, ומה שאנחנו זוכרים מהחוויה זה הרבה פחות בסופו של דבר. בגדול, אפשר לומר שאנחנו זוכרים רק את השיא ואת הסוף וזהו. כמה חבל.

אני לא יודע איך אצלך, אבל דברים שלא תועדו אצלי נשכחים די מהר, כולל השיא והסוף שלהם.

צב מעבדה מבטיח לחזור עוד שבוע.
הממ, אתה בטוח?! 327259
אני מניח שקראת את הדיון על הזכרון.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 326210
הבעייה העיקרית בצילום בטיולים היא, שהצילום תופס (וגם זה רק "בערך") רק את המראות.

מצד שני, אילו הייתה מצלמת ריחות, בטח לא הייתי עוזבת אותה לרגע בטיולים...

----
Xslf, שחווה הרבה דרך האף, גם כשהיא רוצה וגם כשלא.
תאוריה נגדית (תרתי משמע) 328406
מה שהוא אמר.

________
העלמה עפרונית,אי שם בניקרגואה,עם לומיקס דיגיטלית מעוררת גאווה,ודיסקים שכבר בדרך לארץ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים