 |
אם כך, הנה מחשבה מעניינת - למעשה, מעשי האלימות בחברה רק מתמעטים בזמן האחרון (ואני מתכוון לחודש-חודשיים האחרונים), והתקשורת מדגישה את הסיפורים הלא-רלוונטיים כדי למלא את החלל שנוצר.
רציתי להתייחס לרעיון הזה בעקבות מקרה שקרה לי ביום שישי האחרון: נסעתי יחד עם מספר פעילי בית"ר לירושלים על מנת לעודד את חיילי מג"ב השומרים על האוריינט האוס לאחר תפיסתו. קנינו ממתקים, עוגיות ושאר תופינים לכבוד החיילים (אני בעצמי קניתי 5 ק"ג רוגלעך) וניגשנו אל החיילים. כשהגענו אליהם, הם שמחו מאוד לקבלנו אך ביקשו שאת הממתקים נניח בצד, על מנת שהתקשורת לא תעשה מהאירוע כולו מטעמים. עשינו כרצונם, שרנו כמה שירי מולדת יפים, את התקווה והתחלנו לחזור לכיוון האוטובוס, שחנה כ-30 מטרים משם. לפתע, ניגש אלינו שוטר מבוגר, ודרש שנפקיד בידיו את דגלי בית"ר, עד שנעלה אל האוטובוסים. לנוכח האבסורד שבדרישה, התנגדו הפעילים והשוטר החל למשוך דגל בכוח מידיו של צעיר בן 16. במאבק, פגע מקל המטאטא בראשו של השוטר - זה הספיק לו על מנת לכבול את הצעיר באזיקים ולשטח אותו לרצפה תוך בעיטות חוזרות ונשנות בראשו (מאוחר יותר הודה בפני אחד השוטרים כי השוטר הנ"ל הינו "חמום מוח" ורק ביחידה לחקירות שוטרים יכולים לטפל בעניין).
בכל אופן, ממורמר אך טוב לב חזרתי הביתה, וביושבי בערב לצפות בחדשות, הופתעתי לשמוע את הכותרת הבאה: "פעילי ימין קיצוני התפרעו הבוקר באיזור האוריינט האוס והתעמתו עם פלשתינאים ושוטרי מג"ב".
לא סוכריות ולא נעליים - התפרעות. נו, שלא יתפלאו כשאומר שהתקשורת עויינת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש