בתשובה לאילן שריף, 03/09/05 22:41
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327771
מעניין שאתה מדבר על תוכנות שיפוט בלגלוג שכזה. בעיניי תוכנות שיפוט הן האידיאל, ואך מצער שבמציאות אנחנו תלויים בשופטים אנושיים שעלולים לטעות בפירוש העובדות, לשגות בשיקולים זרים, לתת ליצירהם דרור וכיו"ב. האם אתה מרגיש נוח עם הידיעה שגורלו של נאשם תלוי בזהות השופט שמונה לתיק לא פחות משהוא תלוי בחוק ובעובדות?
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327772
החוק לא תמיד צופה התנהגות אנושית. וגם את העובדות מגלים אנשים, יוסי.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 327779
תודה רבה, לא ידעתי זאת באמת.
עוד ביטוי למגמות החמרת הענישה 328058
כן, אבל האם זה גורם לרעיון שאותו נאשם, באותו משפט, עם אותן ראיות עשוי להימצא אשם אצל שופט אחד וזכאי אצל שופט אחר או לחילופין ללכת לכלא אצל שופט אחד או לעבודות שירות אצל שופט אחר להיות פחות מטריד?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328086
3 שופטים במקום אחד. בתקופת המשנה והתלמוד סברו שיש צורך ב-‏3 שופטים להכריע בדיני ממון, בגניבות, באלימות ובאונס.
עונש מוות אין לנו, לשמחתי, כך שאין צורך בבית דין של 23.

השופטים שלנו באמת יותר מוצלחים שהם יכולים לעשות את העבודה לבד?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328090
אז לא היו קלדניות, לכן היו צריכים יותר שופטים. גם היו צריכים אז יותר איכרים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328121
אין קשר לקלדניות.
היו מכריעים אז את הדין בו ביום, ואני בספק אם ההחלטה היתה נכתבת.

בענף המשפט, בניגוד לחקלאות, לא חלו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת שמאפשרים לשופט להפעיל שיקול דעת של 3 אנשים, או להיות בעל 3 דיעות.
אפילו אם הוא יהודי.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328129
מניין לך שאין קשר לקלדניות? הרי מישהו היה צריך לכתוב את התלמוד על בסיס כל פסקי הדין. מי לדעתך עשה את העבודה הפקידותית הזאת?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328145
התלמוד לא נכתב על בסיס פסקי דין.
אנחנו לא מדברים על אותו דבר.

מה שמקביל לבית משפט של ימינו הם 3 אנשים בשער העיר שיושבים ודנים פעמיים בשבוע בכל מיני דברים שמביאים לפניהם.
לא בהכרח כותבים את פסק הדין בעניין שמעון שהחטיף לראובן אגרוף בפרצוף או בעניין עז שקפצה ושברה את הכדים.

מה שמקביל לתלמוד עצמו הוא דיוני הכנסת. להבדיל אלף אלפי הבדלות.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328148
ושוב.
אם עניין מסויים מגיע בפני שופט, אופי השופט, מינו, רקעו, וטראומות הילדות שלו יכולות לבוא לידי ביטוי בהחלטה.
אם אותו עניין נידון בפני 3 שופטים, כל ההשפעות הנ"ל מתמזערות.
אנאכרוניזם 328182
פחדתי שזה משתגידי. ההבנה (המועטה) שלי של התלמוד (ןגם של דיוני הכנסת) זה שמדובר בזיקוק של ניסיון משפטי שהצטבר. כדי שהניסיון הזה יצטבר, מישהו היה חייב לאסוף אותו, אם בעל-פה ואם בכתב.

בכל אופן, מלכתחילה דברי נאמרו לא לגמרי ברצינות, מכיוון שהצחיקה אותי ההשוואה בין פעולת הזקנים בשער העיר, לבין פעולת השופט בן זמננו. אז נכון שלשני התפקידים קוראים ''שופטים'' ומדובר על אותו פרינציפ, אבל הפרטים שונים לגמרי. אני לא בטוח ששופטים בשער העיר היו יכולים להחליט תוך יום אחד בנושאים ששופטים בני ימינו מטפלים בהם.
אנאכרוניזם אחותך 328223
חלק לא מבוטל מהנושאים ששופטים בימינו מטפלים בהם, הזקנים בשער טיפלו בהם גם אז. והחליטו ביום אחד.

וגם היום היה ניתן לרכז דיונים משפטיים על יום אחד או רצף של כמה ימים, ולמנוע עינוי דין מהצדדים הנידונים.
בלי משפחה, את שומעת! 329007
למשל?
אנאכרוניזם 328758
אבל לפחות בעניין שיפוט משותף (אם לא בעניין קיצור משפט), די ברור שגם היום המערכת רואה בכך דבר רצוי ומשפר שיקול-דעת: בבית המשפט העליון זה הרי הסטנדרט, וזה לא בגלל שהשופטים העליונים מוכשרים פחות מעמיתיהם הזוטרים. מן הסתם השיפוט על-ידי יחיד הוא פשרה עם שיקולים כלכליים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328147
קלדנים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328183
אם לא נותנים בננות לאפס אנשים אז כולם מקבלים בננה? או במילים אחרות, אם המוסד לא קיים, מה זה משנה אם עובדי המוסד הם גברים או נשים?
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328191
מה שמשנה - ביחס למוסד המסוים הזה - הוא אם הם קל-דנים או כבד-דנים.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328255
במקרה זה כולם מקבלים אינסוף בננות.
אולי כדאי לחזור לשיטה העתיקה 328257
...וחוטפים כאב בטן קולוסאלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים