חג עצוב 3279
פורים, בין אם המתואר במגילה קרה במציאות (וכנראה שלא קרה) ובין אם לאו, הוא חג עצוב.
זהו לא חג של התעלות רוחנית כפי שיש בכל שאר חגי ישראל (פרט אולי לחנוכה, שיש קוי דמיון בינו לבין פורים) אלא חג של התבהמות ויצרים.
זהו חג של עם גלותי שאינו חוגג אירוע פרודוקטיבי-חקלאי אלא החלצות מאסון (מינימום, אם נניח לרגע בצד את הטבח). זהו חג של שמחה מתודלקת בהרבה יין ''עד לא ידע'' ולא שמחת-לבבות אמיתית של ''והיית אך שמח''.
לא פלא שאלוהים לא מופיע במגילה, זהו סיפור ארצי ללא קדושה וללא שאר-רוח. סיפור ברוטלי שנחגג באופן ברוטלי.
שמחת הילדים בהתחפשות בפורים היא ככל הנראה אדפטציה מאוחרת של חגי הקרנבל ולא עצם מעצמו של החג.
הדבר החיובי היחיד בפורים כפי שהוא מצווה עלינו הוא המתנות לאביונים ומשלוחי המנות.
חג עצוב 3281
ויום חופש, כמובן. בל נשכח את יום החופש.
חג עצוב 3283
שניים!
חג שמח! עמנו ניצל 3334
שלושה!
חג עצוב 3293
אם נשכח לרגע מהאירוע ההיסטורי/בדיוני שעליו מבוסס החג, פורים הוא חג חשוב ביותר, לדעתי. אין עוד חג יהודי שמוקדש כולו לשמחה בלבד, להתלהטות יצרים, פשוט - לכיף! חג שבו פורקים את כל האנרגיות שלך, חג שבו הכל מותר. למה לדעתך סילבסטר הוא ה"חג" הנחגג ביותר בארץ, אצל החילונים? כי בסילבסטר, כמו בפורים, ישנו רק מנהג אחד - לשמוח, להשתולל, לעשות חיים. לשם כך נוצר החג, אצל החרדים בעיקר - לפריקת יצרים. הסיבה לחגיגה - זה כבר דבר אחר, ולמעשה בתור חילונים - זה כבר לא אמור להפריע לנו, העיקר - פארטי טיים. :)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים