בתשובה לאיציק ש., 08/09/05 5:42
It's the economy, stupid 328448
מדוע ,בעצם, ששני סקטורים בלבד - אנרגיה ונשק, שמשקלם בעולם העסקים האמריקאי איננו זניח אבל גם לא דומיננטי, יכתיבו את מדיניות החוץ של הממשל?
It's the economy, stupid 328555
מאחר ושני סקטורים אלה חביבים על הממשל הנוכחי, ולגבי סקטור הנשק ניתן לראות זאת מהפשטידה, שגם מראה שסקטור זה אינו זניח כלל ועיקר:
It's the economy, stupid 328626
העוגה הזו היא מצד אחד קצת מגמתית, אבל גם מעוררת למחשבה: האם צריך להסתכל על המשקל של כל סקטור בכלכלה האמריקאית, או אולי על חלקו היחסי בתקציב הפדרלי.

בגלל המדיניות האמריקאית המוצהרת של שמירה על ממשלה קטנה יש סקטורים נרחבים שהממשל כמעט לא מעורב בעסקיהם: כל מה שמכונה "השוק החפשי", או המגזר הפרטי. תאגידי ההיי טק והפיננסים בסה"כ רוצים בעיקר שהממשל לא יפריע להם לעשות עסקים כרצונם, וזהו.

מנגד, יש כמה תחומים שבהם ההוצאה הפדרלית היא שיוצרת את השוק, או משפיעה עליו באופן מכריע. למשל: בריאות ובטחון. יכול להיות שהתפלגות הלוביסטים בוושינגטון בכלל לא חופפת את התפלגות הסקטורים בכלכלה האמריקאית, ושיש ייצוג יתר למגזרים שנהנים במיוחד מהתקציב הממשלתי. התוצאה יכולה להיות שלוביסטים של תעשיות הנשק ושירותי הבריאות ישפיעו באופן לא פרופורציונלי על קביעת המדיניות בלי להתחשב באינטרסים של שאר המגזר העסקי.

ככל שתסריט כזה נראה לא הגיוני (כי לכל המגזרים יש לוביסטים בוושינגטון), ייתכן בהחלט שמדיניות החוץ מול מדינות שאין להן פוטנציאל צרכני משמעותי - כמו רוב מדינות המזרח התיכון - מנווטת על ידי האינטרסים של קבוצה צרה של תאגידי נשק ונפט. לעומת זאת, לגבי האיחוד האירופי, סין והודו - שיש להן פוטנציאל צרכני עצום - האינטרס המכריע צריך להיות זה של "כלכלת השלום", שדוגלת ביציבות, השקעות לטווח ארוך והגדלת הסחר ההדדי.
It's the economy, stupid 328640
לגבי התקציב הפדרלי - קצת זווית היסטורית: ראה את השנים הרזות של התקציב הביטחוני בתקופת קלינטון, ולעומתו את ההשמנה בתקופות רייגן ובוש הבן -
ובארה"ב אכן לממשל יש משקל רב יותר מכל דבר אחר בהכתבת תנאי שווקי האנרגיה והנשק בשל שליטתה על רזרבות הנפט, על קונפליקטים באזורי הפקת נפט, ועל הזמנות של הפנטגון מחברות הנשק.
It's the economy, stupid 328557
לשני המחברים הללו יש הרבה חומר באתר המצורף, בין היתר ספרים שלמים שאתה יכול לקרוא שם.
It's the economy, stupid 328616
בספר עב הכרס שהם הוציאו בעברית ביכלר וניצן כותבים במפורש שבשנים האחרונות תעשיות הנשק והנפט נחלשות בהשוואה למגזר השירותים (בכל העולם המערבי משקלה של התעשיה בתל"ג קטן בהרבה מזה של השירותים: היי טק, פיננסים וכו'). לכן הם טוענים שהאינטרס הגלובלי של המגזר העסקי בארה"ב היום הוא יציבות ולא מלחמות, ומחירי נפט נמוכים.

התזה על הדומיננטיות של מגזרי הנפט והנשק התייחסה לתקופה שעד אמצע שנות ה- 90, לפי מה שכתוב בספר.
It's the economy, stupid 328620
באותו הספר הם כותבים שמגזר הנפט והנשק לא ויתר ויעלה שוב, ואז נראה שוב שקץ ההיסטוריה והמלחמות נגמר ומתחיל עידן חדש של מלחמות. באתר שלהם יש אפילוג לספר שכתבו ב-‏2001 לפני ה-‏11 בספטמבר. שם הם חוזים מלחמות, מחירי נפט גבוהים וכד'.
It's the economy, stupid 328650
לפי האפילוג, קרתה מין תאונה מצערת ומשפחת מאפיונרים בשם בוש השתלטה במרמה על אמריקה בניגוד לאינטרסים של מרבית המגזר העסקי. ההנחה המובלעת היא שכל התאגידים שייפגעו ממיתון כלכלי וממחירי נפט גבוהים איכשהו פשוט שתקו ולא ניסו להשפיע על תהליך בחירת הנשיא. איך דבר כזה ייתכן? הרי לא מזמן הם בחרו בו פעם נוספת!

על פניו זה נראה תמוה, אבל המשקל היחסי של מחירי הנפט בכלכלה היום הרבה יותר קטן מאשר בשנות ה- 70, בגלל המעבר לכלכלת שירותים. אולי התאגידים הגדולים נותנים לבוש ואנשיו לשחק בנפט כרצונם מפני שהם מאמינים שמחירי הנפט איבדו את הרלבנטיות שלהם. אולי הם ביצעו ניתוח כלכלי קר שמראה שהאפקט של מחירי נפט גבוהים יהיה זניח, שהאינפלציה כמעט ולא תעלה ושהצמיחה לא תפגע. למשל:
It's the economy, stupid 328669
אקסון-מוביל הודיעה על רווח של 10 מליארד דולר לרבעון האחרון. זה הרווח הכי גדול שאיזו חברה השיגה אי פעם.

It's the economy, stupid 328697
ועוד היד נטויה. זה מראה שלמעשה המערכת וגם השיטה מושחתות.
שים לב לרווח על ההון.
It's the economy, stupid 329199
ויש כמובן אפשרות, לפחות תיאורטית, שהתיאוריה לא נכונה. הרי נקודת התורפה שלה הגדולה ביותר שלה, שלתחושתי ביכלר וניצן (וגיל לדרמן) לא הצליחו להשיב עליה, היא כיצד בדיוק עובדת קנוניית בעלי ההון.
It's the economy, stupid 329205
על פי ביכלר וניצן- יש מאבקים ולא תמיד מגזרי הנפט והנשק מובילים את האג'נדה הפוליטית. הצירוף של שני המגזרים הללו נותן את הכוח. במחצית השניה של שנות ה-‏90 המגזרים הללו לא הובילו את מדיניות ארה"ב. דיברו על קץ המלחמות, מחיר חבית נפט הגיע ל-‏12 $. בספרם הם מביאים טבלאות וגרפים של הרווחים הדיפרנציאליים, ומראים ששני המגזרים הללו משתדלים לשנות את כיוון המדיניות של ארה"ב כשרווחיהם יורדים. מי שרוצה להיות משוחרר ממה שהם כותבים, שיעבור על הגרפים וינסה להסיק בעצמו את המסקנות.
It's the economy, stupid 329211
"ומראים ששני המגזרים הללו משתדלים לשנות את כיוון המדיניות של ארה"ב כשרווחיהם יורדים"

נו, זו בדיוק השאלה. *איך* הם עושים את זה, לא *למה* הם עושים את זה או *מתי* הם עושים את זה.
It's the economy, stupid 329213
התשובה על ה"איך" נענית בשתי הקדנציות של בוש הבן: מימון קמפיין של נשיא שהוא תומך נלהב בתעשיות אלה.
It's the economy, stupid 329329
בגלל שכל קהיליית העסקים רוצה השפעה בבית הלבן, סביר להניח שכל התאגידים הגדולים תורמים למסע הבחירות של בוש, ואין למגזרי הנפט והנשק דומיננטיות מיוחדת.

למשל, מתוך הנתונים על התרומות לקמפיין הבחירות ב- 2000:
יוצא שהסקטור הפיננסי, עורכי דין וחברות לראיית חשבון תרמו לרפובליקנים הרבה יותר מתעשיות האנרגיה והנפט. לא ברור איך סקטור בודד או שניים בכלכלה האמריקאית יכולים לקנות לעצמם נשיא. זה פשוט לא הגיוני. הנתונים מראים שכמעט כל עולם העסקים האמריקאי תורם לרפובליקנים הרבה יותר מאשר לדמוקרטים. גם אם המועמד הרפובליקני היה שייך למשפחה של עורכי דין סביר להניח שהוא היה זוכה לאותה תמיכה בדיוק.

הנשיאים הרפובליקאים מאז רייגן מנהלים מדיניות עקבית והמשכית של יצירת גרעונות ממשלתיים גדולים. ביכלר וניצן טוענים שהמטרה הבלעדית היא לצ'פר את החברים מחברות הנפט, הנשק והבניה, אבל התמיכה האחידה של כמעט כל קהיליית העסקים ברפובליקנים מצביעה על הסבר אחר, מפני שמדיניות הגרעונות נראית על פניו כהתאבדות כלכלית. מצד אחד מוציאים המון - על המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, ומעכשיו גם על שיקום ניו אורלינס, ומנגד מקצצים במיסים ומקטינים עוד יותר את הכנסות הממשלה. כבר היום, ארה"ב כבר לא עומדת בקריטריונים של אמנת מאסטריכט ליציבות כלכלית מפני שהחוב הממשלתי שלה טיפס מעל 60% מהתל"ג. מי שמממנים את הגידול בחוב הם בעיקר משקיעים זרים, למשל בסין וביפאן, שלהם אמריקה חייבת היום טריליוני דולרים. לפני 40 שנה זה היה מצב בלתי נתפס. לאורך מרבית ההיסטוריה שלה אמריקה היתה מלווה, לא לווה.

יש בארה"ב פוליטיקאים שחושבים שלהיות לווה גדול - פירושו להיות בעמדת כוח. הם מאמינים בכוח הכלכלי שמעניק להם, לכאורה, מעמדם כצרכן מס' 1 בעולם. מיתון בארה"ב עלול לגרום להאטה בכל העולם מפני שלשוק האמריקאי יש חשיבות מרכזית כיעד ליצוא כמעט מכל מדינה שהיא. זה קצת אנלוגי למצב שבו יש רשת שיווק גדולה, מפסידה, שלוקחת עוד ועוד הלוואות מכל הספקים שלה ובשום אופן לא משלמת במזומן תמורת הסחורה. לכולם יש אינטרס שהרשת לא תקרוס, מפני שיש לה חובות אדירים כל כך וכולם עלולים להפגע מהנפילה.

מצב כזה לא יכול להמשך לנצח. מתישהו יהיה צורך להחזיר את החובות, ולא יהיה ממי לגבות אותם. עלול לקרות אז תרחיש מבהיל שבו אמריקה תצטרך לנופף יותר ויותר בכוחה הצבאי כדי לאיים על בעלי החוב שלה ואולי אפילו לשדוד מדינות חלשות כדי לשלם את החובות. אולי מה שאנחנו רואים היום בעיראק הוא רק הקדימון למה שעוד יגיע. איזו אופציה אחרת תהיה לאמריקאים, לאור הרקורד העגום שלהם בשמירה על ריסון תקציבי?
It's the economy, stupid 329370
ראשית, לא כל קהיליית העסקים תומכת בבוש וודאי שרחוק מהביטוי ''כאיש אחד''. משפחת בוש קשורה לעסקי הנפט גם בלי לרוץ לנשיאות.
בארצות הברית יש כאלו שתורמים למרוץ מבחינת ''שלח לחמך'' ויש שמריצים מועמד. מחפשים את האיש שישרת את האינטרסים שלהם בדרך הטובה ביותר ומריצים אותו. בדרך כלל הם לא יבחרו את האדם הטוב ביותר כי הוא עלול לגלות יותר מדי עצמאות מחשבתית.
ההסטוריה של ארה''ב מלאה נשיאים מאד בינוניים.
תזכורת 329380
א. אנשים שפגשתי בעבר נתנו לי סיבה להאמין כי ישנה אפשרות להצביע ואף לתרום תרומה כספית נאה למועמד בבחירות מסיבות ערכיות (פטריוטיות, דתיות) או סתם בגלל אמונה שאותו המועמד הוא האדם היותר מתאים לתפקיד מבין המועמדים .

ב. בנושא הבינוניות: למרבה הצער זה נכון לגבי חלק גדול מן המנהיגים בעולם שנבחרו באופן דמוקרטי ועוד יותר לגבי האחרים.
תזכורת 329382
מיהי/מהי גנושיה?
תזכורת 329390
זה לא גנושיה. זה גנושניה.

Nanosecond 329402
Nanosecond 329403
:)
תזכורת 329398
זה נכון מה שאתה אומר אך אינו שייך למה שכתבתי. אלו שמריצים מועמד גם דואגים למכור אותו לך. הם כמובן לא יאמרו לך:
"אנחנו דוחפים לנשיאות את ג'ורג' דבליו בוש כדי לקדם את האינטרסים שלנו".
אתה יכול לשאול את עצמך מדוע אנשים בעלי שעור קומה פוליטי לא מגיעים הרבה פעמים לנשיאות ארה"ב? בכלל לפוליטיקה? קח לדוגמה את ארנולד שוורצנגר. נדמה לי שהוא מוביל קבוצת אינטרסים בקליפורניה.
It's the economy, stupid 329221
על פי ביכלר וניצן הם מארגנים מלחמה/מתיחות וכד'. קרא בספר שלהם. הספר נמצא כולו באתר שלהם וגם מאמרים אחרים.

It's the economy, stupid 329264
''הם'' (כלומר תעשיות הנפט והנשק) לא יכולות לארגן מלחמה ומתיחות, אבל נשיא מכהן ''מטעמם'' יכול גם יכול, ובוש מדגים זאת יפה.
It's the economy, stupid 329232
הלו, מה אני קשור לכאן? אני בכלל לקחתי חופשה..

בכל אופן, במקרה הספציפי זה נראה די פשוט. אם היית שואל איך בדיוק משפיעים העוסקים בקמעונות על מחירים ועל רווחים, כנראה שהתשובה היתה מסובכת. אבל מגזרי הנפט והנשק? אלו שני מגזרים שתלויים חזק מאוד במדיניות חוץ ובטחון. אני מניח שהרעיון החכם ביותר מבחינתם הוא פשוט להרכיב את הממשלה. זה פחות או יותר מה שהיה בזמן ממשל רייגן, וחלק גדול מאותם אנשים מריץ גם את הממשל הנוכחי.

באשר ל"הסכמה בשתיקה" של אלו אשר לא מרוויחים ממלחמות ופיצוצים, גם לכך יש לשניים הסבר ארוך למדי שמתמצה בזה שסטגפלציה זה לא נורא כל כך יחסית לאלטרנטיבות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים