הוצאה מכוונת מההקשר 328690
"ז'בוטינסקי חש והבין כי הכתב העברי, השונה כל כך מזה הלטיני, מהווה מחסום פסיכולוגי ודידקטי כמעט בלתי עביר בפני מבוגרים המבקשים ללמוד עברית."

המאמר שוכח להזכיר שהדברים נכתבו בזמן שבו היישוב הציוני מנה גרעין קטן יחסית, של כמה מאות אלפים למול מילונים בחו"ל שעמדו להגיע.
די ברור שזאב ז' כיוון את האמצעי הזה , מתוך חשש כנה וממוקד מאוד לחוסר יכולת להתיך את המוני העולים לתוך תרבות יהודית-ישראלית אחת.

אפשר להתווכח האם המשימה הכוללת צלחה, אך בלא ספק העניין של שימור השימוש בשפה של התרבות הפרטיקולרית לאומית יהודית בהחלט חיזקה את הרעיונות אותם קידמו אנשים כז'בוטינסקי ובן גוריון גם יחד.

השאלה היותר מעניינת היא מי מכם יהיה מוכן, לקחת חלק "בצורך לייעול" שפת המקומיים, ממשע לבטל על חלקים פונטים או אחרים של שפת אמו, במידה, ונאמר , האקדמיה ללשון ודורית בייניש , ומספר ח"כ מאוד ממושמעים -יעבירו החלטה שכזו?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים