בתשובה להאייל האלמוני, 12/09/05 1:12
ליטון הכתב 329447
"לא" בא בגרמנית מייד אחרי הפועל, או אחרי המושא הישיר אם הוא קצרצר (pronoun). הפועל (הראשי) בא במקום השני במשפט, כמו באנגלית (כמעט). ה"לא" יוצא בסוף המשפט רק במשפטים קצרים במיוחד: אני לא אוהב אותו, אתה לא בא.
ליטון הכתב 329496
כפי שאפשר ודאי להבין, אין לי מושג בשפה הזאת. אבל אולי טעיתי רק במלה ולא במשמעות: כלומר, מה שנאמר לי הוא שבדרך כלל אין לדעת אם משפט הוא חיובי או שלילי עד לסיומו.
ליטון הכתב 329629
עם שלילה, כאמור, לא במיוחד, אבל יש חלקים קריטיים אחרים במשפט - החלקים המעניינים של הפועל בסוגי משפטים מסויימים - שבאופן בוטה לסוף המשפט, בגרמנית, גם כשהסוף מי ישורנו, נדחים.
ליטון הכתב 329637
אכן. היותר לי לשאול אם זו לך, הגרמנית, משחר נעוריך, שפת אם?
ליטון הכתב 329672
אך זו! האם מאסטר YODA, ממלחמות הכוכבים, המדבר כך, גרמני הוא?
ליטון הכתב 329674
If Yoda in force so strong is, why words, in right order, cannot put he?
ליטון הכתב 329816
שפת סבתא, אבל דלגה לחלוטין על האב. יגעתי עליה בבגרותי.
ליטון הכתב 329675
"Whenever the literary German dives into a sentence, that is the last you are going to see of him till he emerges on the other side of his Atlantic with his verb in his mouth."

(האם צריך לציין את המקור?)
ליטון הכתב 329677
מארק טווין?
ליטון הכתב 329679
אכן. גם הצעתו לגירמון‏1 השפה האנגלית זכורה לטוב.
_____________
1- מה שמותר לירדן מותר גם לשוטים.
ליטון הכתב 329688
כשלימדתי הולנדית למתחילים לישראלים (היה צריך להתפרנס), הייתי ממשילה את המשפטים האלה לסנדוויץ'- משני הצדדים פרוסות לחם (המשפט הפשוט), וביניהם אפשר לזרוק כל מה שבא ליד: תיאורי מקום וזמן, תואר הפועל, מושא וכולי.
lord sandwich 329691
באנגלית קיים ביטוי sandwich talker שמתייחס לאנשים החוזרים על אותה מילה בתחילת המשפט וסופו.
בארץ זה בד"כ מאפיין זקנים חטטניים או סתפ נרגנות- "הרסת את המחשב,הרסת!"
lord sandwich 329695
בימי זה אפיין את הרס''רים.
lord sandwich 332865
אני אוהב לחזור על המילה האחרונה או הדברים האחרונים שכתבתי לפני משפט הסגר שהתבדר, כדי שיהיה ברור למה ההמשך מתייחס. ברור לי שאימצתי ולא המצאתי את המנהג הזה, אבל אני לא מצליח להזכר ממי. איזה פלח אוכלוסיה מזכיר לכם המנהג?
lord sandwich 332900
מסחאים. אני זוכר במעורפל מערכון כזה.
lord sandwich 333222
מסחאים?
תבור את הכביש ותלך למכולת. 333238
מסחאים נו, ממסחה.
בידיה 333312
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333315
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333317
לפי הURL של האתר אתה למד שלא מדובר במסחאים אמיתיים. מסחאי אמיתי לא היה כותב http://www.netserver.co.il/atarim/tavor.htm
אלא http://www.netserver.co.il/atarim/tabor.htm

__
ותודה מיוחדת לזיגי תבּוֹרי.
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333434
כמה מסחאים חיים יש, שעדיין מדברים בניב גלילי?

מה גם שכמדומני תעתיק מדוייק יותר היה
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333531
היתי מראה לך על איזה מסחה אני מדבר, אבל גיגול מהיר הראה לי שמאלנים קיצוניים השתלטו על הכפר והם מנסים להקים שם מאחז אוהלים בלתי חוקי (הם ביקשו כסף לגנרטור רחמנא ליצלן, הם עוד לא למדו מהערבים/מתנחלים איך להתחבר לחשמל חינם ?), מצד שני הם שלטו ביד רמה במקום (ואף שינו את שמו) גם לפני כן, כאשר הם עשו "שוק אותנטי" מהכפר (הכל תוצרת סין).
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333533
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333625
האם קהלת מוכן לתמוך בהוכחות את ההאשמה שהמתנחלים מתחברים לחשמל חינם?
יא-חביבי, כך נראה הרחוב בכפר תבור 333635
אם הם עובדים בחברת החשמל.
ליטון הכתב 329814
עוזי וייל ב"שער האחורי" ציטט פעם אני לא זוכר את מי: "הגרמנים שמים חלק אחד של הפועל בתחילת המשפט כמו פרוסה אחת של סנדביץ', את החלק השני בסופו כמו הפרוסה השניה, ובאמצע הם דוחפים כמה גרמנית שהם יכולים."

(וגם: "אני מלמד את הכלב שלי גרמנית. הוא זקוק למשמעת.")
ליטון הכתב 329861
אתם שוכחים את חסרונו האדיר של כתב לטינות בעידן המקלדת! בעברית אין אותיות גדולות. איזו הקלה, איזו רווחה לעבור מכתיב אנגלי לעברי. וההקלה אינה רק פיזית. ל-Capital Letters חוקיות פשוטה אמנם, אולם היא יכולה להפוך מסובכת די מהר, כאשר הכותב עושה שימוש במילה או בצירוף פעם כמילה רגילה ופעם כמונח. כאשר כותבים מחקר על המונח עצמו העניין מסתבך עוד יותר. כתבתי פעם עבודה על מהי Comparative Literature. לעתים היה עליי לכתוב באותיות גדולות כי כיוונתי אל תחום המחקר הממוסד ולעתים היה עליי לכתוב בקטנות כי כיוונתי רק אל סוג כזה של מחקר באופן כללי. שגיאה בסיווג הזה עלולה ליצור שגיאות לוגיות של הנחת המבוקש, או הוכחה במקום שבו עוסקים במסקנה. לא פעם בלבלתי וכבר לא ידעתי איך לפתור את הסוגיה או מה ההבדל שאני עצמי מבקש ליצור.טעויות מקריות מסבכות את העניין עוד יותר, וקורא עלול להסיק מסקנות לא נכונות משגיאה או אפילו מן הצורה הנכונה.
למשל בכותרת כל האותיות שבראש המילה הן גדולות, וזה מטשטש את ההבדל בין מונח לסתם מילה בכותרת.
בקיצור, ברדק שלם.
בעברית הבעיה לא קיימת כי מראש דואגים להבדיל כשיש להבדיל, ועושים זאת במשפט ולא באות. יותר עבודה אולי, אבל יש פחות בלבול.

תחי האות העברית!
ליטון הכתב 329869
אותך לא ראינו כאן הרבה זמן :-)
ליטון הכתב 329956
לטעמני המחסור באותיות גדולות הוא אחד החסרים הגדולים של השפה העברית. קח דוגמא פשוטה כמו חיפוש ויזואלי של שם בטקסט.
ליטון הכתב 329958
בדואל, ממה שראיתי, איש לא מקפיד כבר על אותיות גדולות גם באנגלית. אפילו לא ב-I.
ליטון הכתב 330068
זה מאוד תלוי מי השולח ומה המסמך. מסמכים רשמיים רחבי תפוצה תמיד זוכים להקפדה, כמו כן היתי רוצה לראות מישהו ששולח קורות חיים בלי לטרוח לכתוב I.
ישראלים אמנם לא מקפידים על פורמליות, אבל לכל דבר יש גבול.
ליטון הכתב 330073
דוקא לא דיברתי על ישראלים.
מצד שני, לא דיברתי על מסמכים רשמיים.
ליטון הכתב 330436
כשלימדו אותי לכתןב קורות חיים המליצו לצמצם עד למינימום את השמוש ב I.
ליטון הכתב 330147
מי צריך חיפוש ויזואלי?
הקש ctrl F.
ליטון הכתב 330157
ומה תעזור לו הקשה זו?
ליטון הכתב 330215
הקשה זו תאפשר לו לחפש - בדף האינטרנט כמו גם במסמך הוורד ובקובץ האקרובט מילות מפתח העולות בראשו. במקום לסרוק סריקה ויזואלית אחר אותיות גדולות, שמציינות שם, ניתן פשוט לחפש את המילה המבוקשת.

זה מאוד שימושי באי-בוקס בני עשרות ומאות עמודים. כמו גם בדיוני אייל.
ליטון הכתב 330223
אה, אבל חשבתי שכל העניין הוא לחפש שם ששכח...
ליטון הכתב 330185
יש עולם גדול, רחב ואמיץ מחוץ לאינטרנט. אני חוזה עולם עתידי בו נייר ישמש כבסיס עליו יכתבו הגיגים שונים. אני צופה שיקראו לזה ''מגילה'' או אולי ''ספר.''
ליטון הכתב 330188
אכן, מגילה מתחיל הספר.
ליטון הכתב 330214
"בהתחלה חשבנו שהמחשב האישי הוא מחשבון. אז גילינו איך להפוך מספרים לאותיות בעזרת ASCII וחשבנו שהוא מכונת-כתיבה. אז גילינו את הגרפיקה, וחשבנו שמדובר בטלוויזיה. עם בוא האינטרנט, גילינו שמדובר בחוברת" (דגלאס אדאמס).

ליטון הכתב 330217
אני מבינה שאתה חוזה הדרדרות טכנולוגית שתוביל להיעלמות המחשבים ואולי אפילו הדפוס, וחזרה לכתיבה על פפירוסים כדרך אבותינו?

כי אני צופה שברגע שיהיה מכשיר דק, בגודל סטנדרטי של ספר, שיציג אותיות בצורה יותר קריאה ממסך מחשב ויהיה אפשרי להכנס איתו למיטה ולהטעין אותו בדומה ללפ-טופ - ידפיסו פחות ספרים, ועולם הספרות יעבור מהפיכה דומה לעולם המוזיקה בעקבות המצאת ה-MP3.

וזה יהיה בקרוב מאוד.
ליטון הכתב 330218
שלא לדבר על התרומה של המצאה כזאת לאיכות הסביבה.

אגב, איזו מהפכה עבר בדיוק עולם המוזיקה? האם מוזיקאים מצאו מקורות רווח חדשים, או שהם פשוט התרגלו להרוויח פחות?
ליטון הכתב 330224
1. במהפכה העוברת על עולם המוזיקה עסקינן, לא ברווחת המוזיקאים. המהפכה התעשייתית היא עדיין מהפכה, גם אם נגר שבונה רהיט, נהנה מיצירת מוצר מוגמר ומיוקרה כאומן וכבעל סדנא מתדרדר לדרגת פועל בסרט נע שמרוויח גרושים.
2. אני לא משוכנעת עד כמה המוזיקאים מרוויחים מלכתחילה, עם חברות התקליטים העושקות אותם.
3. אני משערת שבסופו של דבר מוזיקאים יתחילו להרוויח יותר ממופעים / יעקפו את חברות התקליטים, יקליטו בעצמם ויאפשרו הורדה תמורת תשלום (תהליך שכבר קורה).
ליטון הכתב 330225
אז גם הסופרים לא ירוויחו ממקורות אחרים (ממה הם ירוויחו, מהרצאות וערבי קריאה?). המשמעות של זה היא שלא ישתלם להיות סופר, ולכן יצאו הרבה פחות ספרים. האם זה העתיד שצפוי לספרות?

יש לך רעיון איך או למה יתקיימו אותם תרחישים שאת מתארת בסעיף מס' 3?
ליטון הכתב 330249
יש לי הפתעה בשבילך, לא משתלם להיות סופר.
לרוב רובם של הסופרים משרה נוספת בה הם עוסקים לפרנסתם.
תשאל את עמוס עוז כמה הוא מרוויח מספר לעומת כמה הוא מרוויח מהרצאות / ערבי קריאה.
וזה עוד עמוס עוז. רוב הסופרים לא מוכרים כמוהו.
ליטון הכתב 330264
אני אשאל אותו בפעם הבאה שאני אתקל בו במעלית.

אגב, אם יעבור גם זמר בסביבה, אני אוכל לשאול אותו כמה הוא באמת מרוויח. זה תמיד נשמע לי מוזר שבדיונים מתייחסים אל חברות התקליטים בתור שיא הקפיטליזם המרושע, בעוד שהן כמעט אף פעם לא פוגעות במתדיינים עצמם. יתרה מזאת, תמיד מציינים שהן *גוזלות* כסף מהזמרים, שעה שהזמרים בחרו לקבל מהם שירות, שאלמלא הוא לא היו מרוויחים כסף כלל. בעיה שלישית שיש לי עם האשמת חברות התקליטים היא שאני אף פעם לא שמעתי אותה ממוזיקאי, אז אין לי שום דרך לדעת אם היא מוצדקת מבחינה עובדתית, וכמה היא נוראה.
הנה 330276
נמרוד לב. בהרצאה בפקולטה למשפטים, אונ' חיפה.
ליטון הכתב 330295
אני ממש לא בטוחה לגבי עמוס עוז. אני יודעת שצרויה שלו הצליחה לשלם חלק גדול מהדירה שהם קנו משכר הסופרים שלה, וזאת אחרי ''קצת'' הרבה פחות ספרים ו''קצת'' הרבה פחות פרסום מעוז.
ליטון הכתב 330341
צרויה שלו הוציאה את הספר שלה בהוצאה הפרטית של רם אורן, שמתגאה בתמלוגים המכובדים שהוא משלם, להבדיל משאר ההוצאות.
ליטון הכתב 330342
כן, אבל עמוס עוז בכל זאת הוציא הרבה יותר ספרים ויצאו לו מוניטין גדולים יותר וספריו הם רבי מכר כבר שנים...
ליטון הכתב 330446
בכל אופן, צרויה שלו היא לא דוגמה מייצגת. השוואה נדל''נית-פיננסית של עוז מול, נאמר, גרוסמן, יהודית קציר ואתגר קרת, היתה הרבה יותר מאלפת.
ליטון הכתב 330454
כן, טוב, אותם אינני מכירה ברמה הזאת.
ליטון הכתב 330219
אני לא רוצה להתערב בהרגלי המיטה שלך.

עד שעולם הספרות יעבור מהפכה כזו, יש עוד דרך ארוכה. בנתיים צריכת הנייר העולמית הולכת וגוברת ולו משום העובדה שאת כל המאמרים הארוכים שקיימים במאגרים מקוונים אנשים מעדיפים להדפיס כי, (1) יותר נוח לקרא, מכל אספקט שתבחרי, (2) אם רוצים לסמן ולהוסיף הערות. דבר נוסף, אם את לא יודעת את השם אותו את מחפשת, איך תדעי מה לחפש? נניח שאת רוצה לראות מי מוזכר בטקסט של מאמר מדעי? עוד נקודה היא האבחנה בין שמות של אירגונים, מקומות, מושגים וכיוב'. לדוגמה
The Republicans are democrats או משהו כזה.
ליטון הכתב 330251
אני לא משוכנעת עד כמה הצריכה באמת גוברת:
1. כמות הנייר להדפסה שאנשים קונים עדיין קטנה לאין ערוך מכמות הנייר של אלפי ועשרות אלפי העותקים שמודפסים מכל ספר.
2. כשמדובר בקבצים גדולים באמת - אנשים מעדיפים לקנות את הספר (עזוב את עלות הנייר - מחסניות הדיו עולות חצי ממחיר המדפסת. אלא אם זו מדפסת לייזר. או שהם יכולים להדפיס בעבודה).
3. אני אישית קוראת מאמרים בעלי גודל בינוני על המסך.
(אבל אני לא צריכה לסמן הערות).
ליטון הכתב 330257
נער הייתי וילד נשארתי אבל אני זוכר את היום בו הוכרז - מעתה עוברים ל Paperless Office, כן כך חצי עברית חצי אנגלית, כדוגמא למגבלותיה של השפעה העברית.

רמת השכנוע שלך מענינת אבל אני מסתמך על דברים שקראתי בקשר לתיצרוכת הנייר העולמית. צריכת נייר עיתון נמצא בירידה, אבל ספרים צורכים נייר, ומשרדים וטפסים בשלושה העתקים. אני לא יודע מה תרומת הצרכנות הביתית לצריכה הכללית. נכון, ישנם כמה פרוייקטים גדולים שמעלים מאות אלפי ספרים למאגרים ממוחשבים. את חושבת שזה במטרה לחסוך נייר או להקל על חיפוש ונגישות.

השאלה היותר חשובה לעניננו היא כמובן אם את חושבת שמעלים ספרים למאגרים מקוונים כדי לבטל את האות הגדולה? השאלה הזו חורגת מתחום כמות הנייר הנצרכת וראי את הדוגמא שהבאתי ממממקודם - This Democract is no democrat.
ליטון הכתב 330492
אם מעלים ספרים למאגרים מקוונים *כדי* לבטל את האות הגדולה?

כמובן שלא!
אני לא סבורה שביטול האות הגדולה הוא יעד כלשהוא אצל מישהו. פרט, אולי, מחברי "האגודה לביטול האות הגדולה בשפות לטיניות".

אם זה יקרה אי פעם, ואני בספק, זה יהיה תוצר לואי, שיקח עוד שנים הרבה.
שפות לטיניות 330499
באיטלקית (שפה לטינית מובהקת) השימוש באותיות גדולות צנוע ביותר.למשל שמות של מקומות וכו' לא חייבים לקבל אות גדולה.
שפות לטיניות 330506
סליחה, התנצלות!
האמור לעיל היה צריך להיות "שפות הנכתבות באותיות לטיניות".
אנגלית, למשל, היא לא שפה לטינית אלא גרמאנית.
שפות לטיניות 330561
ראיתי מסמכים אנגליים בני מאתיים שנה, שבהם כל שם עצם התחיל באות גדולה, כמו בגרמנית.
giant pizza 330570
איזו הצטרפות מקרים.
חיוניות האותיות הגדולות ותרומתן להעשרת יכולת הביטוי הודגמה
בפרק של שבת בסימפסונס , אמו האבודה של הומר שולחת לו מסרים עי האותיות התחיליות של המשפטים ב- upper case כמובן.
נדמה לי שקוראים לזה אקרוסטיכון או משהו דומה.
giant pizza 330572
אכן, אקרוסטיכון.
שפות לטיניות 330573
בגרמנית *כל* שם עצם מתחיל באות גדולה?
שפות לטיניות 330612
כן. בכתיב תקני כמובן.
שפות לטיניות 330620
נשמע כמו בלבול מוח קיצוני.
שפות לטיניות 330644
אני בטוח שבעיני הגרמנים ניקוד או אותיות סופיות נראה מטופש לא פחות.
שפות לטיניות 330651
לגבי ניקוד זה יהיה צודק, כמובן. לגבי אותיות סופיות - יש הבדל מבחינת קלות ההקלדה.
שפות לטיניות 330925
משום מה נזכרתי בבני הטיפש עשרה ששולחים מסרים לערוץ 24 (רצים על המסך) עם בקשה לראות "קליף של הראל מויאל".
שפות לטיניות 330926
ומה בכך? הם כנראה רוצים לראות את מויאל מחקה את ריצ'רד...
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330936
לפני שנים ספורות איזה אידיוט ניסה להוציא פטנט על האלגוריתם המופלא הזה לבחירת אות תחילית/סופית בסמסים.
האם אני מדמיין? ואם לא - מה עלה בגורלו?
נהרג בתאונת דרכים. 330937
סיפור עצוב.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330964
בטלפונים של סמסונג (אאל''ט) כאשר מקלידים את אחת האותיות כמנפצ, באופן אוטומטי היא מוצגת כאות סופית. אם מתקבלת אחריה אות נוספת (ללא רווח) היא הופכת לאות אמצעית.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330966
אכן זהו האלגוריתם המופלא. אבל האם זכרוני העמום מטעני בדבר ניסיון של סמסונג להוציא על זה פטנט?
איפה איינשטיין כשצריכים אותו? 330973
להוציא פטנט על אלגוריתם טרוויאלי? יש מומחה לפטנטים בקהל?
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 330978
אם אף אחד לא עשה זאת קודם בטלפון או במחשב הרי שזה ודאי חדש. זה גם לא נשמע לי טריוויאלי. הרי *כולם* עשו אחרת עד עכשיו.
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 330979
יש להבהיר: הפטנט איננו על האלגוריתם אלא על הצגת אותיות סופיות בטלפון כברירת מחדל בלחיצה על אות.
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 331244
נשמע לי משונה. פטנט הוא על ה"איך", לא על ה"מה". לפעמים הויכוח הוא על האם מדובר ב"מה" או ב"איך" (dBase מול פוקס, נשמע לך מוכר?) אבל במקרה הזה ברור לגמרי שהצגת אותיות סופיות כאשר לא באה אחריהן אות נוספת, הוא בחזקת ה"מה" ולא ה"איך".
לי זה נשמע פטנטבילי לגמרי 331245
ה"מה" של היום הוא ה"איך" של אתמול. במקרה הזה, "איך כותבים בצורה נוחה עם אותיות סופיות?"
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330985
למה לכתוב "סמסים" ולא להשתמש במילה העברית (ועוד בדיון לשוני שכזה!) מיסרון?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 330997
סמס תמיד שעשע אותי. ואת מסרון לא הכרתי את הרגע... תודה.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331019
''סמס'' הרבה יותר נחמד. בפרט כשזוכרים שזהו כינוי חיבה לסמסון הגיבור.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331074
לא ממש, לטעמי. מילים עבריות נשמעות כמעט תמיד טוב יותר, וחוץ מזה, המילה עכשיו במאבק על מקום בשפה שלנו (שמעתי אותה בפרסומות ובחדשות קול ישראל, ואתה יכול לחפש אותה בגוגל), וכדאי לעזור לה. חבל להשתמש במילה הלועזית סמס (או SMS) במקומה.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331075
בפועל אינני משתמשת באף אחת מהן. גם לא במושא הוראתן.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331112
זהו. שהמילה העברית תמיד מגיעה אחרי שמקבילתה הלועזית כבר השתרשה.
הסמס כבר קיבלה שורש ונכנסה לפועל ("תסמס לי") ועכשיו באים אלינו עם "מסרון"?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331117
נו, זה לאנורא. מה הבעיה עם "תמסרן לי"?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331266
הדוגמא הנגדית הטובה ביותר היא 'קלטת'. בעבר היו משתמשים ב'קסטה', והיום כמעט ואין משתמשים במילה זו (האמת, גם 'קלטת' זה כבר קצת ארכאי, אבל לא זו הנקודה). אם הרבה אנשים ישתמשו ב'מיסרון', (ובפועל: 'לשלוח מיסרון', או 'למסרן' כסלנג חביב). אולי ננצח. קדימה 'מיסרון'!
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331273
אהה, הצעירים האלה. יש המון דוגמאות לתחדישים שנתקלו בקשיים בתחילה אבל הצליחו להתגדר על האופוזיציה הלועזית לאחר זמן. למשל, ''הסלמה'' (במקום אסקלציה) נשמעה ממש משונה בשעתה.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331278
שלא לדבר על ה''עיצומים'' אשר החליפו את הסנקציות, ואת ה''מדד'' שהחליף את האינדקס.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331279
ואת הרב סמל שהחליף את הקורפורל (כן, אני יודע שקורפורל זה רב''ט, אבל באינפלצית הדרגות הקיימת בצה''ל, בה כל נהג בוס הוא סרג'נט, ככה חידשו את המכתב מאמא).
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331401
וגם מסוק. ומשיבון.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331277
היום כמעט ואין משתמשים במילה זו פשוט מפני שכמעט ואין משתמשים בקלטות.

אגב,
כמה אתה משתמש במילה גלגשת?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331293
אני לא, אבל פגשתי מומחית צעירה בגלגיליות.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331708
בסדר, יש מספיק דוגמאות אחרות שנכנסו (ראי את כל הזקנים שהוסיפו למעלה עוד מילים - למשל, לא זכור לי שבחיי הקצרים [18 וחצי] שמעתי את המילה "אסקלציה". אפילו כדי לאיית אותה כמו שצריך הייתי צריך לפתוח חלון נפרד ולעשות העתק-הדבק) לעברית בשלום.

וודאי שיש הרבה דוגמאות שלא נכנסו לשפה: שח רחוק, גלגשת, מרשתת (מילה מגעילה לטעמי), כרוכית (פעכס) ועוד - מה שהופך את האקדמיה ללשון לאחד המוסדות הכי נצחקים (=צוחקים עליהם, לא הצלחתי לכתוב את בסביל כמו שצריך) בארץ, אם לא הנצחק שבהם. מן הסתם היה על זה כבר דיון ארוך באייל, ואם לא - אז קדימה.

אבל שוב, זו לא הנקודה - אנחנו (לפחות אני, ואולי גם החברה כולה) רוצים עברית כמה שפחות מאונגלזת, ואם נמנע משימוש ב"סמס" זה יעזור.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331717
לצערי, זה יעזור באופן חלקי בלבד, שכן האנגלוז מגיע אל העברית בצורה מסיבית בתחום התחביר דווקא.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331786
מה לגבי "נלעגים"?
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331808
זה מה שכתבתי בהתחלה, אבל זה לא המשמעות המדוייקת. נלעג פירושו מגוחך (באופן אובייקטיבי), ואני לא חושב שהאקדמיה היא כזו.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 332032
"כרוכית" הוא דווקא חידוש ישן למדי, עוד משנות הארבעים של המאה העשרים, למיטב ידיעתי. מכיוון שהתו @ הפך לנפוץ יותר, נעשה נסיון נוסף להפיץ את התרגום אליו.

"מרשתת" היא מילה מוצלחת למדי, וחבל שלא תפסה. חסר לי מונח עברי מתאים ומפריע לי שמשתמשים בשם "אינטרנט" במובן ה־WWW. "שח־רחוק" היא טעות עתיקה (של האקדמיה? נדמה לי שזה עוד מימי בן־יהודה) ולא מתאימה למבנה המילה העברית הרגיל. לא נוח להטות את המילה הזו.

לא מעט חידושים של האקדמיה דווקא נכנסו.

המילה שחיפשת: נלעגים.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 332409
''נצחקים'' - ''נלעגיפ''.
פנייה נרגשת לידע האיילי 400218
לכל המבינים בסלולרים וטכנולוגיה ודברים מרגשים שכאלו באופן כללי - הודעת טקסט שנשלחת לסלולרי סגור, האם תעבור גם כשהמכשיר סגור? אין ספק שאם המכשיר מכובה לילה, בבוקר ההודעה מגיעה. אבל מה אם הוא מכובה ליותר זמן? יומיים? שבוע? יותר?
פנייה נרגשת לידע האיילי 400244
אני מנחש שמחשב של חברת הסלולר מחזיק תור של ההודעות, ושמתישהו הן ימותו מזוקן.
מניסיון, לאחר חודש ללא קליטה, האורנג' שלי הוצף בעשרות הודעות שהמתינו לי. כך שזמן החיים של מסרון באורנג' לפני שנתיים היה למעלה מחודש. מה קורה היום ברשתות אחרות אנלא יודע.
פנייה נרגשת לזיכרון האיילי 331103
או לסמס העמים
  מובארכ • ידידיה
  שפות לטיניות • יערת גשם
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • ירדן ניר-בוכבינדר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • דורון הגלילי
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • ירדן ניר-בוכבינדר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • יובל רבינוביץ
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • נועה ו
  שהוא יותר שטוח • כ
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • נועה ו
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  לא רוצה לא צריכ • דורון הגלילי
  לא רוצה לא צריכ • האייל האלמוני
  לא רוצה לא צריכ • דורון הגלילי
  לא רוצה לא צריכ • האייל האלמוני
  לא רוצה לא צריכ • ירדן ניר-בוכבינדר
  לא רוצה לא צריכ • האייל האלמוני
  לא רוצה לא צריכ • האייל האלמוני
  לא רוצה לא צריכ • ברקת
  לא רוצה לא צריכ • דורון הגלילי
  לא רוצה לא צריכ • easy
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • ירדן ניר-בוכבינדר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • נציב האיות באייל הקורא
  תודה רבה, ואדרבא • ירדן ניר-בוכבינדר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • ירדן ניר-בוכבינדר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • שוקי שמאל
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • דורון הגלילי
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  בלי בדיחות על פרסים • דורון הגלילי
  בלי בדיחות על פרסים • אנטילופה
  בלי בדיחות על פרסים • ברקת
  בלי בדיחות על פרסים • האייל האלמוני
  בלי בדיחות על פרסים • אנטילופה
  בלי בדיחות על פרסים • ברקת
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • שוקי שמאל
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • שוקי שמאל
  הנה זה נגמר • אנטילופה
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • אופיר זמר
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • האייל האלמוני
  איכ זה נגמר בסופ, כולמ יודעימ • ירדן ניר-בוכבינדר
  שפות לטיניות • דורון הגלילי
  ליטון הכתב • יובל נוב
  ליטון הכתב • האייל האלמוני
  לא ירחק היום • ערן בילינסקי
  ליטון הכתב • נועה ו
  ליטון הכתב • האייל האלמוני
  ליטון הכתב • אורי גוראל-גורביץ'
  ליטון הכתב • אור
  ליטון הכתב • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים