בתשובה לרון בן-יעקב, 25/08/01 10:13
מעריב של השבוע כלל גם את 33069
הכתבה הבאה.

לדעתי יתקשו הקוראים להאשים את הכותב באנטישמיות, קריפטו-אנטישמיות או אפילו פרפורי הגירה.

דינה
(שמצאה את התוכן מבהיל)
(ולו רק בגלל שבנה-בכורה)
(נאלץ ללמוד גם השנה בין)
(ילדי ישראל המתוארים בכתבה)
(כספוגי שנאה)
מעריב של השבוע כלל גם את 33085
שלום לך דינה,

עורך המחקר אינו 'אנטישמי', כי אם בחור צעיר אשר בחר בדרך הקלה והנוחה ביותר, שפירושה במיקרה זה לקיחת מידגם מייצג מילדים צעירים לאחר אירוע טראומטי כמיקרה הדולפינריום, ונתינת פירוש מעוות ופסיכולוגיסטי לכאורה בדבר ערכיהם האכזריים של ילדים אלו.

למותר לציין כי עורך המחקר מעודו לא בדק מהן הדעות הרווחות בקרב ילדים פלסטינאים בגיל דומה כלפי ילדים ישראלים, ומעודו לא עילעל בספר לימוד פלסטינאי לגיל ביה"ס היסודי, אשר נערך מטעם מוסדות החינוך ברשות הפלטינאית, עימה אמורה מדינת ישראל להגיע לאידיליית השלום.

במיוחד חיבבתי את הפיסקה במאמר המתארת את השינוי אשר חל במר שרעבי האמור, ואשר גורסת כי הנ"ל 'השיל את משקפי הציוני לטובת מישקפי האינטלקטואל האירופאי'. הצבת אוקסימורון זה בין ה'ציוני' ל'אינטלקטואל' הינה אכן משעשעת, ממש כמו תיאורו של מר שרעבי כאדם המרכיב וחובש משקפי אינטלקטואל אירופאי.

אגב אורחא - מדוע 'נאלץ' בנך-בכורך ללמוד בין ילדי ישראל היהודיים, ספוגי השנאה? האם אינך יכולה לחלצו מכור-תופת זה, או שמה הינך לוקחת דוגמה מעברי קשה יום ועורף אחר, אשר היה מוכן להקריב אף הוא את בנו בכורו?

בברכה

א. מאן
מעריב של השבוע כלל גם את 33096
בדומה להערה שהפניתי לאלכסנדר בנוגע לניתוחי
האישיות המעניינים כשלעצמם אך התורמים רעש לבן
לגוף הדעות, אני רוצה להפנות את צידה השני של המטבע
אליך.

לעניות דעתי, הורדה במינון של הקשרים ודוגמאות אישיות
אשר את מוסיפה חדשות לבקרים, אם באופן דק אם בוטה, יכול לתרום
לסינון הרעש הלבן מתגובותיך שלך.

דוגמאות מן החיים תמיד יכולות להועיל אבל הן עדיין נשארות
בגדר ארועים אנקדוטיאליים סובייקטיבים ביותר. ההסקה מן
הפרט אל הכלל דורשת אישושים נוספים.

זו אגב, אחת מחולשותיו של מאמר צבע כדוגמת זה עליו הצבעת.
העבודה הזו שלו נעשתה במסגרת מ.א .אם הבנתי נכון, וכשכזאת
עדין איננה מחוייבת במתודולוגיה ושיטת המחקר הנדרשים לדוקטורט.
אמנם אין לזלזל בממצאים האנקדוטיים שלו, אבל מעריב צריך את
ליטרת הצבע שלו. זאת גם נקודת המפגש בין המאמר הזה לדעותיו
של מייברג, אם כי שניהם תורמים בדרכם ובמשקל שונה , לאילוסטרציה
של המצב.
My pawn is pinned 33125
כללי המשחק עד כה מראים לי שאם אני אומרת משהו על ישראל, אומר אחד המגיבים התורנים: "מה זה עניינך?" או "מי את שתדברי?" ואם אני עונה על שאלות אלה, אני נתפסת במלכודת של התייחסויות אלה.

אתה צודק. אין שום סיבה הגיונית שאמשיך לשחק במקום שבו אלה הם הכללים.

ובעניין המאמר: אם *לכם* נוח שזו התחושה בבתי הספר, בין הילדים, לא נותר לי אלא לצקצק בלשוני ולעזוב. זו לא קרקע שבה אפשרי שיח.
My pawn is pinned 33132
אלה הכללים:
אגב, בכללים לא כתוב שאת צריכה לענות שוב ושוב לאותן טענות ("מה זה עניינך?" או "מי את שתדברי?").

העמדות שאת מציגה כאן הן לא-פופולריות (לפחות לא בקרב המגיבים). לצערי, גם את לא-פופולרית, ולצערי יש מי שמנסים לעסוק בך ולא בעמדותייך. יש באתר הזה כותבים המבטאים עמדות לא-פופולריות (ארטנשטיין, דנבום, שי כהן) וממשיכים בכך, למרות שהם יודעים שזה המצב. יש אחרים (גורביץ, אולי גם נתניהו) שכתיבתם היא תכליתית, ולכן חדלו-כמעט מכתיבה. אם אמנם הכתיבה שלך מכוונת-תכלית (כפי שאולי ניתן ללמוד מהאמירות "אין בקרב הקוראים פלסטינאים, לכן אינני כותבת ביקורת על הפלסטינאים"), אז ייתכן שזו סיבה מספיק טובה עבורך לבחור בדרכו של גורביץ. אני כשלעצמיץ מעדיף לקרוא באייל מגוון רחב ככל האפשר של דעות.
מעריב של השבוע כלל גם את 33139
מהו 'רעש לבן'?

א. מאן
מהו רעש לבן? 33201
הישמעות טווח נירחב של תדרים בחלל נתון, כך שלא ניתן *לבדל* תדר מסויים, או לבדל תחום תדרים צר (תדרים גבוהים למשל). אלה, אם יישמעו בעוצמה מספיק גבוהה - יתפסו כרעש. מתכנני מכשיר כלשהו הפולט רעש -כלומר תחום תדרים צר וצורם בעוצמה גבוהה (תדר נמוך הנתפס כ"בס" צורם פחות עבור אותם דציבלים של עוצמת קול מתדר גבוה - בתחום השמע כמובן), ישאפו למסך (Mask ) את הרעש בעזרת רעש לבן (למשל רעש של מזגן, בנבדל מרעש של אופנוע חסר אקזוז, או הרעש "המולבן"יחסית במכונית לאחר הרכבת האקזוז - הפועל להרחיב את תחום התדרים תוך הורדת העוצמה).
מהו רעש לבן? 33205
אנלוגית, הכוונה כמובן למיסוך מסר מסויים (אף אם המסר "צורם" למשל), הפיכתו לחסר משמעות עקב ביטול *ניבדלותו* הסמנטית או הפיזיקלית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים