בתשובה למאור גרינברג, 25/08/01 18:57
רפש. 33115
33117
טוב, שלום.

רוצה להרחיב?

הרשה לי לפנות אליך למרות שברור שאתה לא מעוניין. שבועה ככלל היא עניין מגוחך.

צריך לחיות בעולם פנימי מאוד מוזר כדי שתהיה לה משמעות.

ולגבי הפרובוקציה: השבועה בטירונות מהווה את שיא תהליך שטיפת המוח. ההסברים שקיבלתי מהמפקדים שלי לגביה היו ברמה מאוד מאוד נמוכה, ואם אני זוכר נכון, ויש לי זיכרון גרוע, גם השבועה ההיא לא הייתה יצירת מופת.
והשבועה הייתה, אם תסלחו לי על ההתנשאות, אחרי שמירה לילית שבמהלכה דיברתי עם מישהו שאני לא מכיר על אהבה, תומאס מאן, פיסיקה, זיונים, כסף, נגינה. הקונטרסט בין היופי (של השמירה בלילה) והכיעור (של השבועה, ושל המצעד המגוחך, שנערך על ידי רס"ר דפ"ר שלא בחל בקללות (אם כי לא הפגין זאת בטקס), ובעל עברית מחורבנת) היה כל כך גדול!
שורות השבועה היו אוסף מכוער של מילים דראמטיות שמכסות, במסווה של פאטריוטיות, על הפיכת הנשבע לפיון קטן ומושתן שיעשה כל מה שאומרים לו.
והייתי חייב שלא להגיד אותן, כי, עד כמה שאפשר, הטירונות הקהתה בי הרבה מהביקורת ומהחשיבה העצמית שלי, והימנעותי סימלה בעיני את עצמאותי.

ואם תגיב, אשמח.
33119
מותר לכתוב: "חייב שלא להגיד?"

(לא הייתי מתעקב על כך, אבל באותו מלבן כתבתי שלמישהו יש עברית מחורבנת, אז אני צריך לדקדק בקטנות עם עצמי)
אהמ... 33120
מתעכב.
כיבלטי 33121
נחון, נחון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים