בתשובה לאח של אייל, 23/09/05 15:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נאה דרשת, אח יקר. יכול להיות באמת שהבעיה היא בזה שאנחנו יותר מדי רוצים לזיין(= "לנצח", לא?), ופחות מדי סתם להתחבק בכיף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לזיין=לחמש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני מציע שקוראי האתר ימלאו צנצנת באדמה ויחבקו אותה כל יום - סגולה למניעת הוריקאנים, ויפה שעה אחת קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחק צחק אבל שמע מה עשה לי הממסד הגברי המדכא (של החברה האמריקאית הנוצרית-פטריארכלית) השולט בדרכי האוויר (שהוא, כידוע לכל מיסטיקן מתחיל, הינו מרחב האינטלקט). רציתי לטוס לחבק את האדמה בניו-אורלינס לפני שהאמא הגדולה מחזירה אותה לעצמה באמצעות מלאכיתה קתרינה הקדושה. לא נתנו לי. אמרו שמסוכן. אלא מה. אלה לא יודעים להתחבק עם האם הגדולה. הם שכחו מה זה להיות קרו-מאניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר'ה, ניסיתי את שהציע אח של אייל, וזה עבד יופי עם ריטה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעדות כל כך חותכת לתאוריית ''אמא אדמה לא נותנת לכל אחד'', כבר אי אפשר להתעלם. כמובן שהחיבוק עבד, וגם אין דרך להפריך את זה שהוא עבד. כך שמקומך מובטח בפנתיאון של ההיסטוריה יחד עם חוני המעגל, הילד ההולנדי שסתם את הסכר, והחזאי ''אקומול קיד'' מהתוכנית שבשבת. שא ברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מלגזול את מקומך, מורי ורבי. בעזרת השד, מקומי בפנתיאון, לרגליך, לא יפקד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לקחתי את זה צעד אחד קדימה ובמקום צנצנת אדמה חיבקתי את ריטה. זה עבד יופי! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |