בתשובה ליעקב, 16/09/05 17:44
לא יכול לדבר בשם אחרים, 332129
אבל החמלה שאני חש היא לאלו שניסו לדאוג לעצמם, ולא הצליחו. לאלו שחיפשו מראש דיור חליפי. עבודה חדשה. שרשמו את ילדיהם לבתי ספר.

אלו שישבו בחיבוק ידיים (אם לא בהרמתן עלי ועל שכמותי)? למה שאחוש חמלה כלפיהם? החובה של כל אדם היא לדאוג קודם כל לעצמו. מרבית אלו שעכשיו בבוץ אפילו לא ניסו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים