בתשובה לדורון הגלילי, 25/09/05 15:37
תרגיל בהבנת הנקרא 332273
תקרא עוד פעם את הקטע.
זו לא השאלה שהונחה לפיתחו של הפסיכיאטר המחוזי.

הטענה של ההגנה מתבטאת בשורה הזו:
"חוות הדעת שהביא עורך־דינו מציינות כי ההפרעה האורגנית היא מחלה קשה לטיפול בין כתלי בית הסוהר, וכי אם הצעיר ייאסר, מעט ההטבה שהושגה במהלך השנים תרד לטמיון"

אין בין הטענה הזו ובין טענת הכשירות לעמוד לדין דבר וחצי דבר, כפי שהיטבתם לנתח. זו היא טענה שיכולים להביא לאחר שהסתיים המשפט, ודנים בטיעונים לעונש.

לעומת זאת, השאלה שהונחה לפיתחו של הפסיכיאטר המחוזי, ותשובתו על השאלה מתבטאות בשורות האלה:
"בית־המשפט פנה אל הפסיכיאטר המחוזי בבקשה לדעת האם הצעיר כשיר לעמוד לדין. חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי היתה כי למרות היותו חולה נפש, לא נפגעה יכולתו להבחין בין טוב ורע, ועל כן הוא כשיר לעמוד לדין"

זו כמובן שאלה שמופנית לפני הדיון המשפטי. ומפה הסלט בתוך הקטע.‏1

עכשיו מה שאתה שואל (ועונה), זה מי בעצם אמור מצד אחד לדעת ומצד שני לענות על השאלה הבאה:
האם יש לבית הכלא את הכלים לטפל בחולה נפש מסוג X, שלמרות מחלת הנפש שלו מסוגל להבחין בין טוב לרע, כשיר לעמוד לדין, ובסופו של דבר גם מורשע בדין?

האם זה הפסיכיאטר המחוזי? האם הוא יודע איזה כלים יש בבתי הכלא לטיפול במחלת נפש מסויימת?
או שאולי זה דווקא הפסיכיאטר הראשי של השב"ס? (אם יש דבר כזה), או מישהו דומה.

אמנם אין כאן את כל פרטי הפרוטוקול המשפטי, אבל לפי מיטב הבנתי מהכתבה, זהו לא אחד מתפקידיו של פסיכיאטר מחוזי, למרות שהקטע מגיע כהסבר לחוות דעת אוביקטיבית, שנועדה להוות לשון מאזניים בין הצדדים.

________________
1 אלא אם כן ההגנה טענה את הטענה שלה לפני המשפט כדי למנוע כשירות. אבל עדיין לפי מיטב הבנתי ולמרות הדוגמא, לא צריך להיות קשר לעניין הכשירות.
תרגיל בהבנת הנקרא 332276
צודק. אכן כותב המאמר כותב במפורש כי "בית־המשפט פנה אל הפסיכיאטר המחוזי בבקשה לדעת האם הצעיר כשיר לעמוד לדין". אם אכן זאת היתה פנייתו של בית המשפט, אז התמיהה אמורה להיות מופנית לבית המשפט, ולא לפסיכיאטר, אם כי משום מה קשה לי להאמין שזאת היתה לשון הפניה של בית המשפט. הרי הסנגוריה לא טענה (לפי המצויין במאמר) כי הנאשם אינו כשיר לעמוד למשפט, אלא כי "ההפרעה האורגנית היא מחלה קשה לטיפול בין כתלי בית הסוהר, וכי אם הצעיר ייאסר, מעט ההטבה שהושגה במהלך השנים תרד לטמיון." לטענה זאת אמור היה להשיב המומחה מטעם בית המשפט (שזה מעמדו כפי שמתואר בכתבה: "לא פעם נדרש הפסיכיאטר המחוזי לתת חוות דעת אובייקטיבית לבית־המשפט, כאשר חוות הדעת של הסנגוריה ושל התביעה סותרות זו את זו. לחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי משקל רב מאוד, משום שהיא אינה מוזמנת על ידי אף אחד מהצדדים.")
תרגיל בהבנת הנקרא 332279
זה בדיוק מה שטענתי.
הדוגמא פשוט רעה, מבלבלת, ולא מסתדרת עם המשפט שמעליה.

א. הפסיכיאטר המחוזי לא התבקש כאן לחוות דעת אוביקטיבית, שאמורה להוות לשון מאזניים בין טענות ההגנה והתביעה בנוגע לעונש, כי זה לא מתפקידו. תפקידו הוא אך ורק לחוות את דעתו לגבי כשירות הנאשם לעמוד לדין.

ב. אם הטענה של ההגנה הוצגה לפני המשפט כטענה לחוסר כשירות, אזי היא טענה לא שייכת, ובכל מקרה לא צריכה להוות שיקול בפני הפסיכיאטר המחוזי בנושא זה.
תרגיל בהבנת הנקרא 332420
נראה לי שיש כאן בעיה בניסוח המאמר, והיא זו שיוצרת את הבלבול. פשוט אין קשר בין הטיעון של הסנגוריה לבין דברי הפסיכיאטר המחוזי. הסביר ביותר הוא שבית המשפט ביקש את חוות דעתו של הפ''מ מטעמו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים