 |
לאלאלאלא! זה בכלל לא אותו הדבר. בסוגיית מועדי ב' - לבנת *עשתה* משהו, וניתן לדון בטיבו של המעשה, במניעיו ובמטרותיו. בסוגיית השבועה, לבנת *אמרה* משהו, וניתן לדון בטיבה של האמירה, במניעיה ובמטרותיה (ואני אכן דנתי בכך וגרסתי: מניעים ומטרות בעיקר לצרכי פוליטיקה פנימית), אך למרבה הצער, הפליאה והתסכול, האדונים חיימוביץ' ומור, כמו גם מרבית המגיבים האחרים בעדכון-חדשות זה, בוחרים להתייחס לא לאמירה של לבנת, אלא למעשים היפותטיים שלכאורה נובעים ממנה לפי איזה כלל מופרך של "כך הוחלט, ולכן כך יהיה". זהו הדיון שלבנת ביקשה, לדעתי, לעורר, בדומה לקריאות "תחזיקו אותי" אחרות, המסמנות את לבנת כפי שהיא רוצה-צריכה להיות מסומנת ומזוהה כעת, וצר לי כי האייל משתף פעולה עם זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש