בתשובה לאמיר, 26/08/01 19:19
ביקורת פטריוטית על לימור לבנת 33278
(כן! לא צריך להיות שמאלני בוגד כדי להעביר ביקורת על לימור לבנת! חדש בחנויות - ביקורת פטריוטית על שרת החינוך!)

רציתי רק לציין שבעוד שאני אינני מזדהה עם *מילות* "התקווה", הרי שתמיד מצאתי את השיר הזה מרגש משהו. אולי בעיקר בגלל שהוא נשמר לאירועים מסויימים מאוד. לשיר אותו בסוף כל שיעור אזרחות, נראה לי, יגרום להזנייתו, ולאובדן העוצמה הרגשית שנושא ההמנון עבור רבים.
ביקורת פטריוטית על לימור לבנת 33285
מה יש לך כנגד סמטנה?

או כמו שאפרים קישון שאל בהומורסקה וותיקה שלו - בטהובן זה רעש?
ביקורת פטריוטית על לימור לבנת 33298
מה יש לי כנגד מה?
ביקורת פטריוטית על התקוה 33302
סמטנה היה המקור שממנו נלקח הלחן של ''התקוה'', מבלי שניתן לו קרדיט כלשהו. נדמה לי שזה התגלה שנים רבות לאחר שהשיר היה כבר בשימוש.
ביקורת פטריוטית על התקוה 33307
א. זה לא נשמע בדיוק אותו הדבר (נדמה לי שישנה איזו אנקדוטה היסטורית על איך שידרו את סמטנה מתחת לאפם של הבריטים ברדיו המלכותי שלהם בפלסטינה, למרות שאת "התקווה" היא אסור. שנים רבות אח"כ, מפלגתו של צ'ארלי ביטון, "התקווה", השתמשה באותה טכניקה במסגרת שידורי תעמולת-הבחירות שלה).
ב. מוצא האדם אינו מהקוף, כידוע. ע"פ הידוע לי (מתוך מה שיוסי גורביץ נוהג לכנות "תעמולה ציונית"), הלחן הושאל‏1 ישירות משיר-עגלונים פופולרי בעת ההיא. ייתכן ששיר-עגלונים זה (שלא היה בעברית) הוא האב הקדמון המשותף.

1 כתבתי "הושאל מ", למרות שכשמדובר בהשאלת חפצים, ראוי לומר "הושאל ל" ו"נשאל מ". משום מה אני מרגיש נח עם "הושאל מ" כשמדובר ברעיון, מילה או לחן. מה דעתכם?
ביקורת פטריוטית על התקוה 33308
אכן. יש לי חבר עם דיסק של מוזיקה מארץ מזרח אירופאית שאני לא זוכר איזוהי כרגע, שכולל שיר עממי עם המוזיקה של התקווה.
ביקורת פטריוטית על התקוה 33309
ל-‏2pac יש שיר עם המוזיקה של התקווה...
ביקורת פטריוטית על לימור לבנת 33310
הזנייה שכזו, אם תגרם, תתחולל בקרב אלו שכבר מכירים את ההמנון והוא מרגש אותם במילותיו. אנשים כאלו אינם זקוקים בכל מקרה לשירת התקווה בכל שיעור אזרחות.
אצל רבים אחרים, שעבורם התקווה הוא שיר חסר כל משמעות רגשית (וישנם רבים שאף את מילותיו אינם יודעים) - אעדיף להסתכן בהזנייה מאשר להשלים עם העובדות כפי שהן.
ביקורת פטריוטית על לימור לבנת 33380
גם אני אישית אוהב את ההימנון, בעיקר משום שאני לא רואה שום קשר בין שיר עדין ומלא סבל, יגון ותקווה, ל"רצון לעוצמה" הכוחני והאוטופי של הציונות (אבל לא נכנס לזה שוב).
אגב, שמאל בוגד, הכוונה אלי? :)
ביקורת פטריוטית על לימור לבנת 33443
הכוונה אלי. אני כבר לא לוקח סיכון עם עלבונות מחוייכים כלפי אחרים...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים