 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה קורא את אייל שני, אז אולי אתה יכול לענות לי, המאמר "חביתה פשוטה ב-12 שלבים"1 נכתב ברצינות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הוא כותב שם "הקרישה" ו"הקרישו". לא צריך להיות "נקרשה" ו"נקרשו" בהתאמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי חצי ברצינות - הוא התכוון לכל מה שהוא כתב, אבל הקצין את הפירוט תוך מודעות עצמית. אבל גם כקורא אדוק אני לא בטוח לשום כיוון. בכל אופן, זה בבירור יותר קיצוני מכל כתבה אחרת שלהם שזכורה לי. נדמה לי שזה היה אחד הטורים הראשונים שלהם - השני או השלישי - מעין מבחן קבלה בהלם לקוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם כמה דברים שנראים לי, כמכין חביתות ותיק, די תמוהים. למה צריך לשים שמן עד שנראה כאילו יש יותר מדי? בדרך כלל אני שם שמן זית כזית וזה די והותר. מה מזיק בזה שמערבבים יותר מדי? אם אני מערבב מעט מדי זה יוצא לרוב יותר ביצה מקושקשת מחביתה. מה הקטע עם לשבור את הביצה בלי לפגום בחלמון? הוא לא יודע שרוב החביתות הן ביצי עין שלא נשברו כהלכה ולכן קושקשו למוות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחשת שלשיטתו, צריך חלמון שלם כדי שיהיה אפשר לספר לו סיפור לפני הטיגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי בשביל התענוג של הרגע שבו המזלג מפוצץ את החלמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות קורא אחד לא עמד במבחן הקבלה הזה. בכל מקרה, יצא לי לקרוא עוד כתבה שלהם1, גם היא קיצונית בצורה שלא ברורה לי אם מדובר בטירוף או בהומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדרך כלל קיצוני, זה על גבול המגוחך, אבל הם בהחלט מלמדים שיעור בתשומת לב זנית לפרטים קטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר לא חורג בעיניי מהקו הרגיל שלהם1. זה לא הומור, למרות שהוא2 בלי ספק מודע לחריגות שלו. האם זה טירוף? אחרי שהתרגלתי, אני מכור למדור, גומע אותו בשקיקה, ומוצא בו הרבה אמיתות (לצד לא מעט דברים שגם לי נראים תמוהים). כך שבעיניי הוא שפוי (ובאמת יותר טוב מאחרים), מצד שני לא חייבים לקבל אותי כמדד לשפיות. אם כבר טירוף, הייתי הולך על ביקורות היין של דניאל רוגוב. גם אותן אני גומע, אבל יותר כמו פריק-שואו. לא שאני באמת טוען שהוא מטורף - רק המציאות הקטנה שאני מכיר יותר רחוקה ממנו. 1 ה"הם" הזה מטעה כמובן: למרות ששני בני הזוג חתומים על המדור, ואין הפרדה גרפית בין החלקים שלו לשלה, ברור שמדובר בשני כותבים שונים, רק אחד מהם הוא הקיצוני, ואילו השניה מייצגת את הנורמליות. חלק מהקסם של המדור (ויש שיאמרו, מן הסתם, חלק מהבלתי-נסבלות שלו) הוא המתח הגלוי ביניהם. 2*הוא* מ-1. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |