בתשובה לחשמנית על מונית, 30/09/05 10:19
למה הפרט לא יכול לבטא את עצמו בדיבור, בכתיבה, או באמנות כלשהי? 333913
הפסקה האחרונה שלך מאוד נכונה. אבל לגבי ההתחלה, בכלל לא ברור (ואם יש לך כוח אולי תנסי להוכיח) מדוע כתיבה יותר "יצירתית" מהתאמת תלבושת. האם מפני שאת מבינה את שפת המלים באופן ברור יותר?

אגב, ילדי גן הם דוגמה נהדרת לעם שמבטא את עצמו דרך תלבושות בצורה אותנטית ושובת לב. יום אחד רוצים ללכת לגן בתחפושת של באטמן (אפילו שעדיין לא פורים), למחרת מתעקשים ללכת במשקפי שמש ומכנסי ג'ינס מתחת לשמלת בלט ורודה (יהיו שיאמרו כי שמלה ורודה היא גם כן תוצר של שטיפת מוח ג'נדריאלית וכולי וכולי, אבל העיקרון הוא השילובים המוזרים, ההתחפשות ביום יום והדבקות בתלבושת אחת כייצוג של "זהות" זמנית שהילד בודה לו).
למה הפרט לא יכול לבטא את עצמו בדיבור, בכתיבה, או באמנות כלשהי? 333917
בהתאמת תלבושת (לעומת יצירת תלבושת, שהיא מלאכה מכובדת) אין הרבה משתנים לשחק איתם - מספר קטן של משתנים שמקבלים מספר לא גדול של ערכים. ואיזה שילוב מורכב לרוב ונחשב למנצח? זה שדומה כמה שיותר לשילוב שכבר הורכב על ידי מישהו אחר, שטעמו נחשב. אלו סיבות לא רעות לראות התאמת תלבושת כלא יצירתית במיוחד.
למה הפרט לא יכול לבטא את עצמו בדיבור, בכתיבה, או באמנות כלשהי? 334688
נראה לי שהיום האופנה כבר עברה לשיח הפוליטי במקום הדיבור, הכתיבה או האמנות. מה שהיה בולט במאבק של המתנחלים היה לא הסטיקרים שכבר שנשחקו, לא המאמריים שכבר נקראו ולא הדברים. פשוט בד בצבע כתום המזכיר מינוחים של עולם האופנה. הקיץ נראראה חצאיות וכיפות מלוות בסרט כתום. הו הצבע הכתום השאיר הרבה יותר אימפקט מניתוחים וטיעונים.

למה באמת לאמץ את מיתרי הקול, או החשיבה המילולית, שאפשר לדבר בצבעים להבעת סולידריות. זה עובד בקבוצות ספורט.

דווקא אני לא רואה באופנה המערבית משהו יותר מדי קולקטיבי, יש אמנם דברים זהים, אבל בוודאי יש בה יותר מגוון מכל חברה סגורה שאינה מערבית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים