בתשובה להאייל השולי, 01/10/05 8:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, אבל באמת: לא רוצה לקנות בסטימצקי - אל תקנה אצלם. סטימצקי הם עסק. אם רסלינג לא מוכרים - הם לא יחזיקו את רסלינג. ואם סאראמגו פלט פליטות מטופשות והם הורידו אותו מהמדף 1 ונורא בא לך לקנות את סאראמאגו, קנה אותו במקום אחר. האמת היא שכרשת חצי ממלכתית אכן ראוי שהם יורידו את ז. סאראמאגו לתקופה מסויימת מהמדפים. אגב, יתרון אחד שיש לסטימצקי כרשת - הוא היכולת להחזיק חנויות רווחיות פחות במקומות שעסקים קטנים היו נופלים. כן. גם אני מעדיפה המון חנויות ספרים קטנות על פני המון סניפים של סטימצקי. אבל מכאן ועד קבס והשחתת תרבות הקריאה - עוד הדרך ארוכה, בעיני 2. 1 אגב, אם אני הורדתי אותו מהמדף. או ליתר דיוק - העברתי אותו אחר כבוד לשורה האחורית. גם בגלל אמירתו המטומטמת בעניין תאי הגאזים וגו', וגם בגלל קביעתו המטופשת עוד יותר שעוורים לא צריכים שמות (ע"ע על העיוורון). וגם בגלל שנשבר לי ממשפטים שמתחילים בתחילת עמוד ומסתיימים 2 עמודים אחריו. 2 אבל אני את ספרי רוכשת באחת מן הדרכים הבאות. * מוצאת אותם. זרוקים וזנוחים. * רוכשת אותם בחנויות יד שניה. * רוכשת אותם, אם הם מד"ב, בפסטיבלי מד"ב ופנטזיה שבהם הם נמכרים במחירים נוחים להפליא. * אם הם ספרי אמנות / צילום / עיצוב / כיו"ב - לעיתים יש מבצעים בסטימצקי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל הסיבה שאין המון חנויות ספרים קטנות כמו שאת מעדיפה היא..סטימצקי, לא? אז יש הרבה הגיון שלא לשתף פעולה עם הגוף הזה. 2. "סטימצקי זה עסק" - נכון. החלק המעניין כאן הוא הניגוד בין העולם הישן, שבו היו ערכים כמו תרבות הספר, הגאווה ותחושת השליחות של מוציאים לאור ובעלי חנויות ספרים, לבין העולם החדש, שבו כל הערכים הישנים מתבטלים כנגד הטענה "אבל זה עסק!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל ספרים תמיד היו עסק. ותמיד היו מוצר. ותמיד קנו אותם. וגם בעל חנות קטנה צריך להרוויח. לא רק סטימצקי. גם הוצאות ספרים הן עסק. ועסק יקר. מו''ל צריך לנחש איזה ספר ימכר, כי הוא משקיע כסף בהפקה. וזה, אגב, משהו שהיה תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זאת לא הייתה הסיבה היחידה לעיסוק של מו''לים ובעלי חנויות בעניין. פרנסה היא תנאי הכרחי, אבל לא כל הערכים כפופים לרווח. בעלי חנויות ספרים ומוכרים עסקו בזה מתוך אהבה עמוקה לספרים, והעבירו את האהבה הזאת לקונים (או לפחות, היו טיפוסים מספיק מיוחדים כדי להפוך את הכניסה לחנות ספרים לחוויה). מו''לים הקפידו להוציא ספרים מסוגים שונים, כך שספרים רווחיים מימנו גם ספרים שאינם רווחיים אבל שיש להם ערך ספרותי או חברתי. זאת לא אידאליזציה ורומנטיזציה. יצא לי עוד להכיר מעטים מהדור הישן. היום, גם כשאוהבי ספרים חושבים לפתוח חנות פרטית, אין להם כמעט סיכוי כנגד המנגנון הדורסני של סטימצקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היום, גם כשאוהבי ספרים חושבים לפתוח חנות פרטית, אין להם כמעט סיכוי כנגד המנגנון הדורסני של סטימצקי." ממתי הצלחה חוקית וכשרה הפכה להיות דורסנות? בוא נאמץ את זה בעוד צורות ותחומים - המנגנון הדורסני של ארגון יד-שרה. המנגנון הדורסני של ג'יי קיי רולינג. המנגנון הדורסני של מפעל הפיס. המנגנון הדורסני של פיצה האט. המנגנון הדורסני של האייל הקורא. אם אתה רוצה לקנות בחנות רומנטית, קנה באחת כזאת. אם אין אחת כזאת, פתח. האווירה בחנות היא שיקול בקניה, ממש כמו המיקום, המחירים, היקף ההיצע שבמלאי וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין חוקיות לבין דורסנות? האם דורסנות מותנית באי-חוקיות? חנויות בסגנון הישן כמעט נעלמו מהשטח (ואגב, לא "חנויות רומנטיות", אלא כאלה שאפשר לגלות בהן ספרים שלא מהזרם המרכזי, מלפני מספר שנים וכאלה שאפשר לעיין בהן בספרים במשך שעות). והחרם של חלק מהמתדיינים כאן על סטימצקי נובע בדיוק משיקול תועלתני של אילו חנויות הם רוצים לראות. לא ראיתי שמישהו כאן תבע התערבות של המדינה באמצעות חקיקה. אז מה בדיוק מפריע לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריעות לי קיטונות השנאה לגוף שלא חטא בדבר מלבד הצלחה. אם כל שהיה נאמר היה ''כשאני קונה ספרים, אני דואג להעדיף חנויות שאינן של סטימצקי, מחשש שיום אחד תשאר רק סטימצקי. האפשרות הזו מטרידה אותי בגלל שאני רוצה לשמור על מחירים תחרותיים בשוק, לטווח ארוך,'' הייתי מסכים. אם היה נאמר ''אני שונא את הצבע הירוק של סטימצקי, ולכן אני מדיר משם את רגליי,'' הייתי שותק. אבל נאמרו דברים אחרים, שבתגובותיי להם כבר הסברתי בדיוק מה מפריע לי בכל אחד ואחד מהם, ואני לא רואה טעם לחזור על הדברים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגוף הזה חטא בעוד דברים מלבד "הצלחה". אבל לא חשוב. יחי החברה בע"מ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיטונות = תאים קטנים. קיתונות = דליים (כמו ב"קיתונות שנאה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה כשהרפרטואר הספרותי שלך מושתת על סטימצקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, לפי שגיאת כתיב אחת, שאתה לא יודע אם לא הייתה בכלל שגיאת הקלדה? מה עם הציציות שלך? מוכנות יותר טוב לחיפוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אם יש לך כח להתעסק עם זה, אתה מוזמן לבדוק ולספר לנו. --------------------- (אבל אני מודה שהערתי לעיל היתה מיותרת. סליחה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ס"ק הקמ"ק: אם תגובה מכילה גם מילים נמלצןת 1 וגם שגיאות כתיב אז לפחות אחת משגיאות הכתיב נפלה במילה נמלצת. 1 אמרתי לכם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קונה ספרים, אני דואג להעדיף חנויות שאינן של סטימצקי, מחשש שיום אחד תשאר רק סטימצקי. האפשרות הזו מטרידה אותי בגלל שאני רוצה לשמור על איכות גבוהה ומגוון מספק בתחום, לטווח ארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביקורך הקרוב בנהריה אתה מוזמן להכנס לחנות "דברי סופרים" בתוך (כן, כן, ממש בתוך) בית הקפה "פינגווין" בשדרות הגעתון. אז נכון שיש לגברת הסכם עם רשת (צומת ספרים) לצרכי החלפות (ספרים, בחברות מסויימות, עדיין נחשבים מתנה), וכן, הם מחזיקים *גם* רבי מכר וספרי בישול, אבל אם אתה רוצה לא רק לקנות ספרים, אלא גם לשוחח עליהם, אתה מוזמן. ___ דיסקליימר: אין לי שום אינטרס ישיר בחנות זאת, פרט לאינטרס שהיא לא תיסגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מדליק, החנות הזאת. היא מהסוג הישן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, לא כל כך יוצא לי להגיע לנהריה. אבל אם בכל זאת אזדמן לסביבה אנסה להיכנס לחנות. תודה על ההמלצה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |