 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחת ההפתעות שהיו לי בשבוע הספר לפני שנתיים או שלוש שנים היא שמצאתי במחיר אפסי את הספר „שפעת – עולם בצל מגיפה” מאת ג'ינה קולטה. זה היה נחמד ועצוב כאחד, משום שמכירה במחיר הפסד מראה משהו על השוק הישראלי לספרי מדע פופולרי. הספר יצא בעברית בהוצאת „מטר” בשנת 2000, באותה שנה שבה יצא באנגלית. ההכרזה כעת אינה עניין חדש. יפה שהצליחו לשחזר את הוירוס מאשה תושבת אלסקה. הספר מתאר נסיונות דומים שנעשו להפקת הנגיף מגופות של תושבים סקנדינביים שמתו במגיפה של 1918. מוזכרת גם אשה תושבת אלסקה שממנו הופק חומר ואינני יודע אם ההכרזה כעת היא על אותו מקרה. אבל למעשה הוירוס שוחזר לפני כן. עוד לפני למעלה מ-140 שנה החליט נשיא ארה"ב אברהם לינקולן שבכל פעם שרופא בודק רקמת אדם, הוא מחוייב לשלוח דגימה למכון הפתולוגי של צבא ארה"ב, שתישמר ללא הגבלת זמן. בעיר וושינגטון קיים מכון בו נשמרות הרקמות ולפני 9 שנים שוחזר רצף חלקי של הוירוס מרקמת ריאה של חייל אמריקאי שמת בשנת 1918. כפי שהוזכר כאן, המגיפה של 1918 היתה חמורה במיוחד. לדעתי – היא הביאה לסיום מלחמת העולם הראשונה משום שלא נותר כבר מי שיילחם. מספר החיילים האמריקאים שמתו משפעת במהלך מלחמת העולם הראשונה עלה על מספר החיילים שנהרגו במלחמה עצמה. אין איש יודע כמה מתו בדיוק. אין ספק שמספר קורבנות השפעת הספרדית היה עשרות מיליונים. בהרצאות שאני מעביר לפעמים אני שואל את הקהל מהי המגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה. התשובות שאני מקבל הן בדרך כלל סביב שלוש מחלות: איידס, הדבר השחור והאבעבועות השחורות. התשובה שאני מחפש היא שפעת, וביתר דיוק זו של 1918. בשורה התחתונה – בשבוע האחרון הגיעו חיסוני שפעת למרפאות. משרד הבריאות (וגם אני) ממליץ להתחסן במהלך חודש אוקטובר. חורף נעים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות המלצתך אני מוצא בך את הכתובת לתהיה הבאה: במהלך השירות הצבאי שלי (1991-1995) חוסנתי בכפיה נגד שפעת בכל אחד מארבעת החורפים שבזמן האמור. בכל פעם, בתוך שלושה שבועות ממועד החיסון, חליתי בשפעת, אמנם לא קשה במיוחד, אבל מעולם לא חליתי בשפעת קשה יותר משלושה ימי חום (ובכלל, עד לשירות הצבאי חליתי בשפעת פעמים ספורות בלבד). מאז סוף השרות ועד היום לא חוסנתי יותר נגד שפעת וחליתי בשפעת פעם אחד בלבד, וגם פעם זו היתה בתחילת אוקטובר, כך שחיסון לא היה זמין באותו זמן. לאור הנתונים הנ"ל ובהתחשב בכך שמקום העבודה שלי (E.C.I) מספק חיסון חינם לעובדים, היית ממליץ לי להתחסן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערב מבלי להיות רופא. החיסון הוא הזרקה של חיידקי שפעת מוחלשים (או מתים), כך שבעצם כל המחוסנים חולים ב''שפעת'' לאחר החיסון (המטרה היא לעורר את מערכת החיסון של הגוף ואת ייצור הכדוריות הלבנות). אלא שהרגישות והתגובה לחיסון שונה מאדם לאדם. רוב המחוסנים לא סובלים יותר מעליית חום קטנה שבד''כ אינם מרגישים אותה (באופן פרדוקסלי חלק מן המחוסנים חשים טוב יותר מקודם לאחר ירידת החום שבעקבות החיסון). כך שאין סיבה לחשוב שנדבקת בשפעת דוקא בגלל הזריקה. בד''כ הסיבה לקחת את החיסון אינה בריאותית. לאדם בריא אין סיבה לחשוש משפעת והחיסון מיועד לקשישים ותינוקות הסובלים ממצב בריאותי ירוד. חברות שונות ממנות את החיסון כדי לחסוך בהעדרויות וכדי למנוע תביעות של עובדים במרחבים פתוחים או בחדרי עבודה משותפים. הבחירה היא בעצם שלך, עד כמה אתה דואג למצב רוחם ולרוגע של שותפיך לעבודה. ביפן הצפופה מקובל פשוט שאנשים הסובלים משיעול חובשים מסכות מנתחים. ישנה כמובן הסתברות מזערית לחלות בשפעת מלאה בגלל חיידקי השפעת המוחלשים, אבל הסיכוי קטן מהסיכוי לחלות בשפעת בדרכים הרגילות ללא החיסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לומר שכמעט כל מה שכתבת בהודעתך אינו נכון. 1. אין כזה דבר „חיידקי שפעת”. מדובר בוירוס, לא בחיידק. 2. החיסון אינו כולל אורגניזמים „מוחלשים” או מתים. הוא כולל חלקים חלבוניים. 3. המחוסנים אינם חולים בשפעת או ב„שפעת” בעקבות החיסון. יוצאים מכלל זה אנשים הפונים לקבל חיסון כשהם מרגישים תחילתה של מחלה. לאלה החיסון אינו מסייע ומהלך המחלה אצלם הוא רגיל. 4. הסיבה לקבלת החיסון היא בריאותית. החיסון מונע מוות. נכון שאיננו יכולים לדעת מראש עד כמה הנגיף יהיה אלים ומאז 1918 לא נתקלנו בנגיף אלים במידה דומה לזו של השפעת הספרדית. יתכן שלמעסיקים יש גם שיקול כלכלי, ואינני עוסק בכך. 5. אינני יודע מה קורה ביפן, אבל המצב שם מראש הוא שונה. ככל שקו האורך הוא מערבי יותר, יש לנו יותר זמן להתכונן לנגיף. המגיפה מתחילה מאיזור סין/הונג־קונג ונודדת מערבה. אינני יודע אם ליפנים יש אפשרות מניעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגפות מתחילות תמיד במזרח? למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר את ההסבר המדוייק, ונדמה לי שהוא רק בגדר ספקולציה. הוא קשור לכך שהסינים מגדלים יחד חזירים וברווזים. הנגיף עובר מוטציות עד שהוא מסוגל להדביק את שני המינים לפני שהוא משתחרר הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אי אפשר להסביר להם שחזירים וברווזים זה שעטנז? פוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טל"ח (זה מה שקורה כשדוחפים את האף). אבל גם לי יש כמה שאלות: 1. מאחר והוירוס עצמו אינו אלא שרשרת חלבונים (ולא אורגניזם חי או מת כפי שבלבלתי את המוח), מנין הביטחון של המחסנים שקטע כזה או אחר של הוירוס גורם רק לתגובה החיסונית ולא לסימפטומים עצמם? 2. האם החיסון נגד שפעת יעיל נגד כל סוגי השפעת, או יותר סביר, איך מנתחים את השאלה: נגד איזה סוגי שפעת החיסון מחסן והאם הוא יעיל גם נגד סוגים אחרים כולל סוגי שפעת לא מוכרים? 3. האם אתה בטוח שהשפעת זקוקה לקשר רציף עם מולדתה? הרושם שלי היה שבאופן היסטורי מגפות הגיעו באמצעות מספר קטן של נשאים ומרגע שנקלטו ב"מולדת החדשה" די היה ב"מושבה החדשה" כדי להבטיח את ההתפרצות בעונה הבאה וגם מוטציות מקומיות שלה. האם הסיבה העיקרית למוצא המגיפות מן המזרח הרחוק אינה הצפיפות שם? 4. בנוגע לערך הבריאותי של החיסון, חשבתי כך: לאדם בריא אין סיבה לחשוש משפעת רגילה ונגד זנים חדשים ואלימים, החיסון בלאו הכי אינו יעיל. האם אני טועה גם כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הסימפטומים של השפעת הם בתחילה נשימתיים, דבר שאינו אפשרי בחלבון המוזרק לשריר. יש תופעות לוואי לחיסון, אך הן מוכרות ונובעות מתגובה מקומית לחלבון באיזור ההזרקה. התגובה כוללת לעתים גם חום סיסטמי.1 2. יש מספר מוגבל של שרשראות חלבוניות שהגנום של הוירוס מקדד אליהן. לכן מספר הוריאציות האפשריות בכל שנה הוא סופי. זו גם הסיבה שאין ברשותנו חיסונים מוכנים לפני סוף ספטמבר. את החיסונים מכינים על פי המידע שמעביר ארגון הבריאות העולמי על פי הזנים המתחילים את מסעם מערבה באיזור דרום־מזרח אסיה. החיסונים יעילים רק נגד זני השפעת נגדם הוכנו. נדמה לי שהחיסון השנה כולל שלושה זנים של שפעת. לא אמורים להגיע זנים אחרים, אבל מובן שיתכנו תקלות ותאונות גם מבחינה זו. 3. נראה שנגיף השפעת אינו יכול להיות רדום ואין שפעת בחודשי הקיץ. לכן הוא חייב להתחיל את מסעו מחדש בעונת הסתיו בכל שנה. 4. האלימות של הנגיף אינה פונקציה של הזיהוי החלבוני שלו, אלא של משהו אחר שאינו מובן לנו. הזנים האלימים אינם „חדשים” מהבחינה האנטיגנית. דוגמא טובה היא השפעת של 1918. כבר הוזכר שרק אנשים צעירים חלו בה. לא ניתן לכך הסבר ברור, אך סביר שהסיבה לכך היא שבני למעלה מ-40 היו מחוסנים נגד הזן המסויים הזה, שתקף 40 שנים קודם לכן, מבלי שהיה כל כך קטלני. _______________ 1 למען האמת, יש חשד שתסמונת נוירולוגית בשם Guillan Bare קשורה לחיסון השפעת. אין לכך הוכחה, והאמונה הזו נובעת מחיסון נגד שפעת החזירים בסוף שנות ה-70, אז נרשמו מקרים רבים מהרגיל של התסמונת. אישית – אינני מאמין שיש קשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום יובל ברצוני לנצל את הידע המקצועי שלך לשאלה על מצבו הבריאותי של רה"מ. כחובב היסטוריה וטריביה, בדיווחים התקשורתיים על מצבו של שרון לכדה את תשומת ליבי דוקא מחלת הצינית (gaud). מן ההיסטוריה אני יודע שזו היתה מחלה מכאיבה מאוד שנטרלה אנשים באופן פיזי ומנטלי מוחלט. אאל"ט המחלה קושרה גם עם התקפי שגעון ממושכים. (אם אני זוכר נכון, נכתב שהיא נגרמה דוקא ע"י שתיית יינות מתובלים וממותקים (פורט למשל) או מים מצינורות שנאטמו בעופרת ולא מאכילת בשר מופרזת כפי שהתקשורת מדווחת). אני מודע לכך שהרפואה קצת השתנתה מאז ימי גורג' ה-III, לורד צ'טהאם או העידן הקלאסי, אבל אני חושב שזה מהותי לדעת מה ההשפעות של המחלה כיום בפרט על מנהיגים וראשי מדינה. אני רוצה גם להעיר שאני ממש לא מזדהה עם הימין ולא מחפש את שרון (בעיני אחד מרה"מ החשובים בתולדות ישראל), אלא פשוט חושב שזו אינפורמציה חשובה לכל אזרח בוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר רבינוביץ נותן ניתוח רפואי מפורט באשר למה שידוע על מצבו הרפואי של ראש הממשלה ב http://www.faz.co.il/story?id=3288 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא נראה יותר כמו ניתוח על הדיווחים של לשכת ראש הממשלה בזמן האירוע. מצד שני, קצת יותר למטה יש ניתוח של עסקי הצינית\שיגדון\פודגורה (אולי זה המקום לבקש מירדן לכתוב מאמר : "למה שיגרון?") וגם פה שתי אסוציאציות: (1)אמרו שלשרון יש כתם במוח, אבל כבר כמה זמן שהוא מתנהל כאילו שזאת שריטה. (2) יש סרט של וודי אלן בו בנו נהיה רפובליקני בעקבות אירוע מוחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לכל הדיון, ולא רק למאמר. (אבל זה רק תירוץ לצרף את http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/025/568.html , ולהעלות שתי תהיות: א. איך זה יכול להיות שבנושא כל כך פשוט ואוביקטיבי יכולה להיווצר אי הסכמה בין העיתונים, ועוד על 20 קילו? ב. למה בתחזית אומרים "צפויה עליה בטמפרטורות", אבל אף אחד לא אומר "לשרון יש הרבה משקלים"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אף אחד לא שקל אותו *באמת*. רק שאלו אותו כמה הוא שוקל. אגב, לצערי לא מזמן נאלצתי לעקוב אחרי אישפוז של אדם קרוב, ובאמת לא שקלו אותו, אבל הוא כן *נשאל* לגבי משקלו. יש לזה בדרך כלל השלכות לגבי מינונים של תרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר צויין, בכתובת http://www.faz.co.il/story_3288 אני מקיים דיון בנושא. גם באייל עוסקים בנושא בדיון 2533 . דווקא הדיון בו בחרת להעלות את הנושא לא נראה לי כמקום מוצלח לכך. ספציפית לשאלתך, Gout אינו גורם לשום בעיה נפשית. זוהי, אכן, מחלה מכאיבה ביותר, שכיום קל למדי לטפל בה ולמנוע את התקפיה. הסיבוכים העיקריים שלה הם דלקת מפרקית, אבנים בכליות והצטברות גבישים מתחת לעור (המקומות המועדים לכך הם בעיקר המרפקים ותנוכי האוזניים). המחלה עצמה נובעת מהצטברות של חומצת שתן. כלכלה עתירת חלבונים ואלכוהול מעלה מאד את הסיכון לחלות במחלה. דווקא בעניין זה התקשורת צדקה ואתה טועה. ככל הידוע לי, טירופו של המלך ג'ורג' מיוחס למחלה בשם פורפיריה, שאינה קשורה לגאוט. הרעלת עופרת, שגם היא דבר שאליו אתה מתייחס, עלולה לגרום לתופעות שונות, הן מפרקיות והן נוירולוגיות, אבל גם היא אינה קשורה לגאוט. אגב, גאוט מופיע בשמות שונים: שיגדון, צינית, פודגרה. אינני יודע מהו מקורו של כל שם ואיך נוצר ריבוי השמות הזה. אשמח אם מישהו יטיל אור על הפרשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור המילה פודגרה ביוונית, וככל הידוע לי היא מתייחסת בעיקר להופעת המחלה בבהונות הרגליים. אני מנחש שמצב זה זכה לשם משלו הן משום שהיה נפוץ למדי והן משום שהקשר בינו לבין ביטויים אחרים של גאוט (מעבר לכאבים והנפיחות) לא היה ידוע בעבר. סביר להניח שגם הקושי לנעול נעליים יצר מגוון השלכות ייחודיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שיגדון"? חשבתי תמיד שזה "שיגרון"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם שיגרון, שהוא שם כללי למחלות מפרקים (ראומטיזם). גאוט הוא שיגדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם שיגדון געלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגדון גאולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערבת מבלי להיות רופאה, אבל כמדומני, אם הוירוס יהיה אלים סטייל 1918 החיסון לא יעזור. החיסון מבוסס על זה שהוירוס עובר מוטציה קלה כל שנה. זה למה החיסון לא מחזיק מעמד יותר משנה ויוצרים תרכובת חדשה לקראת כל חורף. אנחנו חולים בשפעת בצורה קלה (שוב, אם אינני טועה) כי חלינו בעבר. כשהמוטציה גדולה - מקבלים שפעת דוגמת 1918. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את טועה. כפי שכבר כתבתי, אין שום עדות לקשר בין אלימות הנגיף לבין המבנים האנטיגניים שבמעטפת שלו. בשורה התחתונה – בכל שנה שיעור המתים משפעת נמוך יותר בקרב המתחסנים מאשר בקרב הלא-מתחסנים. אין סיבה להניח שבמקרה שיופיע נגיף אלים במיוחד התופעה הזו תשתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן החיסון לא יהלום את הנגיף. אם הנגיף יהיה יותר אלים מהצפי. אתה עושה רושם של מבין יותר ממני בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתווכחת. כבודו יודע על מה הוא מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט כן. קודם כל – נדמה לי שאין בצה"ל „חיסון בכפיה” אלא יותר בסגנון של „הצעה שאי־אפשר לסרב לה”. אבל זה לא נושא הדיון. חיסון השפעת אינו כולל נגיפי שפעת, אלא חלקים חלבוניים שלהם. הוא אינו מסוגל לגרום למחלה כשלעצמו. סביר שמה שחווית אינו ממש שפעת אלא הצטננות. השפעת היא מחלה שבה יש, בנוסף לסימנים הנשימתיים, גם חום גבוה וכאב שרירים. בכל אופן – במגיפה של 1918 הפגיעה היתה בעיקר באנשים צעירים, וכנראה שההיסטוריה האישית של תגובתם לשפעות קודמות לא היתה רלוונטית (אם כי אין מידע מסודר בנושא זה). אין ספק שמבחינה סטטיסטית התמותה בקרב מחוסני שפעת במהלך חודשי החורף נמוכה מהתמותה בקרב אלה שאינם מחוסנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה הסטטוס החוקי של הזריקה (אף פעם לא אמרו לי ''שב ושתוק בפקודה''), אבל כל פעם שחיסנו אצלנו אמרתי בנימוס ובתקיפות ''לא תודה'' ולכל היותר נאלצתי להסביר שהדבר לא נובע מפחד ממחטים. אולי יש מפקדים שאצלם זה עובד פחות טוב, אבל שווה לנסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, באמת לא ניתן לחייב, אבל יש כל מני דרכים לעקוף את ה„לא ניתן” הזה. אחת מהשיטות הפשוטות היא למצוא שצרכי היחידה גדלו פתאום ולכן לא תוכל לצאת השבוע הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו ביחידה היה קצת יותר יושר, לא נראה לי שלסגל היה אינטרס מיוחד שאני אתחסן (וכשאני היתי סגל השארתי לאנשי הרפואה לדבר עם החיילים, בעוד אני ממשיך לסרב בנימוס) אבל אם כן הם לא היו צריכים לאיים במרומז, אלא פשוט לתת פקודה (כאמור חייל חייב לציית גם לפקודה לא חוקית). אחרי זה לך תקבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקבילה המתקבלת כמוצדקת היא עניין קל בעיניך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעודי לא נתקלתי בקבילה שהתקבלה כמוצדקת (אני לא טוען שאין, אלא שאצלנו היה מאוד לא מקובל לקבול עד לרמה שלא שמעתי על אחת שהתקבלה כמוצדקת), מה גם שברור פה האינטרס של הסגל הבכיר שכל החיילים יתחסנו (לכאורה אמור לגרור פחות ימי מחלה) וחוסר הרצון שמקרה בודד יתן לחיילים לדעת שיש להם אופציה, לכן סביר להניח שלכל היותר ישלחו את המפקד הביתה לסוף שבוע לחשוב על מה שהוא עשה. אני גם מניח שלו היתי נעמד על דוכן ומתחיל להרצות לחברי על זכותם לא להתחסן, היתי זוכה לעמוד בראש התור ומקבל על הראש. לחוקיות הפקודות יש משמעות מועטה ביותר, אם בכלל, בקרב היחידות הלוחמות. בתור מפקד מעולם לא הוסברו לי סמכויותי למרות שהיתי מחלק הוראות גם לאזרחים וגם לתושבים. הסמכות היא בד''כ לעשות את מה שנראה נכון בעיני המפקד, בקרב החיילים הסמכות הזאת נכפת מכוח המשמעת ומכוח דמותו של המפקד (יש קטע כזה שצהל מעדיף שחיילים יציתו לפקודה לא בגלל שזו פקודה) ובקרב אזרחים מכוח המדים והנשק לא נראה לי שהסגל הבכיר ינסה לשבור את התפיסה הזאת, כל זמן שלא תידרכו את המפקד לגבי חוקיות הפקודה של חיסון (כך לדוגמה מתדרכים מפקדים לגבי תיזוזים ושעות שינה), הוא לא אשם בזה שהוא פקד על החייל לבצע את מה שנראה לו נכון. מכאן שגם המפקד אינו אשם ויש צורך לחפש את האשם האמיתי, שזה לא מעניינו של המג''ד או מפקד הבה''ד, שכן שינוי הנוהל יאפשר ליותר חיילים לא להתחסן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיילים לא רצו לראות את הסגל מתחסן קודם? זה מה ששכנע אותי להתחסן נגד צהבת בשבוע הראשון שלי בצה"ל. רצו לי בראש סיפורי חברה שלי על הצבא האדום ואבא שלה. להלן אלכסיי. מעשה באלכסיי שהיה חייל בצבא האדום. יום אחד כינסו את כל הפלוגה, העמידו אותם במסדר, עבר חובש, ונתן לכל אחד מהם כוס מים וכדור ואמר להם 'תבלעו'. אלכסיי עשה כאילו, כי הוא היה מיודד עם החובש, והחובש אמר לו "אל תבלע!". לאף אחד מן החברים לפלוגה של אלכסיי אין היום ילדים. לאור הסיפורים האלה לא ממש מתחשק לי להתחסן. אז נכון שצה"ל זה לא הצבא האדום ואם צה"ל עושה ניסויים מעקרים על חיילותיו הוא יורה לעצמו בשתי פיקות הברך. וזה שהסגל שלנו התחסן אף הוא, לפנינו, די שכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הזה נשמע מופרך מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הזה לא עובר מאב לבנו על פני דורות. אין לו כל בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא עובר מאב לבן. הוא עובר מאב לחברתה של בתו. העובדה שלא נדרשו לו דורות רבים להגיע ליעדו הנוכחי נזקפת דווקא לזכותו. מה שעובר לאורך דורות חזקה עליו שישתנה עם הזמן שינויים רדיקליים ובסוםו של דבר לא ידמה כלל למקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעצרו אותו (בזעקות), רוצח!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר צה''ל ישב בסיני, היו אזורים שהוגדרו ''אזורי מלריה'' (בעיקר בצפון מערב סיני, אזור בלוזה פורט-סעיד המשופע בביצות). כל חייל אשר שהה באזור מלריה, ועוד תקופה מסוימת אחרי עזיבתו אזור זה (שבועיים או ארבעה, אני כבר לא ממש זוכר), חויב לקבל בכל שבוע, ביום שלישי, שני כדורי קמוקין למניעת מלריה. אני לא רופא ולא פרמקולוג, אבל עכש''י, הקמוקין הוא ה''אבא'' של המפקווין, הכדור המקובל היום למניעת מלריה. המפקווין הוא כדור יעיל למניעת מלריה (כנראה, אני בכל אופן מעולם לא חליתי במלריה), אבל הוא כדור בעל תופעות לוואי רבות, ובעיקר נפוצות למדי (כלומר מופיעות אצל אחוז גבוה יחסית של המשתמשים), ולכן אינו מומלץ לשימוש ממושך. החיילים אשר שהו באזור מלריה, קיבלו שני כדורי קמוקין בכל יום שלישי, וחתמו על כך שקיבלו אותם. (החתימה היתה אישור שהחובש סיפק לך את הכדורים, לא שנטלת אותם). הכדורים כמובן ניתנו בתפזורת, ללא כל עלון לצרכן או מידע רפואי בכלל ולגבי תופעות לוואי בפרט. בשום מקום לא חוייבת ליטול את הכדורים, אם כי הובהר באופן חד משמעי שמלריה היא ''מחלה משמעתית''. אם חייל לקה במלריה, מישהו אמור היה לעמוד לדין על כך. החובש, אם לא סיפק את הכדורים (לשם כל היתה החתימה), והחייל, אם קיבל את הכדורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו תופעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכווצויות, הפרעות נפשיות, הזיות, סיוטי לילה, בלבול או רעד בידיים. "Occasionally, more severe neuropsychiatric disorders have been reported such as: sensory and motor neuropathies (including paresthesia, tremor and ataxia), convulsions, agitation or restlessness, anxiety, depression, mood changes, panic attacks, forgetfulness, confusion, hallucination, aggression, psychotic or paranoid reactions and encephalopathy. Rare cases of suicidal ideation and suicide have been reported though no relationship to drug administration has been confirmed."
Media Bibliography (http://www.indiana.edu/~primate/lariam.html) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ה"בכפיה", הובהר לי שאם אסרב להתחסן, לא אוכל לצאת הביתה עד שאומר "רוצה אני". לגבי התוצאות, הן היו זהות לשפעת - שלושה ימים של כאבי ראש, חולשה וחום סביב 39 ואח"כ התאוששות מהירה. הסטטיסטיקה של יעילות החיסון ידועה לי, זה הנסיון האישי שמדאיג אותי. היתה לי תאוריה, שהחיסון נגד שפעת שמסופק ע"י הצבא הוא לא באמת חיסון נגד שפעת אלא משהו אחר (חיסון נסיוני נגד אנתרקס או ניסוי בחומר כזה או אחר) אבל איכשהו השתכנעתי שזה לא הסיפור. בכל מקרה, מאז 1995 חליתי פעם אחת בשפעת (שלושה ימים של כאבי ראש, חולשה וחום סביב 39) וזאת ללא שום חיסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם הרצאה של ד''ר רפי קרסו שסיפר שהיתה פעם אופנה בקרב עשירי הארץ לפרוש מדי פעם למרכזי נופש ולקבל שם זריקות שהכילו תאים (תאי גזע או זרע או משהו כזה) של בעלי חיים (כבשים נדמה לי). היה מקובל שהפציינטים מדווחים על הרגשה טובה יותר לאחר הזריקות. לאחר זמן נתגלה שמה שקרה שם הוא פשוט תגובה דלקתית (מלווה בחום קל) רגילה לחומר ביולוגי זר. לאחר שהדלקת (והחום) עברו המטופלים הרגישו יותר טוב וכנראה לכן דיווחו על השפעה חיובית של הזריקות (מזכיר את הסיפור על הכנסת והוצאת העז מן החדר). יכול להיות שזה מה שגם אתה הרגשת ולא שפעת ''כהלכתה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם ספר על אדם שנהג להתאשפז פעם בשנה במכון לחקר ההצטננות- היו מדביקים אותו בהצטננות ואז מנסים עליו מיני תרופות. כמובן שהוא זכה לתשלום עבור כך והוא ראה בכך חופשה בתשלום. אם מישהו זוכר איך קוראים לספר הזה אשמח לשמוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כבר יש לכתוב על זה ספר? שכ"ג היה עושה את זה כל שנה בזמנו, בבית הבראה של ההסתדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת הרשת מאת אייריס מרדוק עם עובד הספריה לעם 1977.מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני חייב להודות שקראתי עכשיו בויקיפדיה את תקציר הספר והעלילה לא מזכירה לי כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחתי לגלות שהסופרת מצאה לה בן זוג ישראלי. ועוד זמר יוצר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה זמר, איזה יוצר, ועל מה את מדברת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כספי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בקישור שנתת לא מופיע שום דבר בעניין הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איריס כספי מרדוק! מי נתן לה את השם האמצעי הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק. אני לא מאמינה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כמו הסיפור של או הנרי1 על ההוא שרצה להאסר לשלושה חדשים כדי לקבל אוכל חם ומחסה מצינת החורף. __ 1 השוטר וההמנון אאל"ט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי את הספר הזה (באנגלית) והקטע על שיחזור הוירוס מאסקימוסים הוא באמת ישן ( השיחזור הנורווגי לא הצליח כי הגופות לא נקברו בקרח עד, והיו מספר הפשרות). מתברר גם שב1976 הנשיא פורד נתן הוראה לחסן את אוכלוסית ארה"ב נגד השפעת שהיתה צפויה באותה שנה, החלטה שהתברר כשגויה כפי הנראה. אין לי את הספר מולי, אבל אני זוכר שהתרשמתי שהוא היה מבולבל ולא ערוך היטב. למעוניינים: סקירה של הספרhttp://www.nature.com/nm/journal/v6/n1/full/nm0100_1... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד הגעת למסקנה שהחלטתו של הנשיא פורד היתה שגויה? אני סבור שהספר ערוך בצורה טובה ולא מבולבלת, אבל זה כבר עניין של טעם אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"*כפי הנראה* שגויה". בגדול: דעת מומחים. אבל אם יש לך בעיה, אני מוכן להתפשר על "שנויה במחלוקת". הולך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין ''שגויה'' ובין ''שנויה במחלוקת'' הפשרה היא ''שגויה במחלוקת.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי המומחים הסבורים שזו היתה שגיאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, Nicholas P. Restifo שהוא חוקר ראשי ב NIH אומר: Using scant evidence, and what seems in retrospect to be numerology, a small group of prominent vaccinologists convinced President Gerald Ford to immunize the entire nation. בדו"ח שלאחר האירוע, כותבים נוישטט ופינברג:Decision-making for the swine flu program had seven leading features . (רשימה חלקית, נלקח מתוך: http://biotech.law.lsu.edu/cphl/history/books/sw/swi...)
To simplify somewhat, they are : • Overconfidence by specialists in theories spun from meagre evidence. • Conviction fueled by a conjunction of some preexisting personal agendas. • Zeal by health professionals to make their lay superiors do right . • Premature commitment to deciding more than had to be decided . 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי ההערכות ההיסטוריות, התפרצות מגפת הדבר השחור שהגיעה לשיאה ב-1348 הרגה שליש מהאוכלוסיה בין הודו ובריטניה. גם במספרים מוחלטים ובוודאי שבאופן יחסי היא יותר חמורה ממגפת השפעת של 1918. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנשים בדיוק היו לדעתך, בין הודו ובריטניה ב-1348? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי סביר שהיו יותר מ-150 מיליון איש. על פי ויקי באירופה לבד הרגה המגפה 34 מיליון איש (שהם שליש מ-102 מיליון) וסביר להניח שהמדינות הבלטיות, איראן, פקיסטן, סין והודו הכילו יחד יותר מ-50 מיליון איש (במורד המאמר מעריכים שבסין לבדה מתו כ-25 מיליון איש, לדוגמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי האתר http://uhavax.hartford.edu/bugl/histepi.htm#plague ההערכה היא שבאירופה מתו כ-25 מיליון (מתוך אוכלוסיה של 40 מיליון) ובכל העולם נספו כ-40 מיליון במחלה. נראה שבמספרים מוחלטים מדובר על פחות קורבנות מאשר בשפעת של 1918, אבל אתה צודק שבאופן יחסי מתו הרבה יותר אנשים. המספרים המוחלטים כאן נמוכים מאשר בויקיפדיה, אם כי לא שיעור הנספים. היהודים סבלו באופן מיוחד בזמן המגיפה בשל העלילות על הרעלת בארות המים. בשטרסבורג נרצחו 2000 יהודים ביום אחד. בבאזל 4,500 יהודים. במגנצה 6,000. ראוי לציין שני הבדלים בין המגיפות: מגיפת הדבר השחור פרצה בשנת 1330, הגיעה לפאתי אירופה בשנת 1345 והסתיימה בשנת 1351. בסך הכל קציר דמים של 6-25 שנה. השפעת של 1918 הכתה במשך חודשים ספורים. כיום אנחנו יודעים שסביבה היגיינית נאותה מונעת את מעבר הדבר. בידוד חולים, ביעור עכברושים ופרעושים מונע את מעבר המחלה. השפעת, לעומת זאת, נישאת באוויר והאדם מדבק לפני הופעת סימני המחלה הראשונים. למרות הידע שהצטבר, קשה לנו למנוע את מעבר השפעת. גם כיום אנשים בחורף עובדים בצפיפות גדולה וללא איוורור נאות, דבר שהיה יכול לצמצם את מימדי ההדבקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי איפשהו (קרוב לודאי שבאתר דתי, אבל אינני זוכר) שמנהגי הכשרות (ההמלחה, שכנראה שמייחסים לה תכונת חיטוי) ונטילת הידיים של היהודים הגנו עליהם בפני התפשטות הדבר. אני סקרן: יש משהו בטיעונים האלה, או שהם המצאה של המחב"תים וחסרי תוקף רפואי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שאיש אינו יודע. באתר שהבאתי לעיל כתוב בהקשר הפוגרומים שהיהודים דווקא „מתו כמו כולם”. ההיגיינה היהודית ודיני הכשרות יכולים למנוע הרבה מחלות, אבל ממנהגי היהדות, נראה שהאיסור להלין את המת הוא הרלוונטי לנושא הדבר השחור ויכול למנוע את התפשטות המגיפה. אני לא בטוח שניתן היה להימנע מהלנת המת כשהמגיפה השתוללה וכה הרבה אנשים מתו. אבל יש לזכור שהאמצעי הזה הוא אפקטיבי רק אם הכל נוקטים בו. סביר שהיהודים, לפחות הגברים, הסתובבו באותם מקומות שהסתובבו האחרים. מן הסתם הם לא נתקלו בפחות גופות מאשר הנוצרים ואני מניח שנדבקו בערך באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לעומת זאת, קראתי באיזה ספר על מגפה שפרצה בקנדה בסוף המאה ה-19 - אינני זוכרת איזו. לפי הסיפור, הקתולים מתו בה פי כמה מן הפרוטסטנטים, כיוון שהכנסיות הפרוטסטנטיות נסגרו כדי למנוע הצטופפות של אנשים - ואילו הכמרים הקתולים קראו למאמינים לבוא ולהתפלל ככל האפשר כדי להעביר את רוע הגזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקתולים יש גם יותר ילדים, והם לא מתייחסים לשתיה כאל חטא, שני גורמים שמגבירים את הסיכויים שלהם להיות יותר עניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא לגמרי ברור. רוב הצרפתים, למשל, הם קתולים - ולא הייתי אומרת שיש להם הרבה ילדים או שהם עניים במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני רוב הצרפתים כבר הפנימו את אמצעי המניעה ו/את תכנון המשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. זה לא סותר את דבריי:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפולנים הם עם מאד דתי ומאד קתולי. הריבוי הטבעי שם הוא כמו בגרמניה. צריך לבדוק האם במחוזות הפרוטסטנטיים יש ריבוי טבעי נמוך או גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפולנים גם עברו 50 שנות קומוניזם, שזה דבר שמשום מה מצמצם את הילודה להפליא 1. מה שאמרתי הוא לא בהכרח גורף. השאלה היא גם כמה לוקחים ברצינות את איסור אמצעי המניעה והחיוב של האשה להיות מכונת ילודה. גם חרדים וגם דתיים לאומיים הם דתיים אורתודוקסים המשתדלים לקיים את מצוות פרו ורבו. איכשהוא דתיים לאומיים מצליחים ליצור מרווח של שנים אחדות בין ילד לילד וחרדים לא. בדרך כלל לדתיים לאומיים יש פחות ילדים, במיוחד אם הם גרים בערים/בתוך תחומי הקו הירוק. 1 לפני כמה שנים קראתי ב'הארץ' ש*עכשיו* (כלומר, לפני מספר שנים) רוסיה הגיעה לכמות האוכלוסיה שישבה בה ערב פרוץ המהפכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבדקי האם אין הכוונה שברוסיה היום יש אותה אוכלוסיה שהיתה בקיסרות הרוסית לפני המהפכה. קיסרות רוסית, פירושו משהו שמקביל לבריה''מ. היום זהו רק חלק מברית המועצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני השתמשתי במונח ''רוסיה'' כדי להבדיל מברה''מ. זה כוון כנראה לכלל השטח שהיה ברה''מ לשעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למונטי פייתון יש קטע על משפחה פרוטסטנטית שיש לה שכנים - משפחה קתולית מרובת ילדים ורעשנית. לשאלת האשה (הפרוטסטנטית) מדוע לשכנים יש כל כך הרבה ילדים, עונה הבעל שהם קתולים, ואסור להם להשתמש באמצעי מניעה, ולכן בכל פעם שהם מקיימים יחסי מין, יוצא ילד. על כך עונה האשה משהו בסגנון: "נו, כן, בכל פעם שמקיימים יחסי מין, יוצא ילד. יש לנו שני ילדים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. בזמן מגיפה המונית עוברות עגלות, לפעמים כמה פעמים ביום, ואוספות את המתים. ביום יום לקבור מת זה סידורים על גבי סידורים, ולוקח יותר זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוספות, אולי, אבל לא קוברות. במגיפת הדבר השחור נאספו במרכזי הערים ערימות של גופות. עכברושים וכלבים כירסמו בערימות האלה. יכול להיות שבימים כתיקונם קבורה כרוכה בהרבה סידורים, אבל על פי הדת היהודית אסור שהשמש תשקע ותזרח ללא קבורת המת, כלומר: יש גבול זמן עליון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצחיק - הטענה שהיהודים מתו פחות היתה עלילה אנטישמית שנפוצה בזמן הדבר השחור ושימשה כהוכחה לכך שהיהודים הפיצו את המגיפה. היהודים עשו מאמצים רבים להוכיח שהם נפגעו מהמגיפה בדיוק כמו כולם (מה שנכון, לפי המחקרים ההיסטוריים הנכחיים). כיום, זה משמש כטענה לעליונות היהודית. בתכל'ס - גם זה וגם זה דעות קדומות, רק שהכיוון הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיכויים לא קטנים, בעיני, שהשפעת של 1918 במאה ה-14 היתה נמשכת כזמן הזה, ודבר שחור (ללא חיסון) ב-1918 היה מביא לתוצאות חמורות בהרבה. הניידות ב-1918 היתה הרבה יותר גדולה. מכוניות. רכבות. אוניות שלא לוקח להן חודשים להגיע ממקום למקום. מטוסים. כל אלה מאפשרים העברת מגיפה ביתר קלות. מה שהיה גורם לה להתפשט הרבה יותר מהר. הדבר הכה באנגליה אבל לא הגיע לסקוטלנד. אין סיכוי שזה היה אפשרי ב-1918. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם ב-1918 היה שונה מהרבה בחינות מזה של 1348. הדבקה על ידי עכברושים הנוברים בגופות שלא נקברו ואחר כך מכרסמים מזון בבתים פרטיים או נושכים בני אדם לא היתה מתרחשת בצורה המונית ב-1918. מגיפה הנישאת באוויר ומועברת מאדם לאדם אכן מתפשטת הרבה יותר מהר ולמרחק גדול יותר בעולם שבו התעבורה משוכללת יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |