בתשובה למיץ פטל, 30/08/01 10:25
רה-רפורמה 33608
לא, בינתיים מדובר באיום בלבד. הדבר האחרון ששמעתי בנושא הוא שהיועץ המשפטי של משרד החינוך בודק את ההיבטים החוקיים של החלטת השרה (שהתקבלה לפני כעשרה ימים), אבל טרם שמעתי מה היו המסקנות מהבדיקה. בכל מקרה הוחלט על שלילת הקצבות מבתי ספר ערביים שיניפו את דגל פלסטין או שיציינו את ''יום הנאכבה'' כך שברור שלא יקרה כלום לפני פתיחת שנת הלימודים. לבנת גם צוטטה כאומרת שהיא תפגע בהקצבות של ''בתי ספר שבהם יחגגו כאשר מתרחשים פיגועים'', אך עד כמה שידוע לי סעיף חגיגות אינו מופיע בהצעתה כפי שהוגשה ליועץ המשפטי.
רה-רפורמה 33609
אה... כן, היא טובה בדיבורים ובאיומים, שרת החינוך הזו. זה מפעיל מצויין את המערכת (תקשורת / פוליטיקה / מגיבים באייל). כמו תמיד, אני אקבל דואל כשתגיב למלבן הזה ב"האיום התממש", ונוכל לדון בזה אז.

בכל זאת, אם אתה כבר כאן: האם ישנם בתי-ספר ממלכתיים שבהם התקיימו חגיגות כאשר התרחשו פיגועים? ואם כן - האם התופעה ייחודית לבי"ס ערביים? נראה לי כי אחת מן השתיים: או שהאיום הוא איום ריק מתוכן‏1, או שהוא מאיים על בתי-ספר ממלכתיים עבריים באותה מידה שהוא מאיים על בתי-ספר ערביים.

ועוד משהו: קביעת מדיניות לפיה בתי-ספר ממלכתיים לא יניפו את דגל אש"ף, למשל, היא בהחלט בסמכותה של שרת-החינוך, במיוחד במצב החוקי הקיים (מדובר בעבירה על חוקי המדינה). אכיפת המדיניות באמצעות מניעת תקציבים נראית לי, במקרה זה, לא-חכמה (מבלי להתייחס לחוקיותה), אולם כעת, כאמור, האכיפה היא בכלל באמצעות איום (מיותר).

1 בהקשר זה אני אספר על שופטת בימ"ש השלום שהובא בפניה נאשם בעבירת איום, לאחר שאמר למישהי "וואלק, אם היית גבר הייתי קורע אותך במכות עכשיו". השופטת זיכתה את הנאשם, משום שהתנאי לאיום לא יכול היה‏2 להתקיים.

2 כן, אני יודע שיכולתי לכתוב "לא יכול להתקיים".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים