בתשובה להעלמה עפרונית, 29/08/01 20:32
שמע... 33612
ראשית, מה זו "אוניברסיטה נורמלית"? אולי בארה"ב, על 450 אוניברסיטותיה, יש כאלו שאינן "נורמליות", למרות שלא נראה לי, אבל בישראל? וקראי את הודעתו של יונתן, 3 ס"מ מעליי.

שנית, את משווה את היקף החומר במתמטיקה לזה שבלשון והבעה? הנה, בכיתה י' לומדים את תורת ההגה, הצורות והתחביר (שלושת מרכיבי תורת הלשון), לומדים את כללי הניקוד, וכבר לא נשאר הרבה... ואת כל זה מספיקים תוך שנה אחת של לימודים לא אינטינסיביים במיוחד. במתמטיקה, תלמיד שסיים י"ב ולמד 5 יחידות לא נגע אפילו ב-‏5 אחוזים מהחומר המתמטי. אז כנראה שלמתמטיקה בכל זאת מגיע סיקור קצת יותר נרחב, לא?

שלישית, צריך בהחלט לבטל את התנ"ך.

רביעית, לא אמרתי שחומר הלימוד במתמטיקה הוא ממש נפלא ומוצדק, ודנו על כך באריכות באחד המאמרים כאן בעבר. אולי באמת לא צריך ללמוד וקטורים, אני לא יודע. אבל אם הגענו להסכמה על כך שצריך ללמוד מתמטיקה, אז נהדר.

חמישית, את גישת ה"תמיד אפשר להשלים" אפשר לקחת צעד אחד קדימה, וכמו שמישהו כאן הציע פעם בבדיחות, אולי כדאי לשלוח את הילדים בגיל 6 הישר אל שוק העבודה, ובגיל 16, כשאישיותם תתגבש, ש"ישלימו". זה לא בא בחשבון. על בית הספר ללמד כמה שיותר נושאים, גם אם תלמידים רבים לא יאהבו את זה, בכדי שכשתחליטי סופית שמדעים זה לא הכיוון שלך, זה יהיה לאחר שבאמת ראית ושמעת קצת לעומק במה מדובר, ולא כתוצאה מעיון בחוברות "מדע פופולרי".
הפעם אין לי שאלה בכותרת. 33620
1. אני עדיין לא לומדת באוניברסיטה, אז יכול להיות ששם טעיתי.

2.לימוד הלשון והשפה מכיל הרבה יותר מאשר ניקוד, תורת ההגה, הצורות והתחביר, פשוט לא נוגעים בדברים האלו בגרוש בבית ספר, אז אף אחד לא מודע לקיומם. שנית, "השפה העברית" על שתי יחידותיה מכילה גם את היחידה של "חיבור". טוב, כל מה שיש לי להגיד בנושא הזה, הוא שמדובר במס שפתיים בלבד. מי שלא ידע קודם לבטא את עצמו בכתב, לא יידע גם עכשיו.
מבחינתי, ידיעת שפה כוללת בתוכה הרבה יותר-למה שלא לחבר את הבעה, עם לשון, עם ספרות, וליצור מגמת "עברית חמש יחידות" בדיוק כמו מתמטיקה שכוללת גיאומטריה, טריגונומטריה, וקטורים, בעיות קיצון, בעיות מילוליות וכל מיני כאלה שלא תמיד יש קשר בין האחד לשני? ברגע שמפרידים בין מקצועות העברית, מתבטל דבר קטן אך לא שולי בכלל- בונוס של 25 נקודות על כל מקצוע מוגבר.
אוטומטית, מ95 במקצועות הנ"ל הייתי יכולה להיות הבעלים הגאים של 120 חביב. אבל לא, רק בעלי הראש המתמטי זוכים לצ'ופר שכזה.

3. טוב, לא נפתח את הויכוח הזה, אני לא מסכימה איתך.

4. לא טענתי שלא צריך ללמד מתמטיקה, טענתי שצריך ללמד ככלל רמה מינילית, של 2 יחידות, והשאר- לפי בחירה.

5.אני מסכימה איתך שנקודת המוצא לא צריכה להיות "אז אני אשלים". אבל- אם מערכת החינוך באמת רוצה לחשוף אותי לכמה שיותר מדעים, למה בחיים לא שמעתי על אסטרונומיה, גאולוגיה, מיקרוביולוגיה, או כל מיני לוגיות ומטריות אחרות במסגרת 12 שנות לימודי?
יכול להיות באמת שהאישיות עוד לא מעוצבת בגיל שמונה אצל כולם, הגיוני, צודק. אני דיברתי על גיל 16, שאז, הכיוון הכללי, יותר ברור למרבית האנשים, גם אם לא לכולם.
______
אני מסרבת להגיב להערה הדמגוגית שלך בסוף. אתה לא מכיר אותי, ואין לך שמן של מוסך לגבי רמת ההתעניינות שלי בנושאים הנ"ל.
טוב, בעצם כן הגבתי.
נו, רואים 33677
2. העלמה מגנה על לימודי הלשון, חזי על המתמטיקה, דובי על אומנות ואני בטוח שיהיה מי שיכיר בחשיבות התנ"ך. במילא כל אחד יצליח בתחומים להם יש לו משיכה ויתעניין בתחומים אחרים רק באופן שיטחי, אז למה כל אחד חייב לכפות את טעמו האישי ותחומי העיניין שלו על כל השאר? בסך-הכל כולנו מפסידים מזה.

4. מה כולל לימודי 2 יחידות? אני לא מכיר מישהו שניתנה לו האפשרות ללמוד חיבור, חיסור, כפל, וחילוק ודחה אותה. משוואות דיפרנצאליות (אם אני בכלל מאיית את זה נכון) זה דבר שונה. אני גם לא מסכים אם ההנחה שלימודי מתמטיקה גבוהים הם הכרחיים למדעים מקובלים אחרים. בכימיה אין לי מושג, אבל מה הקשר בין פונקציות ריבועיות ובין מחזור הדם? או בין נגזרות של פולינומים ובין חוקי היצא וביקוש?

6. "שמן של מוסך". אהבתי.
נו, רואים 33678
אני מגן על אומנות? שקר וכזב!
נו, מה שהוא אמר. 33680
6.תודה
הכלכלה הנכונה 33684
4. "חוקי ההיצע והביקוש" מנוסחים במונחים של אופטימיזציה ("[הנקודה בתחום בה מתקבל] הערך המקסימלי של פונקציית המטרה"). אם איתרע מזלך, ופונקציות-התועלת והאילוצים נתונים ע"י פולינומים בלבד, ייתכן שנגזרות של פולינומים‏1 יספיקו כדי למצוא את האופטימום. אם לא - עדיין עומדת בפניך האפשרות לפתור קירוב של הבעיה ע"י פולינומים, או להיעזר בטכניקות נומריות שונות ומשונות, שגזירת פולינומים היא לחם-חוקן.

לדוגמא, ראה שאלה 3 כאן:
1 לנוחותך, כל מה שאתה צריך (גרש מסמן גזירה לפי x)
1. (x)' = 1
2. c' = 0
כאשר c קבוע
3. (f*g)' = f'*g+f*g'
נו, רואים 33766
4. כדי ללמוד ביולוגיה צריך לדעת פיזיקה ברמה של כ 5 יחידות. בתחומים מסויימים יש צורך בידע הרבה יותר מעמיק מזה. בשביל זה צריך לדעת גם אלגברה וגם אינפי ברמות סבירות. למיטב ידיעתי אם יש לך בגרות של 3 יחידות ואת רוצה ללמוד ביולוגיה, תיאלצי להשלים ידע.
נו, רואים 33772
באמת? קשה לי להאמין שכל החומר שלומדים בפיסיקה 5 יחידות באמת נחוץ ללימודי ביולוגיה, שלא לדבר על לימודים יותר פרקטיים כמו רפואה. שיטת היחידות דפוקה. בתי הספר צריכים לעבור לקורסי בחירה, כמו באוניברסיטה. קורסים חובה צריכים להיות רק כשקורס מסויים באמת נחוץ להבנת קורס אחר, ולא סתם לצורך צבירת נקודות.

כמובן שאם מישהו רוצה ללמוד את כל החומר של 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות פיסיקה ו-‏5 יחידות ביולוגיה, בית הספר צריך לאפשר לו את כל הכלים, כולל מורים וספרי לימוד. תלמיד שלומד את החומר מרצון (לא באיומים של "לא תתקבל ללימוד קולנוע כי אתה לא פיסיקאי מדופלם"), ויחד עם תלמידים אחרים שלומדים את החומר מרצון, יתקדם הרבה יותר בקלות ובמהירות, בלי קשר ל"רמתו השכלית והלימודית", שהיא נתון סובייקטיבי ואף שיקרי.
נו, רואים 33780
מושג בסיסי כמו אנרגיה למשל, חיוני להבנת מנגנונים כמו נשימה וחילוף חומרים. מצד שני כדי להבין מהי אנרגיה, צריך ללמוד על תנועה ועל כוחות.
כדי להבין איך עובדת מערכת עצבים, צריך לדעת קצת על חשמל.
יוצא שכל הידע בפרקי החובה לבגרות דרוש. חוץ מזה הם צריכים לדעת קצת תרמודינמיקה, קצת על לחצים וזרימה, בקיצור צריכים ידע כללי בפיזיקה וכדי ללמוד את הנושאים האילו צריך לדעת לפתור משואות ריבועיות ולעשות נגזרות ואולי גם אינטגרלים.
נו, רואים 515062
הידע הדרוש לסטודנט לביולוגיה ממש אינו הידע הדרוש על מנת לעבור בהצלחה בחינת בגרות בפיזיקה. מכיוון אחד: רוב מה שנבחנים עליו תלמידי הפיזיקה בביה"ס אינו רלוונטי ללומד הביולוגיה. מכיוון שני: תרמודינמיקה, לחצים וזרימה, למשל- לא (או לאו דווקא) נלמדים בתיכון.
את מה שסטודנט לביולוגיה נדרש לו בלימודיו הוא יקבל בקלילות ובזמן הרבה יותר קצר בזמן לימודיו.
צריך גם ברפואה וגם בביולוגיה 33781
ביולוגים ורפואנים לומדים פיזיקה עם דגשים רלוונטיים (כמו קוהיסיה ואדהיסיה של נוזלים, למשל), ונדרש מהם פיזיקה 5 יח"ל כרקע.

סתם רציתי שתדע.
צריך גם ברפואה וגם בביולוגיה 33784
דרוש אולי ידע ברמה של פיזיקה 5 יחידות. לא דרוש שיהיה להם ציון כלשהו בפיזיקה 5 יחידות. הבדל חשוב. גם מי שלא למד יום פיזיקה בתיכון, יכול ללמוד רפואה.
לא בטכניון 33791
קישור למקצוע פיזיקה 1ר':
דרישות הקדם הם פטור מהשלמות פיזיקה - או שלמדת במכינה פיזיקה, או שעשית את היח"ל של מכניקה בתיכון.

לפיזיקה 2ר' צריך גם את הפרק של חשמל.
לא בטכניון 33815
כאמור - דרוש ידע ברמה הזו. אתה יכול לעשות את המבחן ולעבור אותו, או שאתה יכול ללמוד במכינה ולעבור את המבחן, או שאתה יכול לעשות את הבגרות. מי שלא למד פיזיקה לבגרות, לא חסומה דרכו להגיע ללימודי רפואה. זה כל מה שאמרתי.
אגב, אני לא בטוח עד כמה התנאים של הטכניון דומים לאלו של אוניברסיטאות אחרות. אשאל את אחותי בהזדמנות.
לא בטכניון 515063
בין הדרישות בלימודי הנדסת מחשבים בטכניון, למשל, נמצא קורס מבוא לקוואנטים (פיזיקה 3ח'), למרות שאין שום קשר אמיתי בינו לבין ידע שיהפוך את הסטודנט למהנדס טוב יותר. קדמים הם לא הוכחה לנחיצות הידע הנדרש בהם.
לא בטכניון 515735
הם לא הוכחה לנחיצות הידע, אבל הם כן הוכחה לנחיצות הלימודים שמעניקים את הפטור מהקדם, שזה ההקשר המקורי של הפתיל.

(מה טל, אם עברו 8 שנים מההודעה המקורית אז כבר אין אימיליים שיספרו לי שיש תגובה חדשה? זאת סיבה זאת?)
שמע... 33755
האם אתה יכול לנקד טקסט פשוט ללא שגיאות?
שמע... 33771
לא חושבים שהגיע הזמן לפשט את שיטת הניקוד העיברית, כך שתתאים גם לבני תמותה ארציים?
שמע... 33898
לא. זה היופי שבשפות השונות בעולם - המורכבות שלהן, החוקים המשונים וההיסטוריה שהביאה אותם. אם אתה תומך-פשטות נלהב, אז אולי נבטל את השפות לגמרי ונשאיר רק אחת? גם אני לא בקיא ברזי הניקוד, ולכן אני לא משתמש בו, אבל אני שמח שהוא קיים.
שמע... 33918
אני מסכים. ובכל זאת...

היופי בשפות הוא שעושר שלהן, שבא בהתפתחות טיבעית והדרגתית, כך שלכל אחד ולכל מקום יש את הניב והסגנון שלו.

עברית, בניגוד לרוב שפות העולם, הייתה שפה כמעט מתה במשך אלפי שנים, עד בא בן-יהודה. אני לא יודע מה הוא באמת שינה לנו בשפה, אבל יש בניקוד חוקים שנראים לי מיותרים באופן מקומם.

ואולי לא צריך להאשים דווקא את בן-יהודה. הרבה פעמים ההבדלים בין קמץ ופתח היו נהגים באופן שונה, כמו בהיגוי בערבית. אולי חוסר ההתאמה בין הניקוד ובין ההיגוי נובע מכמות העצומה של המהגרים האירופים שלמדו את השפה בו זמנית, וכך הם סיגלו את השפה לעצמם במקום להסתגל אל השפה.
שמע... 33963
לא, לא בשמים היא. בניגוד לטענתו של חזי, שיש מעט חומר ללמוד בנושא הלשון, יש הרבה חומר שאפשר ללמוד. אני יכול לנקד באופן מושלם, בניגוד לרובם המוחלט של בוגרי מערכת החינוך. לא למדתי זאת בבית הספר. לדעתי, כל אחד יכול ללמוד כיצד לנקד, בעזרת תרגול מספיק. את זה לא עושים היום, וחבל.
שמע... 33896
מה פתאום. האם יש בכך צורך יומיומי, כלומר - לאחר שמסיימים את כיתה י'? האם כדי לקבל תואר ד"ר בספרות, או את פרס ישראל לספרות, או את פרס נובל לספרות, צריך לדעת לנקד?
שמע... 33905
ודאי שיש צורך בניקוד! השפה העברית אינה מתקיימת ללא הניקוד, שלא כמו שפות לטיניות לדוגמא. גם כשאתה קורא כיום "ללא ניקוד" כביכול, אתה משתמש במיומנויות הניקוד שלמדת בעבר.
אולם, גם כיום אתה עשוי להיתקל במקרים שמצריכים שימוש בניקוד: לא מזמן הכרתי מישהי ששמה אסתר. כעת, איך לכל הרוחות אתה אמור לדעת שכרגע כתבתי אסתר (קמץ,שוא,פתח) ולא אסתר (צירה, שוא, סגול) כפי שבודאי חשבת?
שמע... 33906
לא הצעתי לבטל את הניקוד, ולמעשה בהודעתי 5 ס"מ למעלה תוכל לראות שאני מתנגד לביטולו. הנקודה בהודעתי המקורית היתה שלימודים גבוהים, כמעט מכל סוג שהוא, לא נשענים על ידיעת הניקוד, זאת לעומת ביולוגיה, פיסיקה, כימיה, כלכלה ותחומים רבים אחרים המצריכים ידע במתמטיקה. זהו.
שמע... 33917
אם לא תדע לנקד, תהנה פחות מן הספרים של מאיר שליו.
שמע... 33961
אני מניח שאת שמה יש לנקד דוקא בא' פתוחה, ס' בשווא נח ות' דגושה. ייתכן כמובן שהא' בקמץ והשווא נע, אבל זה לא מצלצל היטב... מה מקור השם?
שמע... 34003
מקובל עלי, מעולם לא הייתי מעולה בניקוד - אני יודע את הבייסיקס, כמו שאומרים...

והמקור מרוקאי/צרפתי, עד כמה שאני יודע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים