בתשובה למוישה אופניק, 31/08/01 11:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הספורטאי. (A brain, a jock, a basketcase, a princess and a criminal). אבל הסרט הזה הוא הרבה יותר מסתם עוד סרט נעורים. הסיבה היא שאין לסרט סוף טוב. הסוף הוא די פתוח. אחת הסצינות הלפני האחרונות כוללת שיחה בה שואל בריאן (החנון) את קלייר (הנסיכה) אם למחרת בבוקר, כשהיא תראה אותו, אם הם עדיין חברים. היא אומרת שלא. אחר-כך מתפתח ויכוח, אבל בשום מקום הדילמה הזאת לא נפתרת, ואנחנו לא יודעים מה באמת קרה בבי"ס ביום שלאחר מכן. לדעתי הדיאלוגים בסרט הזה הם מבריקים, מבלי להראות לא-טבעיים, והמבנה של הסרט, לטעמי הבלתי מתוחכם, יפה עד מאוד. אני אישית ראיתי את הסרט לראשונה אי שם בסביבות גיל 12, וגם היום, עשור לאחר מכן, אני עדיין נהנה מאוד לראות אותו. חוץ מזה, אין על ג'ון בנדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה שם בנבחי מערת הזכרון? רגע, רגע, אני רואה את זה במעורפל, הנה! הכל חוזר אלי. או לפחות הסצינה שתיארת. הסוף הוא באמת מפתיע ומוצלח ביותר. רק תרשה לי להיות קטנוני, איזה הסבר יש לך לתעוזה יוצאת הדופן של בריאן? זה תמיד מפריע לי בסרטים וספרים, שדמויות פותחות בנאומים חדים ושאלות מהותיות שנוגדות את אופיין ואת אופיים של רוב בני האנוש, בלי שום הסבר אמין. לי זכור דווקא סרט שלאורכו נוטה להיות בילתי אמין, סטריאוטיפי ומביך. הניחוש שלי זה שכמו בהרבה סרטים אחרים, לקחו תסריט טוב שמעלה דילמות ואמירות מעניינות, וביימו אותו בצורה הוליוודית אופיינית. אני אשאל את מקריי וחבריי, אולי לאחד מהם יש את הסרט בקלטת ווידיאו. ואם לא, הוא בטח ניתן להשכרה במעט המקומות שמחלקת הDVD עוד לא השתלטה עליהם לגמריי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי עותק (כמובן), אבל אם אני אתן לך אותו, אני אאלץ להרוג אותך מיד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |