בתשובה לשומשום, 01/09/01 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. כמו שדורון כבר כתב, הפער המעמדי הוא מספיק רחב בשביל להוקיע ולהילחם בו. אני לא מדבר בכלל על הפער בין מי שמקבל משכורת של 5,000 בחודש ומי שמקבל 7,000. פער כזה הוא אפילו לא הבדל מעמדי. קצת נתונים: בישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, 10% מן האוכולוסיה מחזיקה משהו כמו 90% מן אמצעי הייצור, האדמות וההון. 5000 (או שאלה 500? אני לא זוכר אבל זה ממש לא משנה) האנשים העשירים בעולם הם בעלי רכוש השווה לזה של 3,000,000,000 האנשים העניים בעולם. בילתי נסבל. ב. למה אתה קורא קומוניזם? אם כלכלה ריכוזית ומדינה טוטליטרית זה קומוניזם, אז אין מתנגד חריף ממני לקומוניזם. אם הכוונה שלך היא פחות או יותר למצב בו "כל אחד מקבל לפי צורכיו וגו"', לי לא ידוע על ניסיון כזה בהיסטוריה האנושית, למעט מספר אירועים שנזנחו כמו בקומונה הפריזאית ובמלחמת האזרחים בספרד. במדינות קומוניסטיות כביכול כברית המועצות, הרפובליקה העממית של סין וקובה של קסטרו, הרי זה ידוע כי הכלכלה והחברה נשלטות בידי מעמד הביורקרטים. ג. הקיבוצים הם כיוון באמת מוצלח, אך הם נכשלו ויכשלו בעתיד ממספר סיבות. אחת מרכזית היא התלות במשק הקפיטליסטי. לא שקיבוץ לא יכול להתחרות בשוק. להיפך, הקיבוץ הוא יחידה כלכלית יעילה בהרבה מאשר קבוצת עובדים לא מאוגדים, אך קשה לו להתמודד מול ראשי תאגידי ענק המעסיקים עובדים בשכר ניצול. הקיבוצים שהוקמו בישראל נהנו מסובסידות ממשלתיות (הרי המייסדים הגיעו לרוב לקיבוץ חסרי הון אישי). כאשר הליכוד עלה לשילטון, כוחם הפוליטי של הקיבוצים היו לו לרועץ, והוא משך מהם את כספי המדינה ודרש מהם ריביות ענק שרוב הקיבוצים לא יכולו לעמוד בהן. סיבה נוספת למפלת הקיבוצים היא החינוך והערכים עליהם קמו, שהיו ספוגים בציונות קיצונות. עם מות הציונות ועליית האמרקיניזציה, נשמטה הקרקע הערכית של הקיבוצים. וככלל, קומונות קטנות וקיבוצים נוטים להיות בדלנים ולאלץ אנשים לחיות כולם בתחת של כולם. ברגעים אלו ממש אני עובד על תירגום לעיברית של מאמר קצר שנכתב לפני כמאה שנה וחוזה במדוייק את הכשלון של קומונות קטנות וקיבוצים: ד. אם יש לי רעיון מה לעשות? אפשר להעלות את שכר המינימום ולעקוף אותו, רק שזה בחיים לא יקרה בלי מאבקי עובדים ויביא לפתרון חלקי ביותר, ורק בסימפטום. הכיוון אליו אני שואף הוא הפקעת אמצעיי היצור מידי בעלי ההון והבורגנות (מלבד רכוש לשימוש עצמי) והשמתם בבעלות משותפת ומבוזרת, תוך שמירת והעמקת הדמוקרטיה עד לרמת מקום העבודה והשכונה, ומתן אוטונומיה לכל עיר ואיזור. זאת הצהרה פשטנית ושיטחית (ומעצבנת ונשמעת כמו נאום בחירות. נו, אז מה), אבל היא מצביע לכיוון הכללי. אחרי הכל, לא אני לבדי אקבע לפרטים איך תיראה החברה והכלכלה, גם אם רעיונתיי הפוליטיים יתממשו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך עמוד "רואים עולם" של "ידיעות אחרונות לעם", הדמוקרטיה העממית של ישראל, 15.12.2018: "קפיטליסט רודף בצע נתפס היום בנמל התעופה ע"ש תמר גוז'נסקי כאשר ברשותו כמעט חצי קילוגרם של כסף בשטרות ירוקים. האיש טען להגנתו כי מדובר בממון 'לשימוש עצמי'. הוא נעצר והועבר לטיפולה של המחלקה לחקירת קפיטליסטים". או, בעברית - איך אתה משיג "כל אחד לפי צרכיו וגו"', הלאמת אמצעי יצור ושאר התאורים שלך, ללא משטר ריכוזי? ולמה לעזאזל לאנשים לעבוד, אם הם לא מקבלים שום תמריץ? ולמה לעזאזל שהביורוקרטיה שנאלץ להקים כדי לטפל בכל זה, תהיה אמינה אם לא נותנים לה שום דבר מעבר למה שכל בטלן ברחוב מקבל? או בקיצור - איך מונעים מהמדינה שלך להפוך לברה"מ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמל התעופה ע"ש תמר גוז'נסקי הוא השם העתידי של נתב"ג, או שהקומוניזם הזה על כל מגרעותיו לפחות יסדר שיבנו פה עוד שדה תעופה בינלאומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד 17 שנה תמר גוז'נסקי כבר לא תהיה בין החיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיהרת להסיק מסקנות. מה שנחמד במסורת הבולשביקית הוא שניתן לקרוא למוסדות ציבור ואפילו לערים שלמות (עיין ערך ''סטלינגרד'') על שם אנשים חיים. הרעיון הזה אינו זר גם לחברות קפיטליסטיות, לדוגמה, ''בית אליהו'' (ע''ש סוכן הביטוח הבלתי נלאה) או ''מגדלי עזריאלי'' וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אצטדיון טדי כמובן. ואתם יודעים מה? לא, לא חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה כבר שבוע בין חברים? וגוז'נסקי היא בכלל בעד הערבים. מגיע לה שתמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תקרא כמה תגובות למעלה תראה שמדברים כאן על מקומות שנקראו על שם מישהו בעודו /חי/. כיכר רבין לא מתאימה כמובן לסוג זה של שמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורכים יקרים, הצבעתי בסקר שלכם פעמיים בטעות, ודבר מוזר קרה- התוכנה לא חסמה את ההצבעה השניה! איך קורה דבר כזה עם כל גאוני המחשב שעומדים לרשותכם? (אמנם הסקר לא יצוגי ולא כלום, אבל בכל זאת...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני לא חלק מבוני האתר, אך לרוב בעיה זו נגרמת מכיון שלא איפשרת ב"אפשרויות האינטרנט" שלך ל"עוגיות" להיווצר... (Cookies) ולכן, אין דרך לאתר לדעת אם כבר הצבעת או לא... עוד סיבה אפשרית היא שמחקת את הCookies במחשבך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירוצים! בכל סקר אחר יכול גם אדם מאותגר טכנולוגית כמוני להצביע בלי שיקרה לו סקנדל ההצבעה הכפולה. (העוגיות היחידות שאני אחראית למה שקורה להן הן אלה שאני אוכלת, אז תבין עם מי יש לך פה עסק...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי אפשרויות עומדות בפנינו: או לחסום אפשרות הצבעה בפני מחוסרי עוגיות (ואז אנשים מאותגרים טכנולוגית עשויים להתקל בבעיות), או לאפשר זאת, ולהסתכן בהצבעות כפולות. אנחנו לקחנו את האפשרות השניה. גם אז, כמובן, זה לא fool-proof. אם מחקת בטעות את העוגיות שלך מהמחשב - אין משהו שאנחנו, או כל אדם אחר, יכול לעשות. במקרה כזה, גם בסקרים באתרים אחרים היית יכולה להצביע. מכיוון שאין לך מושג מה הן העוגיות, או מה עשית איתן, או מה שלומן, או אם הן עם אגוזים או עם פצפוצי שוקולד, אין לנו שום אפשרות להגיד לך מדוע זה קרה. בד"כ, זה לא קורה. נסי ותהני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הודעה כזו עשויה לעלוב באנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לידיעתך: באחד הסקרים האחרונים הצבעתי בערך 20 פעם. כמובן שאקט זה היה חד-פעמי ונעשה לשם השעשוע בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך עוגיות? רק ליתר בטחון, בדקתי בעצמי הרגע, ואני לא יכול להצביע פעמים מאותו מחשב, כשהעוגיות מופעלות בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד אפשרות והיא לחסום את אפשרות ההצבעה שלא מתוך מצב של "התאמה אישית". בשיטה הזאת יהיו אולי פחות מצביעים אבל כל אחד מהם יצביע רק פעם אחת בלי קשר להגדרות ה-cookies שלו. בשביל להצביע יותר מפעם אחת יהיה צורך להירשם מחדש לאתר באמצעות כתובות אימייל נוספות, ומי שיטרח עד כדי כך רק כדי לרמות בסקר, שיהיה לו לבריאות. בכלל, לדעתי לא יזיק "לשכנע" את הקוראים באמצעים שונים ומשונים להגדיר לעצמם התאמה אישית של האתר, לראות עברית לוגית במקום הזוועה הויזואלית, לקבל תזכורת באימייל על כך שיש תשובות לתגובותיהם, וליהנות משאר השירותים שלדעתי הרבה מהקוראים אינם מודעים לקיומם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בהתאמה אישית. שכקיבלתי את האימייל מהאתר, עם הכתובת היחודית לי, קיבלתי לינק שבור. מצד שני, לפני חודשיים בצעתי טבח המוני באלפי עוגיות שונות ומוזרות שמקורן אינו ידוע לי. עד כמה שזכור לי, עוגיות עם השם של האייל זכו להנות מליבי הרחום בדר"כ. למה למישהו צריך להיות איכפת אם הכותבים והקוראים באתר הם רשומים או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההצבעה בסקר, היתרון בשיטה שלי הוא שאין הסתמכות על עוגיות. השרת של האייל שומר אינפורמציה אישית עבור כל משתמש שבחר להגדיר לעצמו פרופיל התאמה אישית, ושם אפשר גם לשמור אינדיקציה האם הנ''ל כבר הצביע בסקר מסוים או לא. מכיוון שהמידע נשמר בשרת, אין לאף משתמש אפשרות טכנית למחוק את הסימן אלא אם יזדהה מחדש כמשתמש אחר. גם במבט רחוק יותר קדימה, לדעתי יש לאייל אינטרס לייצר לעצמו רשימת ''משתמשים קבועים'' (מי שטרח לסדר לעצמו פרופיל התאמה אישית יכול בהחלט להיחשב לכזה) ארוכה ככל האפשר, מכיוון שערכם של אתרי אינטרנט, ובמיוחד אתרי ''קהילה'' למיניהם, נמדד בין השאר באמצעות מדדים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורה, לפעמים (הלינק השבור). אני חושב שהבעיה כבר תוקנה. בכל אופן, היית צריך פשוט לפנות אלי בדוא''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה תצטרכו להסביר לבורה שכמותי מה קשר עוגיות לכאן ומה הן עושות (ומי השאיל לכאן את המילה הזו). טוב, אולי השאלה האחרונה לא חיונית לצורך העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוגיות הן פיסות מידע קטנות שהמחשב שלך מקבל מהסרבר שלנו ושומר אצלו. כל פעם שאת מתחברת לאתר, המחשב שלך שולח את הקוקי (זה השם באנגלית, ולכן עוגיה בעברית) לשרת שלנו, וכך השרת מזהה אותך, ויודע, למשל, איזה תגובות כבר קראת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם מי ש"פותח חשבון" (?!) העוגיות נישאות איתו גם למחשב לא מוכר?.. ואיך מפעילים אותן?.. (אם תאבד הסבלנות אני אבין.. אבל אני לא מבטיחה להרשם לקורס בסיסי בתחום) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רציתי לשאול אבל כבר לא היה לי נעים לנג'ז. אבל אם תסביר לדפנע גם אני אקשיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איש נחמד ואדיב. (: מי שפותח חשבון "התאמה אישית" (תסתכלי למעלה בעמוד הראשי), שומר למעשה קובץ מידע עליו על השרת שלנו. כך, מרגע שהוא מזדהה ע"י שם וסיסמא, המחשב יכול לבדוק מה התגובות האחרונות שלו (ועוד כל מיני העדפות אחרות) גם בלי העוגיות. כמובן שגם כאן לעוגיות יש שימוש - אם יש לך מחשב אחד קבוע, העוגיות ישמשו את השרת שלנו כדי לדעת שזו את, ולא תידרשי להזין שוב שם וסיסמא (ועל כן, ילדים, אם אתם משתמשים במחשב בספריה ציבורית או באינטרנט קפה, זיכרו לצאת מהחשבון האישי שלכם לפני שאתם עוזבים את האתר. אני זוכר כמה פעמים שנזכרתי מאוחר מידי, והייתי צריך להטריד אנשים שכבר עבדו על המחשב, כדי שיאפשרו לי לצאת מההתאמה האישית). שנעבור לחומר המתקדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בתנאי שאין מבחן בסוף הקורס.. והאמת שגם אני הרגשתי קרצייה, אבל דובי תמיד יכול להתעלם אם לא בא לו לענות.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העוגיות נוצרות גם למי שלא פתח חשבון התאמה אישית, והן לא נודדות למחשבים אחרים אלא אם יעתיקו אותן (ואף אחד לא עושה את זה). מי שפתח חשבון התאמה אישית זוכה לפרופיל על שמו שנשמר בשרת של האייל (לא בעוגיות) ושם נשמרות העדפותיו כפי שנבחרו במסך ההתאמה האישית. מכיוון שמדובר במידע שנמצא בשרת, הוא נגיש מכל מחשב בעולם ובלבד שהמשתמש יזדהה מאותו מחשב בהצלחה (באמצעות ביצוע login עם כתובת האימייל והסיסמא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. אני מרגישה כאילו צוות מורי האתר התנדב להעביר אותי קורס מזורז בנושא עוגיות. (עד היום אימצתי לי תפקיד הכנת בראוניז - בזכותן אחותי מכרה לי את הבכורה. אבל זה כבר סיפור אחר) בכל אופן, רוב תודות - נראה לי שהבנתי הרבה יותר, ואני הולכת ממש עכשיו לנסות את הידע החדש הלכה למעשה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על נטייתם של גברים להראות את בקיאותם בנושאי המחשבים לנשים שעושות קולות של חוסר אונים וחוסר הבנה הרי לך משחק משעשע שעשוי להעניק לך דקות רבות של צחוק שהוא דבר נדיר בימנו. הוראות: היכנסי לאחד הצ'טים ברשת כשאת משתמשת בשם מעורר דמיון (חתלתולה עובד מצוין). תוך שניות מעטות תתחילי לקבל התייחסויות מגברים שיהיו חסרי מקוריות בצורה מעוררת רחמים (וריאציות על "מיאו" או "רוצה ללקק חלב?" או "רוצה סקס וירטואלי?" מושלים בכיפה). רוב ההודעות יהיו אישיות (כלומר שרק את רואה אותן ולא כל משתתפי הצ'ט). בשלב התחילי להפגין בורות. את יכולה לענות להודעות פרטיות בצורה פומבית ("מיאו גם לך ערן26") או לשחרר לחלל הצ'ט שאלות כמו "למה ההודעות שאני מקבלת הן בצבע אחר משאר ההודעות?" או "איך שולחים הודעות פרטיות?" מומלץ לכל מי שחושב שהאבירות פסה מין העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לך לנסות את זה תחת שם גברי למהדרין. מעניין מה יענו לך אז האבירים. בכל אופן, ניסיתי, זה אפילו עבד, ושוב תודה. @->->- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, השם העברי ל-cookies במחשב אינו "עוגיות", אלא "קוקיות". זוהי החלטת האקדמיה ללשון העברית, כפי שהובאה ב"קפטיין אינטרנט" לפני מספר חודשים. היא משקפת את הרצון לשמור על הצליל המקורי, וגם לרמוז על פעולתן כשל הקוקיה המטילה קבצים בקנים זרים. ביחיד - "קוקית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה לעברית יכולה מצידי ללכת ולחפש את חבריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, המגזין שאתה מתייחס אליו נקרא ''קפטן אינטרנט''. ועוגיות הן עוגיות הן עוגיות. נפלא מבינתי ההגיון של האקדמיה בהחלטתה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות הכתוב לעיל, האקדמיה לא החליטה כל החלטה בנידון. "קוקית" הוא רק השם שהוצע ע"י פרופ' שרגא אירמאי ובנו רון לוועדה למונחים טכנולוגיים שהיא גוף משותף לאקדמיה ללשון העברית ולטכניון. אותו רון אירמאי הוא במקרה גם מזכיר הוועדה. מעיון במאמר המקורי נראה שמדובר בגוף ותיק (קיים משנת 1943) אך קיקיוני משהו, ורוב חידושיו המוזכרים בכתבה נראים לי אישית מוזרים מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שהאירמאים אינם חברים באקדמיה, הם מסוכסכים עמה קשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הגוף הנ''ל התפרק לפני קצת פחות משנה. (שמתי לב למודעה על התפרקותו בטכניון וזכרתי אותה בגלל שבדיוק באותו זמן התווכחתי עם מתרגל של מדעי המחשב אם התרגום הנכון ל'טרנרי' (כתכונה של אופרטור) הוא שלישוני או משולש... טוב נו, לאמשנה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסתי יקרה, כשתצליחי לכתוב הודעה כזאת בלי לנסות לעלוב באנשים, תקבלי ממני תגובה. יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב יקר מכל, האייל האלמוני שנעלב בשבילי(?) איננו אני, וגם איננו בא כוחי. אני דווקא לא נעלבתי בכלל מההודעה שלך (רק שהמשכתי לתמוה ביני לבין עצמי בעניין העוגיות). אני מוכנה להיעלב כמובן, רק תגיד לי ממה... אגב- זה אומר שאין לך במערכת מין צג זיהוי שמראה לך מי הם האלמונים למיניהם? הדבר פותח פה אפשרויות לרוב- יוהו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הסתכלות בזמני התגובות אני פתאום מבינה שכנראה אני הצד /העולב/. אם עלבתי במישהו לא בכוונה - סליחה. (אני התכוונתי ללגלג על הבעיות /שלי/, לא להטיל ספק בכשרונם של אחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם תקראי תגובה אחת למעלה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.קראו לכיכר על שמו ב"שלושים", לא ב"שבעה", לא? ב. אם מתחילים לעשות הנחות בעניין המוות (קריאת כיכרות על שם מתים בני שבוע) אולי אפשר להזיז עוד קצת קדימה ולקרוא לכיכר על שם אדם חי בתקווה שהמוות יבין את הרמז? (יש לי כמה מועמדים שאפשר להתחיל בם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא. ב. ברור שיש לך מועמדים. אם אני לא טועה אז את דוגלת בכך שכל הרעים ימותו. האמת, גם אני דגלתי פעם בגישה הזאת, אבל באיזור כיתה ב', נגמלתי ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר (ואני לא ממש בטוח), קריאת הכיכר על שם רבין החלה בציבור באופן די ספונטני - או כך זה נראה - לאחר הרצח. כנראה שזה לא יכול להיות *באמת* ספונטני, וצריך היה לפחות קצת הכוונה ועידוד מהתקשורת, אבל זה התקבע כמעט מייד, עוד לפני שהרשויות קבעו זאת רשמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שהגבירו את השמחה עם זכית מכבי בגביע אירופה, היתה קריאת הכרוז שהחגיגות מתקיימות בכיכר מלכי ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם פארק שמעון פרס ברחובות ומרכז פרס לשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עוד חי? חשבתי שמדובר ברוח רפאים שמשוטט בעולם בלי לדעת שזמנו עבר, מקרקש בשלשלאות-שרון שעל ידיו ונוהם "אוסלוו... ערפאאת... תנווו לייי..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ידוע שליגאל עמיר לא הייתה בעיה לרצוח את פרס במקום את רבין, שירד במדרגות כמה דקות אחריו, אבל כנראה ש''כיכר רבין'', נשמע לו יותר קליט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שרבין הזה תמיד לקח לשימון המסכן את התהילה. אין צדק בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא ששמעון הרג את יצחק. והכותרת, אם היה מקום: האמת, או "מה קורה כשקוראים מאמרים של פרופסור בלבן מאוחר בלילה, ומשועממים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת (לקח זמן מאז שהגיע הSMS עד שהגעתילמחשב :) ) בשום מקום באותו מאמר לא משתמע מה שכתבת. זו הרחבה פרועה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להסכים, ולהסביר: פעם נשלח אליי מאמר של פרופסור עודד בלבן: Causes and Results of Political Assassination: On Rabin’s Legacy ואחרי שהוא נגמר, ממש חיכיתי לפסקה שמסגירה סוף סוף את פרס.אבל אפשר להגיד שאין לזה יותר מדי אחיזה במאמר עצמו. --------- יש שירות sms לאייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, סטלינגרד לא הייתה קיימת כשסטלין היה בחיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי את התשובה עוד לא הספקתי לראות את תשובת מר גלבץ לפני, ועימכם הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה על שם גוז'נסקי. א. "כל אחד לפי צרכיו וכל אחד לפי יכולתו"? נו מה, לא היית בתנועת נוער? לשיטתי, ניתן להעמיד את רוב המוצרי היסוד לחלוקה חופשית ולהתנות מותרות בעבודה נוספת. יש גם כאלו הסוברים כי יש לקיים מערכת משכורת גם בחברה סוציאליסטית. אבל זה לא עקרוני, אין לי מצע חברתי סטטי. ב. משאב כמו מים אפשר לנהל באמצעות פרלמנט אזורי, עפ"י אזורי מים. הקצאת אדמות לבתים זה דבר שאפשר להחליט עליו באמצעות פרלמנט עירוני, או אפילו בדמוקרטיה ישירה. הנקודה היא שלבושביקים במוסקבה לא תהיה שליטה על הנגרייה בתל-אביב. וגם לא לבעלים של איקיאה. ג. אנשים עובדים משתי סיבות עיקריות: 1. להשיג כסף על מנת להתפרנס ושאר המטרות הגלומות בכסף (זה לא שיש לי משהו נגד כסף). 2. לידיעתך, אנשים גם נהנים מהעבודה, אם היא לא מכנית, משעממת, אורכת שעות רבות כל יום וכלולה מנהל עבודה עריץ. בעיקר הם מעדיפים לעבוד כמות מסויימת של שעות ביום מלא לעשות כלום. הבעיה: אנחנו צרכים גם שואבי מים וכורתי עצים. לעבודות אלה ניתן למצוא פתרונות רבים כמו מתן תמריצים לאלו המבצעים אותן, עבודה במשמרות וחלוקות העבודה בין כולם (לעבוד שעתיים בשבוע במפעל פלדה דווקא יכול להיות נחמד). מפרזיטים אפשר למנוע מותרות. כמובן שזכותם של אנשים לפרוש מן החברה ולהקיים לבדם, או לחלופין לסחור עימה באמצעות גופם וכשרונותיהם (שזה מה שעובדים עושים היום, כי אין את האפשרות לבעלות משותפת על אמצעיי היצור). ג. הרשה לי למחות על האופן בו אתה משתמש במונח בירוקרטיה. עצם קיומה של פקידות לא הופכת אותה לבירוקרטיה. רק פקידות שאינה נבחרת על ידי האנשים אותם היא אמורה לשרת, פקידות בעלת כוח כפייה המנצלת אותו לטובתה האישית, היא ביורקרטיה. כך, גם תאגידים גדולים כקטנים הם בירוקרטים. לרוב, בעלי המניות הגדולים הם גם הפקידים הבכירים, באמצעות דירקטוריונים ותפקידים רבים ולרוב מיותרים. כך, קשה לכנות חבר פרלמנט בשם ביורקרט רק מעצם היותו חבר פרלמנט. אותו הדבר לגבי נושא משרה ציבורית הנבחר ישירות בידי הציבור אותו הוא אמור לשרת, וניתן לביטול על ידו. עצם הרעיון של לתת לנושא משרה ציבורית "תמריץ נוסף" הוא השורש בהתפתחות מעמד בירוקרטי מתנשא ומנותק. ניתן להעמיק את הדמוקרטיה הרבה מעבר לפרלמנט ארצי אחד. גם במקום העבודה עובדים יכולים לנהל את עצמם באמצעות ישיבות שבועיות, יומיות, או כמה שניתן, או באמצעות בחירת נציגים על ידם, שניתנים תמיד לביטול. אותו הדבר עם עניינים שכונתיים או אזוריים, כמו ניקיון הרחובות ופינוי אשפה. נבחרי ציבור צריכים להיות שווים לבוחריהם, רצוי כי יעסקו במשרתם בהתנדבות ולא על חשבון שעות העבודה הרגילות. יש להחליף אותם כל פרקי זמן קצרים יותר, כמו שנה או שנתיים, על מנת למנוע התמקצעות והתאהבות בתפקיד. לזה אני מתכוון בביזוריות. ד. נגעתי בזה כמה שורות למעלה, ואי רוצה להרחיב. ניתן לקיים שוק תחרותי מקביל לשוק הקומוניסטי (או, אם זאת מילה גיסה בעינך, אז השוק החברתי). אף אחד לא חייב לבחור בין השוק התחרותי ובין השוק החברתי, ניתן לבחור בשניהם. השוק החברתי הדמוקרטי אף יכול לסחור אם אנשים פרטיים או קולקטיבים מהשוק התחרותי. ההבדל הוא שהשוק התחרותי לא כולל בעלות על אמצעיי היצור. קיומו של שוק תחרותי יכול לתת אפשרות לאנשים לנצל את יחודם וכשרונותהם אבל בלי להשיג יתרון בילתי הוגן באמצעות בעלות פרטית על אמצעיי הייצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מרשה לאנשים "לפרוש מהחברה ולהתקיים לבדם", וגם "לסחור איתה באמצעות גופם וכשרונותיהם", אז מה דעתך שיפרשו כמה אנשים מוכשרים מהחברה, ויתאגדו בעצמם. להתאגדות הזו נקרא חברה, אופס, תפוס, נקרא לזה "חברה בע"מ" (בעלי עבודה מרובה), ואז הם יסחרו עם החברה שבנית, ויצברו רכוש ודברים שונים. כן, זה רעיון לא רע, נתגמל את המוכשרים. אתה יודע, אפשר אפילו להגיד שאם יש הרבה כאלה, אז הם ממש "מעמד" משלהם. כן, ואולי נוצר גם "פער" בינם לבין שאר האנשים, כי הם עובדים יותר קשה. רגע, תגיד, לא חשבו על זה פעם? משהו עם ק'. קפי משהו. לא זוכר בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל (הגדול) הוא שאמצעי הייצור נמצאים בידי הכלל. כתבתי את זה, אתה התעלמת. אמצעיי היצור הם דבר חשוב. העשירים עשירים לא בגלל שהם חכמים, מוצלחים, יפים או עובדים קשה יותר. הם עשירים בעיקר בגלל בעלות על אמצעיי יצור, שלהם, או לאנשים וגופים להם יש אינטרס שהם יהיו עשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם פרשנו לעצמנו מהחברה שלך (אתה הרי הרשת לנו, שתי תגובות למעלה), והקמנו נגריה, אתה תבוא ותיקח לנו אותה? הי, זה לא בסדר! אנחנו בנינו אותה לבד! אנחנו נגן על הנגריה שלנו! שנייה,, שנייה, גם לזה הייתה מילה, משהו עם א'... אנרכיה? בקיצור, מה שאני אומר הוא שאין דרך באמצע, או שכולם איתך בחברה הקומיניסטית, או שקנוניית היונים נכשלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדמה שעליה בנית את הנגריה והעצים שהשתמשת בהם שייכים לכולם. בשוק תחרותי הוגן לסחור רק במה ששייך לך: אתה. להתחרות על מה ששייך (או צריך להיות שייך) לכולם זה המקור לפערים העצומים. הרעיון של שוק תחרותי יתקיים בכל מקרה, אלה אם ימנעו אותו בכח הזרוע. מאחר וכלכלה קומוניסטית היא יעילה בהרבה ובאמצעיי היצור ניתן להשתמש רק באמצעות השוק הקומוניסטי, עדיף יהיה לפרט לנהל את רוב ענייניו הכלכליים יחד עם שאר החברה. הרעיון שלי נועד רק להרחיב את האפשרויות של הפרט בלי ליצור אי-שיוויון מלאכותי, או שיוויון מלאכותי. אני לא מבין למה הוא מהווה איום על השוק הקומוניסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כלכלה קומוניסטית היא יעילה בהרבה''. הסבר ופרט, ונסה להיות קצת יותר ברור מאשר ''מרקס אמר שכשהפרולטריון יהיה הבעלים של אמצעי היצור, כושר היצור יגדל לאינסוף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה או זה או מאו טסה טונג. (: מכיוון שאני בלאגניסט מטבעי, אני אשנה קצת את הסדר של התשובות: ג.(השני. יש לך שני גימלים) אתה, כמובן, רשאי לקרוא "ביורוקרטיה" (ככה כותבים את זה) למה שאתה רוצה, ולהכליל בתוך המושג איזה עלבונות שבא לך. אבל כדי שבכל זאת נוכל לנהל דיון נורמלי, אולי כדאי שנשתמש באותן המילים באותה המשמעות. "ביורוקרטיה" הוא שם כללי לפקידות. ביורוקרט הוא כל פקיד. לא רק פקידים מרושעים הם ביורוקרטים, אלא כל פקיד באשר הוא פקיד. מתוך American Heritage Dictionary: Bureaucracy: [...] 2. Government marked by diffusion of authority among numerous offices and adherence to inflexible rules of operation. אכן, יש לציין כי במילון מצויינת גם הפרשנות שלך, שהיא המוכרת יותר בציבור (אותו ציבור בו המילה "פוליטיקאי" היא מילת גנאי), אבל אני מתייחס למשמעות המקורית של המילה, אותה משמעות שמשמשת את מדעני המדינה. אין עלבון בשימוש במילה "ביורוקרטיה", בקיצור.Bureaucrat: [...] 2. An official of a bureaucracy. יש לך שתי אפשרויות - או שאתה נותן תמריצים לאנשים כדי לעשות עבודות מסויימות (ביורוקרטיה, למשל), או שאתה מקבל את האנשים הפחות מוצלחים לתפקיד, או שאתה מקבל אנשים שלא ממש רוצים לעשות את התפקיד, שיתפקדו בהתאם. בחירה שלך. כפי שאמר דילברט - הדרך היחידה לסיים ישיבה היא להציע רעיון לישיבה אחרת, שתתקיים בזמן אחר. מה שאתה מציע היא חברה של ביורוקרטים. מתי לאנשים יהיה זמן לעבוד בין כל הישיבות וההצבעות הללו שאתה מציע? ואתה עוד רוצה שזה לא יהיה על חשבון שעות העבודה! האם כבודו מצא דרך כלשהי להאט את מהירות סיבובו של כדה"א? א. לא, לא הייתי בתנועת נוער. הייתי בארגון נוער, ושם, תודה לאל, לא חינכו אותי לקומוניזם. חינכו אותי לדמוקרטיה. הללויה. נסה קצת, כדאי. הגדר לי מוצרי יסוד לעומת מוצרי מותרות, בבקשה. אם אין לך מצע חברתי, על מה אנחנו מדברים, בעצם? ב. נראה לי שגם לנגר בת"א לא תהיה שליטה על הנגריה שלו. למי כן תהיה שליטה? לפופוליסטים, למאכערים של קולות, לדמגוגים... תגיד לי, הנגר הזה, שלא יהיו בעליה של הנגריה, ולא יהיה בעליו של העץ - מאיפה לו לדעת שמחר תהיה לו נגריה, או עץ? ולמה שמישהו ישלם לו עבור עבודתו? ג. הריני לידעך כי הנאה מהעבודה היא מותרות. כן, כן. מרבית האנשים לא נהנים מהעבודה שלהם. פעם הם אולי נהנו, בהתחלה. אחרי כמה זמן - זה נמאס. וזה במקרה הטוב. יש הרבה שלא סובלים את העבודה שלהם. אנשים עובדים בשביל כסף, ובשביל להרגיש שהם עושים משהו עם עצמם (i.e. מרוויחים כסף). שאל איזו מורה, לדוגמא, כמה היא נהנית מהעבודה שלה. רובן טוענות שהן נשחקו עם הזמן. אין להן מנהל עבודה עריץ - ובכל זאת הן לא נהנות! פלא נשגב! מפרזיטים אפשר למנוע מותרות? היי! זה בדיוק מה שהסוציאל-דמוקרטיה אומרת! הבטחת הכנסה מצד המדינה, שמאפשרת חיים דחוקים למדי, נטולי מותרות. הידעת כי אתה סוציאל-דמוקרט שדחפו לו את המילה "ניצול" יותר מידי למוח? ד. אוקיי. מה בן-אדם יכול לעשות עם הכסף שהוא מרוויח בשוק התחרותי שאתה מתאר, אם הוא לא יכול לרכוש אמצעי יצור? מה, הוא יכול לקנות עוגיות? סוכריה על מקל? אסור לו לרכוש מחשב, כי כולנו יודעים שמחשב הוא אמצעי יצור. בטח שאסור לו להפקיד את הכסף בבנק, כי זה רעיון קפיטליסטי. מה שאתה רוצה, אם ככה, הוא החלום הרטוב של כל קפיטליסט - משק שלם של קונים בלבד. וכל זה - טטטם! - בבעלות המדינה, שהיא, לצורך העניין, חברה בע"מ מאוד גדולה. אתה מדבר על חברה צרכנית לעילא ולעילא. חברה מוכוונת מותרות. לא מוכוונת השקעה בעתיד, אלא מוכוונת בזבוז. אכול ושתה כי מחר ילאימו לך את הכסף. האם זהו החזון הנשגב שלך? אני מוותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביורוקרטיה היא מלה בעייתית. ה-ו' הראשונה היא שרוקה (כלומר: מנוקדת בשורוק), אך יש רבים המבטאים אותה בטעות כחולם. הכל באשמת העברית, כמובן. איך, לעזאזאל, ניתן לשעתק מלה כמו bureaucracy? הצורה "ביורוקרטיה" נראית כשיעתוק של משהו שמתחיל ב-bio, כמו מלים רבות אחרות ששועתקו כך לעברית. ההצעה שלי היא "בירוקרטיה" (השמטת ו'). כך לפחות היא לא תדמה למלים אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה אל תיצור חפיפה ביני ובין מרקס, מאו וגוז'נסקי. לכולם אני מתנגד, במיוחד לשניים האחרונים. בוודאי גם אתה לא מזדהה לגמרי עם סמית', תאצ'ר וטומי לפיד. מושגים: ביורוקרטיה - על משקל דמוקרטיה, אתנוקרטיה וטכנוקרטיה, ביורוקרטיה היא שילטון הפקידים. בריה"מ הייתה בהחלט ביורוקרטיה. אני חושב שנחוצה מילה שתבדיל בין פקידות סתם ובין פקידות עריצה, בעיקר לצורך דיון כמו זה. קומוניזם - יחידה כלכלית בה: א. כל המשתתפים עובדים כל אחד בהתאם ליכולתו, תוך שיתוף פעולה. ב. כל אחד מקבל מפירות העבודה לפי צרכיו האישיים. זה לא "שיוויון כלכלי כפוי", אלה שיוויון הזדמניות אמיתי. לכן, התוצאות של המהפכות המרכסיסטיות הן בשום אופן לא קומוניזם, אלה קפיטליזם ממלכתי. מדינה - המדינה כיום היא בסך-הכל ממשלה שתקבע את המדיניות (יחד עם הכנסת ובתי המשפט), צבא ומשטרה שיבנו שיכפו את המדיניות, וגם מוסדות אחרים המתערבים בחברה, לטובה או לרעה, כמו מוסדות הרווחה, החינוך והתקשורת הממלכתית. הנקודה שלי היא שהמדינה היום היא בעיקר כלי להחזקת אמצעיי היצור בידי מיעוט. כשאתה אומר כי ברצוני להפקיע את אמצעיי היצור לרשות המדינה, ייתכן כי לא הבנת את כוונתי. המדינה היא גוף שלו ניתנת הסמכות הסופית להחליט כיצד יתנהל כל דבר וכל אדם החי תחת שילטונה. הדבר נוגד את עיקרון האוטונומיה שהצגתי. אני אכן תומך בשיתוף פעולה מלא ברמה אזורית, ארצית, ועולמית. אני מתנגד לרעיון כי למוסדות המתאמים ברמה אזורית, ארצית, ועולמית תהיה היכולות לכפות את דעתם על קבוצות הנמצאות תחתיהן, פרט אולי על משאבים עולמיים דוגמת יערות הגשם שלאף אחד אין הזכות לפגוע בהם ללא הסכמת שאר האנושות. זה האופן שבו אני מבין את המינוחים הנ"ל והפרשנות שאני נותן להם, וככה אני אמשיך להשתמש בהם. א. אנשים המחזיקים במשרות ציבוריות הכוללות קבלת החלטות, הם בעצם שליחי ציבור וצריכים להיות מונעים מתוך הרצון לשפר ולהשפיע עם החברה. במשטר דיקטטורי יכול השליט לומר לנתינו: למה לכם להתעסק בפוליטיקה?! אני ומקורובי עושים את העבודה בשבילכם. נכון שאנו מעצבים את חייכם באופן הנראה לנו, ולטובתנו האישית, אך תאמיני לי, דמוקרטיה זה לא בשבילכם. והנה, יש לנו דמוקרטיה (לעשירים). אנשים קוראים על פוליטיקה, מדברים על פוליטיקה, מתווכחים על פוליטיקה, שונאים מי שמצביע למפלגה היריבה וכותבים באייל הקורא, בין היתר על פוליטיקה. ומה הם עושים עם כל זה? מצביעים פעם בשנתיים (או ארבע שנים), והמדינה עדיין דופקת אותם. בעלי ההון לעומתנו, הם אלה שמחליטים בסופו של דבר מה ישודר בטלוויזיה, מה יעשו עם הזבל של קריית הפלדה, ובעיקר כמה כסף ירוויח מי. נכון שיש תחרות בין בעלי ההון, שאמורה להחליש את כוחם ולפעול לטובתנו, רק שהתחרות הזאת מתבטאת בעיקר במסע שיווק של מי הכי מוצלח. אז ההצעה הפרקטית שלי היא לעשות בחירות יותר פעמים, לבנות בחירות והנהגה שכונתית ואזורית כדי שיותר החלטות יתקבלו בידי האנשים עליהם הן ישפיעו. במקום בוס שיעסוק בישיבה במשרד וצעקות על עובדים, אפשר לקיים ישיבה בשבוע, זה חוסך את הבוס. פוליטיקה וישיבות מרחיקות היום אנשים בעיקר בגלל שהן לא מדברות אליהם. אם לאנשים תהיה היכולות להשפיע באמת, פוליטיקה כבר לא תהיה עסק לעסקנים. ודילברט – אני חושב שהוא דווקא לטובתי. ב. מה זה אירגון נוער? ודווקא קפיטליזם שולל את הדמוקרטיה במהותה, כמו שרמזתי למעלה. אתה מבקש ממני לקבוע על איזה כללים בדיוק תבנה החברה. זה נוגד את מה שאני אומר. זה כמו שהמלך יבקש מהרפובליקן את ספר החוקים אותו הוא ררוצה ליישם. מוצרי יסוד הם (לצורך עניינו) מוצרים אותם ניתן לייצר בזול ולחלק באופן חופשי לכולם. זה כולל מן הסתם פירות, ירקות ולחם, נסיעות בתחבורה הציבורית, בגדים, דירה, גיטרה, שימוש חופשי בספרייה ומאוורר. מוצרי מותרות יכולים להיות נגיד חופשה לחו"ל ומכונית פרטית. הכל תלוי בצרכים של האנשים, ביכולת של הכלכלה, בזמן ובמקום. ג. לנגר בתל-אביב תהיה שליטה על שעות העבודה שלו, על האופן בו הוא מתלבש לעבודה והזכות לחטט באף. היום אלה דברים שנקבעים על ידי הבוס או מנהל העבודה, עבור מספר עובדים. מי שישלוט ויזמין את המוצרים של הנגר יהיו הצרכנים שלו, באמצעות המועצה המקומית. בעיר גדולה כמו תל-אביב, זאת יכולה להיות מועצה של כמה שכונות או בלוקים. זאת יכולה להיות מועצה מיוחדת לענייני הנגרייה, מועצה לענייני ייצור מקומי, או מועצה כללית. איך שייראה לאנשים יותר טוב. כמובן שגם הנגר יכול לבחור ולהיבחר לאותה מועצה. ד. מאחר ועבודה היא חלק חשוב וגדול מן החיים, רצוי לשאוף למצב בו אנשים יהנו מן העבודה ויקבלו עליה תמורה הוגנת מאשר מצב בו רוב האנשים סובלים בעבודה ומקבלים תמורה בילתי הוגנה, מלבד מיעוט המקבל תמורה גדולה מידי, בדר"כ על אפס תרומה לחברה. אני ציינתי תנאים לעבודה מהנה. ניתן להפוך את העבודה ליותר מספקת על ידי סילוק הבוס והקטנת שעות העבודה. נתתי הצעות כיצד לגרום לאנשים לעבוד בעבודות שחורות ללא כפייה (מעניין שהיום דווקא על העבודות הכי מאוסות מקבלים הכי פחות). עוד יתרון של קומוניזם: בעבודות שלא דורשות השתלמות ארוכה ניתן להחליף מקומות עבודה בהרבה יותר קלות ודחיפות (אין מעסיק שחושש כי לא ימצא עובדים ואין חשש מאבטלה) וכך כל אחד יוכל להתנסות בעבודות רבות ומגוונות. ה. אני לא סוציאל דמוקרט כי: 1. אני שואף להעמיק את הדמוקרטיה בהרבה. בכך אני אולי סוציאל דמוקרט רדיקלי. 2. אני מתנגד לבעלות הפרטית על אמצעיי היצור. אם אמצעיי היצור ימצאו בבעלות החברה, לא יהיו נחוצים התערביות כפייתיות במשק משום שגם שוק העבודה וגם הייצור וחלוקת הייצור יתפקדו במילא לטובת כולם. 3. אני שואף לביטול יחסי עובד-מעסיק. אומנם תיאורטית יכולים להתקיים יחסים כאלה בשוק התחרותי חסר אמצעיי היצור (שיהיה מן הסתם שולי, ועל כך אני ארחיב בהמשך), אך למה למישהו לעבוד עבור מישהו אחר כשהוא יכול לעבוד עבור החברה ולקבל ממנה את כל צרכיו. הקפיטליזם הוא כן נצלני. בן אדם צריך אדמה כדי לגור בה. הוא צריך שדה כדי לאכול ממנו. כששני אלה נמצאים בשליטתו של הקפיטליסט, האדם חייב לעבוד עבורו כדי להשתמש בהם. זה בפירוש ניצול. אם האדם ינסה להשתלט על חלקת אדמה ושדה לטובתו, תבוא המשטרה ותמנע את זה ממנו באמצעים אלימים. זה דיכוי. ו. בשוק התחרותי שאני מתאר באמת לא ניתן לרכוש הרבה. אבל שוק כזה עשוי להתפתח ורציתי לומר שאני מתנגד לכל ניסיון לדכא את השוק המקביל (כל עוד השוק התחרותי לא מנסה להשתלט על אמצעיי יצור). אבל אם אתה בן אדם ממש מוכשר, יפה, חכם, ומוצלח, ואתה חושב שכל אלה יכולים להועיל מאוד לחברה ומגיע לך על כך תמורה גדולה יותר, זכותך להציע את כישוריך בשוק התחרותי, שם לא יהיה לך שום יתרון בילתי הוגן בדמות בעלות על אמצעי ייצור. אז את המחשב אתה מקבל מן השוק הקומוניסטי, תמורת שעות העבודה המשותפות. מעבר להן, אתה יכול להציע באמצעות המחשב שירות שאולי השוק הקומוניסטי לא מציע או שאנשים מעדיפים לקבל ממך, ולרכוש בו מסאז' תיאלנדי או עבודות אומנות שאתה מעדיף לקבל מאנשים פרטיים ולא מהשוק הקומוניסטי. מה שאני מציע כלול דמוקרטיה עמוקה הרבה מהיום. כולם גם צרכנים ועובדים (מן הסתם, כמו גם היום), אבל יש להם גם שליטה על הייצור ועל חלוקת העבודה. היום השליטה הזאת שייכת רק למעסיקים, או בעצם רק לבורגנות ובעיקר לראשי התאגידים ובעלי ההון. ז. הקומוניזם אומנם לא מאלץ את רוב האוכלוסיה לעבוד שעות רבות בפחות תמורה, אבל הוא עדיין יעיל בהרבה, מכמה סיבות. 1. כיום, חלק נכבד מכוח העבודה מתבזבז על שמירת אמצעיי היצור בידי העשירים. עובדה שבמקומות עניים הפשיעה גדלה בהרבה, בעיקר במקומות שבהם העוני ניצב ליד עושר גלוי. בגלל אותה סיבה מדינות קומוניסטיות כביכול היו זקוקות לכל-כך הרבה כוחות שיטור – גם שם היו פערים עצומים. אבל כל זה קשור לפער המעמדות ולא ספיציפית דווקא לקומוניזם. 2. אנשי שיווק – לא צריך אותם יותר. לא עוד פירסומות בטלוויזיה, לא מסכים קופצים באינטרנט, לא שילטי חוצות ענקיים ומכוערים, הכל לפח. את כל זה אפשר להחליף (אם ירצו) באומנות. קטעי הפסקה לוויאו-ארט ויצירות אומנות ברחוב. נחמד, לא? 3. בשוק תחרותי קורה הרבה פעמים ששניים עושים עיסקה, שניהם מרוויחים ממנה, אבל כל השאר מפסידים. למשל: ייצור, מכירה ושימוש בנשק. 4. הסיבה העיקרית שקומוניזם הוא יותר יעיל, וגם היחידה שנכונה גם במונחים קפיטליסטים, היא ששיתוף פעולה יותר יעיל מתחרות. כמו שפס הייצור יותר יעיל מיצרנים קטנים המתחרים בינהם, כפי שרצו (שיהיו הרבה יצרנים קטנים) אדם סמית' ופרודון; כמו תאגיד גדול יותר חזק מעשרות חברות קטנות; ככה קומוניזם חזק מקפיטליזם. במילא עם כל המיזוגים והשיתוף פעולה התאגידי, הכלכלה מתפתחת לאותו הכיוון. ההבדל הוא שבמקום "כולם למען גד זאבי ולמען עצמם", כפי שרוצים הקפיטליסטים, אני רוצה "כולם למען כולם, ולמען עצמם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סתם ''רוצה'' אלא ''צריך'' רולס רויס. הצורך הוא נפשי ועמוק ובנוסף לכך, אני חף מכישורים ואוהב לשגות בשרעפים ולנום אחר הצהריים. עכשיו, לך תבין קומוניזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי נקודות שהפריעו לי: 1. צריך גם צריך אנשי שיווק. אותו נגר עדיין מעוניין שאנשים יבינו שהוא מייצר כיסאות הרבה יותר טובים ממה שהם יכולים לאלתר לבד מאותם אמצעי יצור שזמינים לכולם. 2. קומוניזם אינו יותר יעיל משיתוף פעולה. מאד מפתה לחשוב שאם נשב ונתכנן מה להשקיע באילו מוצרים, ומי ייצר מה, תמנע כפילות ולכן הכלכלה תהיה יעילה יותר. בפועל, מסיבות שלא ברורות לי, תחרות יעילה יותר. לכן מפעלים התחילו ליצור באופן מלאכותי תחרות פנים אירגונית - נותנים לשני צוותים לעשות את אותו פרוייקט ובוחרים את התוצאה הטובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קפיטליזם שולל את הדמוקרטיה במהותה"?!? קפיטליזם שקול בדיוק לדמוקרטיה. זה למה? זה כי בשניהם, העקרון הוא שהדרך הכי טובה של הפרט לשפר את מצבו האישי, היא לפעול לשיפור מצב הכלל1, ומצב הכלל משתפר ככל שמצב הפרטים שמרכיבים אותו משתפר2. בגלל הזהות הזאת, לא יכול להתקיים הראשון בלי השנייה, ולהיפך. 1 על מנת להגדיל את כמות האנשים שיכולים לקנות ממנו, או את המקומות בהם הוא יכול לעבוד, או את האנשים שיצביעו למפלגה שלו או... 2 יותר כוח קנייה --> יותר קנייה --> יותר כסף מחליף ידיים --> יותר אנשים יכולים לחיות ממנו --> יותר מפעלים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר את שלטון האוגניזמים החיים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |