בתשובה ליהונתן אורן, 18/10/05 12:37
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338670
אינני יודעת למה הכוונה ב"מנומקים בצורה עשירה", אבל בהחלט הייתי אומרת שהבנת הספרות כוללת את היכולת לייצר היגדים מוכחים ולא טריוויאליים על מגוון גדול מאוד של אלמנטים הקשורים ביצירות שונות ובמעשה היצירה בכלל. למשל: על הניסוח, בסגנון, השימושים המטאפוריים למיניהם, ציטוטים/פראפרזות, דימויים, מבנה, דמויות, עלילה, תיאורים, אווירה ומסרים ביצירה מסוימת/אצל מחבר מסוים; וכן היחסים בין צורה ותוכן, בין סופר ומספר, בין טקסט לקורא - הטקסט בקונטקסט חברתי/תרבותי/היסטורי, השפעת אישיותו של הכותב והביוגרפיה שלו על הכתוב, מידת האוטונומיה של טקסטים, אפשרויות התרגום, תפקידה של העריכה...
ועוד.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338694
קודם כל, אני חושב שכולנו בדיון כאן מבלבלים בין כל מני מושגים כמו משמעות, הבנה וביקורת. אני מניח שהבנה תלויה במשמעות ולכן השאלה הראשונה היא מה המשמעות ולא מהי ההבנה, בנוסף, הבנה לא מחייבת פלט בצורת משפטים על ספרות (זה כבר תפקידה של הביקורת). אולי היחסים ביניהם אפילו יותר מסובכים, אני לא יודע.

לעצם העניין, מדוע? ניקח את הדוגמא של איציק (וזרח השמש). אני יכול לקרוא אותו ברמת הפשט, כסיפור. את יכולה לקרוא אותו ולכתוב כאן משפט אחד: "האימפוטנציה של ג'ייק מסמלת את חוסר הישע שלו בהתמודדות עם רוחות התקופה". המשפט הזה לבדו לא מנומק בצורה עשירה, ועדיין אני חושב שנוכל לומר בביטחון שנתונה לך משמעות של הספר שניסתרת ממני.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338696
אני דיברתי על הבנה, שהיא כמובן - כפי שציינת - נוגעת גם למשמעות. לדעתי לא בילבלתי אותה עם שום דבר אחר.
היא גם לא מחייבת פלט *חיצוני* כלשהו, אלא לצורך בדיקה בלבד. אין זה תפקידה של הביקורת דווקא. הביקורת אמורה להתייחס במידה רבה למשמעות ערכית (איכותית, לאו דווקא מוסרית). אני דיברתי ספציפית על הבנה.
מה שרצית לומר בפסקה השנייה נסתר ממני...
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338698
''האלמונית הנעלבת'' נשאר מדיון אחר. אנא מחק מהרשומות...
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338713
טוב, אז הבלבול הוא אצלי. הוא עדיין קיים: מה ההבנה הזאת שאנחנו מדברים עליה? במחשבה ראשונית אני חושב על הבנה כתהליך שבו אני קולט את המשמעות שנמצאת בספר. זאת אומרת, המשמעות נמצאת "שם", ובתהליך ההבנה נוצר "עותק" שלה אצלי. היכולת לנתח את הטקסט מכל הבחינות שדיברת עליהן היא כלי שמאפשר לי להעביר את המשמעות "מבחוץ פנימה".

עכשיו, אם חושבים על הבנה בצורה כזאת, הבנה לא תלויה ביכולת לייצר היגדים מוכחים ולא טריוויאליים. גם אם יסבירו לי את המשמעויות הספרותיות של הטקסט, תיווצר אצלי הבנה שלו, בלי שרכשתי את היכולת לייצר היגדים חדשים. אם כבר, הייתי אומר שגם הבנה של טקסט ספרותי וגם יכולת לייצר היגדים כאלה, הן תוצר של רכישת כלי הניתוח הספרותיים.
(מצד שני, נראה לי שתיאור תהליך ההבנה שנתתי כאן אינו מתאים באמת למונח "הבנה ספרותית").
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338719
ראשית, נוריד את עניין ה"הבנה הספרותית". נראה לי שזה שונה מ"הבנה בספרות", ואינני בטוחה שאני יודעת בכלל מה זה.

שנית, אינני בטוחה שהמשמעות "נמצאת בספר", וגם לא הייתי אומרת שהיא יחידה. אם אינני טועה, אחד המושכלות הראשונים לגבי יצירות אמנות הוא, שיצירה טובה מכילה הרבה יותר ממשמעות אחת. ולכן אין לדבר על *ה*משמעות בה"א הידיעה.
יותר מזה, גם לא נראה לי שתיאור המשמעויות כמה ש"נמצא ביצירה" הוא תיאור נכון. מה שאתה מתאר הוא הבנה פסיבית לחלוטין של יצירות; זה שונה מאוד ממה שמדברים עליו בדרך כלל בתורת הספרות. זו גם לא בדיוק "הבנה", אלא מעין "ידיעה". כלומר, אם אומר לך מהי המשמעות שאני רואה ביצירה כלשהי, אתה תוכל לחזור על דבריי. ואם אני "צודקת" (ולמונח "צודקת" תהיה כאן משמעות מסוימת ומוגבלת מאוד) - אז אפשר יהיה לומר שאתה יודע את משמעות היצירה.
אבל כדי לומר שאתה *מבין* אותה, *אתה* תצטרך להיות מסוגל למצוא בה משמעות מוכחת.

שלישית, מובן שהבנה ממשית של טקסטים דורשת כלי ניתוח ספרותיים. ומתלכתחילה, השאלה הייתה על הבנה בספרות, ולא על הבנה ספציפית של יצירה מסוימת.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338738
לא ברור לי. אם המשמעות לא נמצאת "שם" בספרים, מה מושא המחקר של תורת הספרות? (את מתקרבת לדעותיו של דורפל?)
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338743
המשמעות - למען הדיוק, המשמעויות - נמצאות במרחב שבין הספר לקורא.
ואני ממש לא מתקרבת לדעותיו של דורפל.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338753
לא נורא, אל תתייאשי עדיין.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338761
לא, לא, אני מלאת עזוז.:)
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338756
יש לך אומץ, לכתוב כזה משפט באייל.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338758
היא לא כתבה את המשפט באייל, היא כתבה אותו במרחב שבין קוראי האייל לאתר.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338760
איזה מהמשפטים?
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338827
האחד שבמרחב שבין המסך למכנסיך.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338829
אהה, אופס, זה לא היה מכוון אליי, אז אני סתם חוזר על עצמי.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338841
''נמצאות במרחב שבין הספר לקורא''.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338876
כן, כמובן, זה היה צעד התאבדותי ממש... אבל חשבתי שאתה לא נמנה על הפיסיקליסטים הנועזים. חוץ מזה שלא ברור לי בעצם מה הבעיה: הרי גם בשביל "החבורה" המשמעות היא איזה יש תיאורטי ללא כל מקום פיעיקלי בעולם.
ויותר לעניין, האם *בעיניך* זה ג'יבריש חסר משמעות?
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339165
לא, בעיניי זה אינו ג'יבריש חסר משמעות. לא יותר מתיאור לפיו המשמעות נמצאת ''בספר'' או ''בקורא''. ובכל זאת אני מתקשה להתייחס לתיאור כזה בלי שהוא ישוייך לשיטה כללית ויקבל ממנה את משמעותו (זאת לא דרישה).
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339193
אני לא בטוחה למה הכוונה ב"שיטה כללית", אבל אני יכולה לתת את הרציונל.
נסה לחשוב על הדיאלוגים של אפלטון, המחזות של שייקספיר, הרומנים של דיקנס... האם הם חסרי משמעות בשבילנו היום? לא. לבעיניי, ולפי העדויות - עדיין לומדים אותם בחוגים לפילוסופיה, מעלים על במות ברחבי העולם, קוראים בשקיקה באנגלייה ובמקומות אחרים בהתאמה.
האם ייתכן שיש להם היום אותה משמעות שהייתה להם בזמן שבו נכתבו? שוב, לא. לא סביר. כל אחד מאלה נוצר בתקופה מאוד שונה, תקופות שונות זו מזו ושונות מאוד משלנו. ובחברות שונות עם אמונות שונות ומנהגים שונים. לו המשמעות הייתה מתקיימת רק בתחומי הטקסט עצמו, קשה להניח שלא היתה הולכת סופית לאיבוד כבר מזמן.
חשוב גם על סופרים בני ימינו. טוני מוריסון, למשל, או יוקיו מישימה, או... יש שורה ארוכה. אם משמעות כתביהם נמצאת בטקסט עצמו, הפיתוי הוא לומר שהיא כולה "שלהם", לא? שהם שמו אותה שם וקיבעו אותה וזהו. אבל אז לא היה קשה מאוד להבין אותם? הרי הם באו ממקומות מאוד שונים. מהיסטוריה שונה, ושוב מתפיסות שונות. איך זה שהם מעוררים הזדהות כזו גם אצל, נאמר, ישראלים צברים?
אז ההסבר, לדעתי, הוא שהמשמעות נבנית באופן דינמי תוך כדי הקריאה. הקורא הוא מבצע של הספר, בדיוק כמו מוסיקאי שמבצע יצירה כתובה. אם הזדמן לך אולי לשמוע שחקנים קוראים סיפורים - יש מדי פעם ערבים כאלה - ודאי ראית שקריאת סיפור בפני קהל מחייבת פרשנות. אבל למעשה, כל קריאה היא סוג של פרשנות.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339310
טוב. אז מהו לדעתך תפקידם של המומחים?
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339367
"איך זה שהם מעוררים הזדהות כזו גם אצל, נאמר, ישראלים צברים?"
ההסבר לדעתי, אחר: בני אדם - שחורים אמריקאים, יפנים וישראלים - דומים זה לזה במידה רבה ולכן ספר (טוב) מעורר הזדהות.

רבים וטובים ממני דשו כבר במשמעותה של המשמעות. אבל לדעתי היא נוצרת במוחו של הסופרת, מתורגמת למילים, ולדיו על נייר, ומתורגמת שוב לשפה אחרת (תוך מעבר במוח של המתרגם), עד שהיא מגיעה אל מוח הקוראת. אף תרגום כזה אינו נאמן באופן מושלם אל המקור, אך אף לא אחד מהם יוצר משמעות חדשה לגמרי (אלא אם יש לנו מתרגם שרלטן או מדפיס חסר אחריות).
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339371
הזדהות היא דבר אחד. משמעות - דבר אחר. בלי קשר לתרגום, ו/או בהנחה שהתרגום מושלם - עדיין יש אמונות, היסטוריה, מנהגים והווי חיים שיכולים להיתפס אצלי אחרת לגמרי. הם לא משנים את המשמעות?
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339872
לפני כעשר שנים, בסיטואציה טראומטית, שמעתי שיר. מאז, הוא מאוד נוגע לי. מעבר למשמעות שהמשורר יצק במילים והמלחין במנגינה, נוספה לו - מבחינתי - משמעות נוספת. מבחינה זו, את צודקת ביותר: משמעות השיר עבורי השתנתה עקב הנסיבות.
עם זאת, אני סבור שקיימת משמעות בטקסט - אפילו בטקסטים הבלתי מפוענחים של בני איי הפסחא[*]. קורא נאמן יכול לחשוף אותה, ויכול להבדיל בין קריאה אונסת לבין הבנת אמת.
לשיטתי, למשפט "吉田さんはペンを買いました" יש משמעות אמיתית (אם כי, לא מתוחכמת במיוחד), למרות שרוב האיילים תופשים אותו כקשקוש משונה.

[*] יוצאים מכלל זה שירי שלמה ארצי מן העשור האחרון.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339883
א. המשפט שהדגמת נראה מקסים ביותר. באיזה שפה זה? מה פירושו, אם באמת יש לו כזה?
ב. אינני מנסה לטעון שלטקסט עצמו אין משמעות. ודאי שיש לו. משמעויות רבות, אם הוא שווה משהו. אבל אני רואה את בקריאה כסוג של דיאלוג. בדיאלוג, למשל, יש משמעות1 לדברים שאתה אומר, אבל היא מקבלת מודיפיקציה מסוימת כשהם נקלטים אצלי. ולהיפך: יש משמעות לדברים שאני אומרת, אבל גם היא מקבלת מודיפיקציה מסוימת כשהם נקלטים אצלך. נכון שבקריאה מדבר רק צד אחד. אבל השני מקשיב...

1. בהנחה ש"אנחנו" מנהלים דיאלוג של ממש...
日本語は大きい! 340400
א. יפנית. לא מבין מילה ביפאנית, אבל אדגל"ט הפירוש הוא "Yoshida bought the pen".
אדגל''ט... 340414
אדגל''ט... 340416
אם דוד גוגל לא טועה.

אלמנטרי.
(או שלא?)
אדגל''ט... 340418
לא ממש, שרלוק.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338884
כלומר המשמעות היא פונקציית גישור בין היצירה לבין הקורא?
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 338890
הלא די לי בכך שאתה מתכחש למגדרי, שעכשיו אתה משדמם אותי?
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339125
אתה צריך לקבל את זה כמחמאה, או אולי כאתגר. דורון שדמי הצליח להפנים שקוראי האייל לא טלפתיים. יום אחד, אולי תצליח גם אתה.
נו.. כבר היו לפחות 2 זוכים עם דעות יותר "מענינות" 339282
אני לא מתכחש למגדרך. אתה עושה את זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים