בתשובה לעוזי ו., 19/10/05 21:53
שאלה 339189
לא התכוונתי לעיסוק בקוואליה. אולי פשוט לא הבנתי את ההגדרה שלך. אבל חוסר ההבנה שלי אופייני לפתיל הזה. אגב, מה אתה אומר על קריאה וכתיבה באייל? יש לה פונקציית מטרה אובייקטיבית? היא רציונאלית?
שאלה 339273
גם לי יש שאלה: לשם מה צריך לקטלג התנהגויות ל"רציונלית" ו"לא רציונלית"?
(אני לא חושב שאפשר לנסח פונקצית מטרה אובייקטיבית שכתיבה באייל הקורא היא פתרון אופטימלי עבורה).
שאלה 339281
מעניין. אני דוקא חושב שאפשר.
שאלה 339307
פרט בבקשה.
שאלה 339313
נו, מישהו עם חרדה חברתית או משהו כזה שמוצא באייל את החברה האינטלקטואלית שנמנעת ממנו בחיי היום-יום.
שאלה 339341
האם כל התנהגות שפותרת בעיה היא אסטרטגיית הפתרון האופטימלי לבעיה?
שאלה 339345
כמובן שלא. יהיה מי שיטען שאותו אדם ייטיב לעשות אם יטפל בבעייה שלו אחרת (פסיכולוג? פסיכיאטר? טלפון לורדה? גלישה ב"ארץ הצבי"?), אבל אנחנו דנים בשאלה ההיפוטתית האם *אפשרי* שזה הפתרון האופטימלי לחרד-חברתית אחד מסויים, ואני לא רואה למה לא.

לא משכנע? החלף "חרד חברתית" ב"משותק למטה מצוארו".
שאלה 339308
כי זה מעניין?
אני לא יודע, אבל לדעתי "מעניין" זאת מטרה סבירה יותר מהעברת הגנים שלי לדור הבא (אף פעם לא הטריד אותי), ולפעמים אפילו משרידה (תן לי רק לשים את הסיגריה ליד הקפה, ואני אגש לעשות בנג'י).
שאלה 339312
אין כאן ויכוח, אם אתה מקבל ש''מעניין'' הוא ביטוי לסקרנות, וסקרנות היא תכונה שעזרה להוריש את הגנים של בעליה בתנאים בהם התפתח המין האנושי.
שאלה 339342
גם חוסר-סקרנות היא תכונה בעלת ערך השרדותי. הסקרנות הרגה את החתול. אני לא מבין מה הרעיון בהסבר להימצאה של תכונה מטעמים אבולוציוניים, אם אפשר להסביר את העדרה בדיוק באותה צורה.
שאלה 339343
ההוכחה של הפודינג היא באכילתו.
שאלה 339344
יש אלוהים!
שאלה 339347
אכלת את אלוהים?
שאלה 339348
אין לי שום ספק שלאמונה יש ערך הישרדותי, או לפחות היה כזה.
שאלה 339351
אבל גם לחוסר אמונה יש ערך השרדותי. מה שאני לא רואה זה את הערך של המתודולוגיה שלך. קל להסביר באמצעותה דבר והיפוכו.
הצעת פשרה 339357
יש מידה מסוימת של סקרנות שהיא אופטימלית כדי לשרוד.
הצעת פשרה 339364
אני מניח. אבל האם מתוך העובדה ששרדנו אפשר להסיק שיש לנו את המידה האופטימלית הזאת? בודאי שלא.

האם הסקרנות שיחקה בכלל תפקיד במהלך הברירה הטבעית, תפקיד שאפשר לבודד אותו משאר התכונות והמאפיינים שלנו כך שנוכל להצביע על הערך שלו? לדעתי לא. כל המתודולוגיה הזאת נראית לי כמשחק בהמצאת היסטוריות, שהרבה פחות מתוחכם מפסיכואנליזה או מכתיבת היסטוריה אמיתית (כזאת שמתחשבת בעובדות, ולא מסיקה מהקיום להכרחיות).
הצעת פשרה 339374
"היסטוריה אמיתית" (במקרה שלנו: פליאונתולגיה) אינה עומדת בסתירה לתיאוריה אלא להיפך, האחת משלימה את רעותה.

הביקורת שלך על הקושי להסיק מסקנות חד-משמעיות נכונה בעקרון, אבל המסקנה היא לא שצריך לזרוק את הכל לפח אלא שצריך להזהר.
הצעת פשרה 339489
הביקורת שלי אינה על "הקושי להסיק מסקנות חד-משמעיות", אלא על היכולת להסיק כל מסקנה אפשרית. בעצם, אפילו לא מדובר כאן על "להסיק" אלא להמציא את הסיפור המתאים. נראה לי שזה פשוט לא יעבוד: בתחום הזה, אין לנו מספיק עובדות שנוכל לבדוק למולן את ההשערות שלנו.
הצעת פשרה 339616
מעניין. אתה מחזיק באותה דעה גם לגבי תכונות גופניות של בני האדם? גם בקשר להתנהגויות חברתיות גלובליות? ומה על בע"ח אחרים, גם אצלם הביולוגים פשוט ממציאים סיפורים או שזה נכון רק עבור הומו סאפיאנס, נזר הבריאה?
הצעת פשרה 339643
כן, אני מחזיק באותה דעה גם לגבי תכונות גופניות, התנהגויות חברתיות ובע''ח אחרים. אני עדיין מחכה להסבר ענייני שיבהיר לי מדוע אני טועה.
הצעת פשרה 339706
כלומר שאלות בנוסח "מה הגורם ההיסטורי-אבולוציוני של קרני האייל הקורא" הן חסרות טעם בעיניך? שאלה כמו למה הגן לאנמיה חרמשית נפוץ אצל ילידי אפריקה היא סתם קשקוש? חיפוש הסבר לכך ש 99% מהלקוחות של הזונות הם גברים הוא בזבוז זמן?
הצעת פשרה 339725
שאלות הן לעתים נדירות חסרות טעם. הרבה תשובות הן קשקוש.

אתה מוכן לפרט את התשובות המוצעות לשאלות אלו? לפחות את ההסבר לשאלה האחרונה (מה ההסבר לכך ש-‏99% מהלקוחות של זונות הם גברים)?
הצעת פשרה 339729
"הרבה תשובות הן קשקוש" - כנראה נכון. גם הרבה ספרים הם קשקוש, ואני לא בטוח שהמסקנה היא שצריך להפסיק לקרוא.

1. לא יודע (סלקציה מינית או קרבות הזכרים על השליטה בהרמון).
2. עמידות בפני מלריה להטרוזיגוטים (בעלי גן אחד תקין ואחד מוטנט).
3. מין מזדמן הרבה יותר אטרקטיבי (הישרדותית) לגבר מאשר לאישה.

(השאלות היו מקריות; בקצת מאמץ אפשר לנסח כמה מליונים כאלה)
הצעת פשרה 339748
אני מציע לראות את ההבדל בין התשובה שלך לשאלה השנייה לתשובה שלך לשאלה השלישית.

האבולוציה המודרנית היא תורה שעוסקת בהסברים למבנה הגנטי של יצורים. כשאנחנו עוסקים בשאלה השנייה יש לך עובדה גנטית ''מדעית'' ברורה, ואז אתה מפעיל את הכלי של האבולוציה כדי לנסות להשיב על השאלה כיצד היא נוצרה. נראה לי שזה כלי מתאים להסבר. במיוחד אם לא נדרשת ''לוליינות'' סיפורית כמו בחלק מההסברים שיצא לי להתקל בהם.

לשאלה השלישית אין לך הסבר במונחים גנטיים. דילגת על שלב בהסבר. אתה מניח מראש שיש גנים שגורמים באופן ישיר להבדלים בהתנהגות המינית בין גברים ונשים, ושהם גורמים להבדל בשיעור ההליכה לזונות. מבחינתי, עד שלא תמצא גנים כאלה, ותוכל להראות שהם אחראים באופן ישיר לעובדות, אתה מיישם מתודה שלא מתאימה לסוג העובדות שאתה מתעסק איתן.
הצעת פשרה 339749
3. בסדר, אם כך ההסבר הזה מעלה את ההיפותזה שקיימים גנים כאלה, ולכן כדאי לחפש אותם (כדי לאשש או להפריך). מה רע?
הצעת פשרה 339750
מה קרה ל"ההוכחה של הפודינג היא באכילתו"?
הצעת פשרה 339753
לא קרה לה כלום, אבל כנראה אתה לא אוהב פודינג.

סקרנות היא תכונה מאד נפוצה אצל יונקים שונים. מבנה המוח של אותם יונקים עובר בתורשה מהורה לצאצא. קל לתת הסבר תיאורטי איך סקרנות מועילה לבעל חיים עם מוח מפותח. לא ברור לי מה חסר כדי להשלים את התמונה.

כמובן שאינני טוען שאני, או מישהו אחר, יודע לחשב מהי הסקרנות האופטימלית לחיה X בסביבה Y (ואם בכלל יש אופטימום אחד).

לא משכנע? הצב "אהבת משחק ע"י הצעירים" במקום "סקרנות".
הצעת פשרה 339757
מדוע לדעתך כל תכונה "קיימת" היא תכונה "מועילה" (או ש"הועילה")? קל לבנות סיפור שבו יש תכונות "מועילות" לברירה הטבעית, "מזיקות" לברירה הטבעית" ו"נייטרליות" מבחינתה, ולמרות שליצורים החיים יש את שלושת סוגי התכונות, היצורים שנמצאים עמנו כאן הם אלו ששרדו את הברירה הטבעית.
האם עצם הקיום של תכונה מעיד על זה שהיא "מועילה"?
הצעת פשרה 339755
שכ"ג צודק. הנחה של קיומם של גורמים תיאורטיים, שלא נצפו ישירות, היא תופעה מקובלת לחלוטין במדע. האבולוציה נחשבה לתאוריה מצויינת שנים לפני שגילו את ה DNA. שלא לדבר על מנדל שייסד את תורת הגנטיקה 100 שנים לפני שמישהו בכלל מצא מנגנון שבו גנים משפיעים על הצבע של הפרח.

בשורה התחתונה, התשובה של שכ"ג היא היפותיזה סבירה ואפילו אפשר לבחון אותה מבלי לראות DNA אפילו פעם אחת.
הצעת פשרה 339758
אני חושב שהתשובה של שכ''ג אינה ניתנת לבחינה. ככזאת, היא אינה היפותזה מדעית. גם אם לא תסכים איתי כאן, הקיום של התכונה לא גורר את נכונות ההסבר של שכ''ג, כפי שהוא טוען במשפט ''ההוכחה של הפודינג היא באכילתו''.
הצעת פשרה 339762
אני לא הבנתי את ההסבר של שכ''ג. אבל אם אתה מקבל את תאוריית האבולוציה, אז יכולות להיות כמה סיבות לתפוצה של תכונה אצל בע''ח. ייתרון השרדותי של בע''ח הוא סיבה אחת כזו.
הצעת פשרה 339765
אין בינינו מחלוקת כאן.
הצעת פשרה 339717
אני שמח לראות שאתה נותן לאבולוציה את אותו הכבוד שאתה נותן לפוסט-מודרניזם.
הצעת פשרה 339726
ראשית, אני מציע להפריד בין ''האבולוציה'' שהיא תיאוריה מוכחת, לבין ''הסברים אבולוציוניים'' להרבה תופעות, שנראה לי שלא נגזרים מהתיאוריה אלא מומצאים. שנית, האבולוציה היא חלק מהמדע, ולכן אפשר לבדוק אותה מול הדרישות ממדע (למשל, יש לנו מודלים של איך צריך להיות בנוי הסבר מדעי). פוסטמודרניזם אינו מדע, עניין שהופך את שלילתו לבעייתית יותר, כי לא ברורים הקריטריונים שמשמשים אותך לכך.
הצעת פשרה 339745
ההפרדה שלך בין מדע לשאינו מדע היא בעייתית בעיני‏1. מדע הוא בסך הכל הרחבה של הקומון סנס שלנו.
גם ההפרדה בין "האבולוציה" ל-"הסברים אבולוציוניים" לא כל כך ברורה. נראה לי ש"הסברים אבולוציוניים" זה פשוט שם לכל החלקים באבולוציה שלא נראים לך מבוססים מספיק.

1 האם גם לא ברור באיזה קריטריונים צריכה לעמוד הרפואה האלטרנטיבית?
הצעת פשרה 339747
אני מסכים לשתי ההערות שלך. ההפרדה בין מדע ולא-מדע אינה ברורה (ובכל זאת, רובנו נסכים שאסטרולוגיה אינה מדע ושאסטרונומיה היא מדע). גם ההתנגדות שלי היא לחלקים שנראים לי לא מבוססים מספיק.
הצעת פשרה 339752
לא הבהרתי את עצמי. אני מתנגד לחלוקה בין הדברים שאותם יש לבחון בכלים מדעיים לאלו שלא. אני טוען שההבדל הוא כמותי ולא איכותי - הכלים המדעיים הם גרסאות מדויקות וריגורוזיות יותר של הקומון סנס.
הצעת פשרה 339756
השאלה של ההפרדה בין מדע לבין לא-מדע ומה טיבעו של המדע גדולות עליי כרגע. גם אם ההבדל הוא כמותי, לדעתי אין הצדקה להתייחס לחלק גדול מההסברים שמוצגים כאן כמדע (הם נופלים בחלק ה''פחות מדעי'' של הסקאלה).
הצעת פשרה 339827
"מדע הוא בסך הכל הרחבה של הקומון סנס שלנו"? לי נראה שהגדרה כזאת מרחיבה-לדעת את המושג "קומון סנס"...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים