בתשובה להאייל האלמוני, 21/10/05 10:02
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339653
מה לעשות, במדינה דמוקרטית יש לאזרח זכות בחירה. אם ירצה, יוכל לראות בקולנוע סרט ישראלי, ואם ירצה, יוכל לראות סרט אמריקאי. רוב האנשים בישראל בוחרים לראות סרטים אמריקאיים ולא ישראליים, כי - הפתעה, הפתעה - הראשונים טובים יותר, מושקעים יותר ועם כוכבים גדולים יותר.

זה כל הסיפור: הגלובליזציה מעניקה לאדם מגוון גדול יותר של אפשרויות תעסוקה ובידור - מסעדות, סרטים, טלוויזיה וכדו'.

אבל מה שמפריע לי היא נקודת המוצא שלך - סרטים הוליוודיים הם בהכרח מטומטמים ומנותקים מהעולם הישראלי. אומנם, נכון, יש לא מעט סרטים אמריקאיים עלובים, אבל לצידם יש גם סרטי מופת ואיכות.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339718
אבל יש תרבות צריכה. אין חופש בחירה.

איזה חכם אתה!
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339721
<מתעלם מצורת הדיבור הפוגענית שלך כלפי האלמוני.>

ואם המדינה מגבילה את הייבוא, אז יש חופש בחירה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339722
יותר. מה שבטוח, שאז לפחות העסקים הקטנים שורדים והכלכלה לא טובעת בים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339724
אתה יכול להסביר למה יותר?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340032
בכדי להגן על הכנסותיו של ירקן שכונתי אחד תקבע לכל תושבי העיר מה לאכול? תזכיר לי בבקשה, מה הייתה הבעיה עם לימודי הכמורה שלך?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339763
תעשיית הסרטים האמריקאית היא קרטל. וכמו בכל שוק שיש בו קרטל, קיומו של הקרטל *פוגע* במגוון האפשרויות הזמינות ללקוח. העובדה שהסרטים האמריקאים הם טובים יותר, מושקעים יותר, ועם כוכבים גדולים יותר, זה מכיוון שקרטל יכול להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי, יש לו תדמית טובה יותר וכמובן שזה תהליך של היזון חיובי - הוא ימשוך יותר צופים, מה שיוסיף לו כסף ותדמית וכו'.
הבעיה בשוק הקולנוע (או בשווקים עם מאפיינים דומים) זה שהקרטל הוא כל כך דומיננטי עד שהמתחרים אינם יכולים להרשות לעצמם להביא מוצר עם אותה רמת השקעה (כספית), וגם אם יביאו מוצר שכזה, הם לא יוכלו להרוויח את אותה כמות כסף שמרוויח הקרטל. היבט נוסף בבעיה, הוא שרשתות בתי הקולנוע הגדולות בוחרות להציג סרטים רווחיים ככל האפשר, ואך ורק סרטים כאלו. בכך הן מפחיתות עוד יותר את הבחירה שיש ללקוח, ואת הרווחים שיכול סרט לא אמריקאי להרוויח, וזה עוד תהליך היזון חיובי משולב בזה שצויין קודם.

כדי שאני לא אובן לא נכון: אין שום דבר רע בכך שחברות הסרטים האמריקאיות, או שרשתות בתי הקולנוע הגדולות, מנסות להגדיל את רווחיהן. אבל לדעתי, גם אין שום דבר רע בכך שמדינה מנסה להגביל את הקרטל ולהגדיל את אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוחות. הכל עניין של מינונים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339786
תעשיית הסרטים המאריקאית היא קרטל? למה לא מספרים לי שום דבר? אם הייתי יודע, אז הייתי יכול להסביר את עליות המחירים המוגזמות של כרטיסי הקולנוע, ואי התפתחות של תעשיות סרטים מקבילות במדינות רבות (כנראה שגם בוליווד היא חלק מהקרטל). גם המגוון הדל של הסרטים ואיכותם מוסברים ע"י הקרטליזציה המבורכת.
בכלל, צריך שתמיד יהיו מונופולים או קרטלים, כי הם יכולים להשקיע יותר כסף וכוח אדם איכותי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339801
אז הנה, אני כאן בשביל לספר לך: תעשיית הסרטים ההוליוודית‏1 מורכבת ממספר קטן של אולפני ענק, השולטים על רוב שוק הסרטים העולמי. זאת עובדה. הם מקיימים גם מערכת מתואמת של לחצים גלויים וסמויים על חברות שונות. כל מה שצריך זה חיפוש קטן בגוגל כדי לגלות זאת‏2. לא נתווכח על ההגדרה של קרטל, מבחינתי אפשר להחליף את המילה קרטל בתגובתי הקודמת ב"אוסף של חברות מתואמות בינהן, ששולטות על רוב השוק" - אני עדיין עומד מאחוריה.

ואם זה לא משכנע מספיק - עד לא מזמן האיחוד האירופי קיים חקירה ממושכת על התנהגות קרטלית (תאום מחירים) נגד 6 אולפנים (היא נפסקה לאחר שהאולפנים נעתרו לשנות את תנאי ההסכמים שלהם עם חברות אירופאיות מסויימות).
לא הבנתי כיצד קיומה של תחרות, המגוון של הסרטים או האיכות שלהם, מוכיח שאין פה קרטל (או "אוסף של .. רוב השוק"). אותה הוכחה מראה שמיקרוסופט אינה מונופול.
ואגב, בקשר לסיפא שלך, אכן יש יתרון משמעותי בכך שיש קרטל שמרכז את רוב הכסף בשוק מסויים, ויכול להשקיע אותו באיכות ובקביעת סטנדרטים (שוב אפשר לקחת את MS כדוגמא). אבל לטעון שזה מגדיל את אפשרויות הבחירה של הלקוח?

1 אפשר להוציא מכלל זה את האולפנים העצמאיים.
2 שעורי בית
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339815
בהרבה תעשיות תחרותיות למדי יש מספר מצומצם של ענקיים ועוד הרבה קטנים ובינוניים. לא ראיתי דבר בתגובתך (או בחיפוש קטן בגוגל) שהראה לי שאין תחרות בענף זה. נהפוך הוא: כל מה שאני מכיר (איכות, מגוון, מחיר ההנאה ויכולת כניסה לשוק של מתחרים במידה ויתהווה קרטל) דווקא תומכים בתחרותיות עזה בשוק זה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339830
איני יודע למה אתה מתכוון במילה "תחרותיות". לאיכות, מגוון, מחיר ולהנאה אין קשר לתחרות (כמו שאני מבין את המושג). לפי הקריטריונים האלו, גם בשוק מערכות ההפעלה יש "תחרותיות עזה".
בכל מקרה, זה לא קריטי, כי אני דיברתי לא על תחרותיות אלא על אפשרויות בחירה ללקוח. באפשרות בחירה אני מתכוון לאוסף *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*. כיום ללקוח של בתי הקולנוע יש אומנם מגוון רחב של סרטים אבל הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל.

ואם מדברים על כניסה לשוק של מתחרים חדשים - לשום מתחרה ישראלי אין יכולת להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהשקה ופרסום של סרט. וגם אם תאורטית היה מתחרה כזה, מצב העניינים בשוק הוא כזה שהתדמית של הקולנוע הישראלי, והתדמית של הכוכבים הישראליים (בהשוואה להוליווד) הוא כזה שהסרט יהיה רווחי הרבה פחות מסרט הוליוודי באותה השקעה. שוב, בדומה למצב הקלאסי של מונופולין בשווקים אחרים. תאורטית, מתחרה חדש יכול ליצור מערכת הפעלה באותה השקעה של window XP. אבל קשה להאמין שהוא יחזיר את ההשקעה.
אבל למה אנחנו מדברים בתאוריה? העובדות מדברות בעד עצמן. תעשיית הסרטים הישראלית היא דלה בצורה בלתי פרופורציונלית לחלוטין בהשוואה לתחומי תרבות דומים בארץ (מוזיקה, ספרים). והרווחיות של סרטים ישראליים גם היא דלה מאוד. אם היתה "יכולת כניסה לשוק של מתחרים", הם כבר היו נכנסים ממזמן.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339832
להערכתי אם נשווה למדינות מערביות אחרות דווקא נגלה שתעשיית הסרטים הישראלית אינה דלה בהשוואה לתחומי תרבות אחרים. נחוצים לנו נתונים כאן לגבי מספר הסרטים המופקים כל שנה לעומת מספר הספרים היוצאים לאור והדיסקים שיוצאים מהמכבש (או הצורב) במדינות שונות. יש לך נתונים?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339862
אמממ.... אמא שלי קוראת לי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339881
רעיון שמאלני חביב להתרת ההיזון החיובי הזה

שם מציעים שכעבור זמן מה מיום הפצת הסרט (נגיד 3 שנים), מותר לכול להעתיק אותו. פתרון פחות רדיקלי יהיה להתיר לכול למכור "מרצ'נדייז" בהשראתו לאחר שנתיים.
מי קובע - הכסף הגלובלי או האנשים הלוקאלים 339774
מה לעשות, במדינה דמוקרטית יש לאזרח זכות בחירה.
במקרה הזה האזרח בחר נציגים שידאגו לכך שרוחב הערוצים שדרכם המידע מופץ במדינה שלו, יקבעו לא רק על סמך כסף גלובלי אלא גם על סמך ההעדפות שלו.
מי קובע - הכסף הגלובלי או האנשים הלוקאלים 339797
האם למדינה מותר להטיל צנזורה על סרטים? הרי הם נבחרו על ידי האזרחים, ככה שלפי הטיעון שלך מותר להם. מה עם הגבלת חופש הביטוי? גם זה מותר לממשלה - היא נבחרה על ידי רוב העם הרי!
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339784
גם במדינה דמוקרטית (חצי דמוקרטית, נניח, כמו ישראל), לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו. אני לא מתה על סרטים ישראלים, אבל סרטים אמריקאיים אהובים עליי עוד פחות הייתי מעדיפה סרטים אירופאיים ואפריקאים. איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339794
מה מונע ממך לפתוח בית קולנוע ולהציג את אותם סרטים אירופאיים ואפריקאים? בטח לא הגלובליזציה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339807
אני לא דיברתי כבעלת בית קולנוע, אלא כצרכנית קולנוע. ומה שמונע בעלי בתי קולנוע לעשות כדבריך הוא, בין השאר, השיווק הסופר אגרסיבי של הסרטים האמריקאיים על חשבון כל השאר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339816
אם היו מספיק צרכני קולנוע שמחפשים "קולנוע אירופאי ואפריקאי ‏1", בעלי בתי הקולנוע היו מזדרזים לספק את הצורך הזה.

1 מה זה קולנוע "אפריקאי"? הסרט המצרי של ערב שישי?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339821
לא בדיוק. אני מתכוונת לסרטים ממאלי, זאיר, קניה וכדו' - וכמובן מארצות המגרב.
קולנוע אפריקאי 339951
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340035
"כן, אנשים לא אוהבים את האוכל שלי, אבל המסעדה שלי עדיין הייתה מרוויחה יופי אם לא הייתה קיימת זאת שבצד השני של הכביש, שמוכרת להמון את מה שהם רגילים לו. הממשלה צריכה לסגור את המסעדה ההיא. הסועדים שם לא מתרגלים את חופש הבחירה שלהם, אלא תרבות צריכה נמוכה. (סליחה על האנגרית - ראה מה זה, הגלובליזציה דבקה אף בי!) "
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339810
בוודאי שהגלובליזציה מונעת את זה ממני (או מאוד מגבילה את היכולת). יש תהליך היזון חיובי שבו:
- בתי הקולנוע מעדיפים להציג רק סרטים רווחיים יותר.
- הרווחים של סרטי ה"פופ" עולים, והרווחים של סרטי הלא "פופ" יורדים.
- פחות ופחות כלכלי לייצר סרטי לא "פופ".
- הפער בין הכסף שיש לחברות הגדולות, לבין החברות הקטנות, הולך וגדל.
- הפער בהשקעה בין סרטי "פופ" לסרטי לא "פופ" הולך וגדל (השקעה באיכות ובפרסומת כאחד).
and so on and so forth.

ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339818
למה אתה חושב שלסרטי "פופ" קוראים סרטי "פופ"?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339912
תשכחו מהיצע וביקוש.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339927
רגע, רגע. אותו(ה) אייל(ת) אלמוני(ת) טען(ה) ש"לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו". נשמע כאילו יש ביקוש, ואין היצע. ובכן, אם יש מספיק ביקוש, אפשר לייצר היצע ע"י הקמת בית קולנוע שיציג את אותו ז'אנר שוליים (ואפילו נקרא לו... אה... סינמטק!)
ואם אין מספיק ביקוש לאותו סוג ספציפי של קולנוע ייחודי, זה נופל תחת המטרייה של "טעם אישי". כלומר, אולי יותר אנשים אוהבים את הקולנוע ההוליוודי כי הוא יותר טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339935
מה שאתה כותב מנוגד לחלוטין לגנים הבסיסיים של תעשיית הקולנוע. תעשיית הקולנוע היא בבסיסה תעשיה לעשיית מקסימום רווח. בכל ז'אנר שהיא תגלה אפשרויות של רווח סביר- היא תהיה שם.
נכון, יותר אנשים אוהבים את הקולנוע ההוליבודי כי תעשיית הקולנוע הזאת יודעת לחקור מה מדבר אל אנשים ומושך ומושך אותם לקולנוע. היא גם יודעת להציע כסף גדול למוכשרים שביוצרי הקולנוע. לכן אפשר לראות שם סרטים טובים אך תנאי הברזל הוא אחד- רווח.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340045
היי, אני לא מתווכח. אני גם לא ממש מבין למה מה שכתבתי מתנגש עם שאתה כתבת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340469
קראתי שוב ולא ממש מתנגש.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 339950
אוהבים אותו יותר ממה? האלטרנטיבה לסרטים הוליודיים הם בדיוק אותם סרטים שיצורם עולה כמה פרומלים מסרט הוליוודי, ואפשר לראות אותם רק בסינימטק כך שההכנסות שלהם מוגבלות ממילא. אז כמובן שיש שוק גם למוצרים כאלו אבל קשה לאמר שזה אלטרנטיבה באותה רמה.
הווה אומר: ברור שאנשים אוהבים סרטים מושקעים יותר, עם יותר כוכבים, שמוצגים ביותר בתי קולנוע. וגם ברור שלסרטים לא הוליוודיים קשה מאוד להכנס לקטגוריה הזו.

בכלל, אני לא מבין מה הטענה. האם הטענה היא שלביקוש אין תלות בהיצע, והוא תלוי אך ורק בטעם האישי??
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340033
ברור שהטענה היא הפוכה: לביקוש יש קשר הדוק להיצע, ו"טעם אישי" הוא מונח חמקמק ביותר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340051
מה הטענה? נעקוב אחר השיחה:
תגובה 339653: "הגלובליזציה מעניקה לאדם מגוון גדול יותר של אפשרויות תעסוקה ובידור"
תגובה 339784: "לא בטוח שהצופה יוכל לבחור כרצונו... איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי".

הטענה היא לגבי ההיצע האפסי ("אני רוצה לראות סרט מז'אנר מסויים, אבל יש לי רק מבחר אפסי מהז'אנר הזה").
ואני אומר - לא יכול להיות. אם יש קצת ביקוש - וזה לא צריך להיות ביקוש בהיקף כמו של "ספיידרמן 2" - אז מישהו ייתן היצע.
אם אין ביקוש אפילו ברמה כזו - טוב, אתה אומר שהגלובליזציה אשמה? אני אומר שאני פשוט שונא לראות קולנוע אפריקאי.

ובכלל - יש סינמטק, או שווה ערך אליו, בהרבה מקומות. הוא מציג סרטים מכל מיני סוגים, גם כאלו שהביקוש אליהם לא גבוה (אבל גם לא אפס). הנה: יש ספק לסרטי שוליים כי יש ביקוש לסרטי שוליים.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340734
אם כך הבנתי את הטיעון שלך בדיוק. אתה מציג גישה כאילו קיים איזשהוא ביקוש אפריורי לסרטים, וכתגובה אליו נוצרים סרטים חדשים. ואתה מודד את אותו ביקוש, לפי מכירות הכרטיסים.

הבעיות בגישה זו, הן כפי שציינתי אותם בתגובתיי הקודמות, חבל לחזור. לא אמרתי שה''גלובליזציה אשמה''. גם לא טענתי שיש מבחר אפסי של סרטים אירופאים ואפריקאיים. אתה מוזמן להתייחס לטענותיי, אם בא לך.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340736
האם לא הגלובליזציה היא היא שמאפשרת למי שאוהב קולנוע אפריקאי למצוא את מבוקשו? אלמלא הגלובליזציה סרטים כאלה (וגם הודים, סינים ואפילו ישראלים) לא היו יוצאים בכלל מגבולות ארצותיהם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340743
אם לכל מה שמיוצא אתה קורא גלובליזציה -אז כן. בשנות ה-‏50 היו כאן בישראל סרטים הודיים. בתקופה הקדומה, היו מיצאים מתימן את המור והלבונה לכל המזרח, אולי גם אז היתה גלובליזציה. נדמה לי שגלובליזציה היא משהו אחר לחלוטין.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340758
זה בדיוק הענין.
בזמנים קדומים (למען האמת, עד לא לפני הרבה זמן), היו מייצאים את המור והלבונה מתימן (ותבלינים מהמזרח, וקפה מברזיל, ומשי מסין וכו') כי למדינות הללו היה מונופול על המוצרים הללו. המדובר היה על מוצרי מותרות אקזוטים ואקסלוסיבים, לא מוצרי צריכה, וודאי שלא מוצרי תרבות.
הגלובליזציה מאפשרת לייצר כל דבר בכל מקום (חוץ ממחצבים טבעיים), כולל סרטים. אם נקביל זאת לטכנולוגיה של אז, מה היה הסיכוי של אירופאי שאינו בן אצולה לקרוא ספר איזוטרי שנכתב ע"י מישהו מאפריקה או אסיה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340748
כן. אני בעד הגלובליזציה, אם רוצים לנהל את הדיון ברמה הזו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340877
לא נראה לי שהבנת, וגם אם כן, עכשיו אני לא מבין את הטיעון שלך.

אותה איילת אלמונית אמרה שאין לה היצע ("איזה מבחר יש מאלה? אפסי למדי") לסרטים שהיא אוהבת ("אירופאים ואפריקאים"), בגלל אותו גלובליזציה משוקצת, ולמרות שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית(או "חצי דמוקרטית"), נפגע חופש הבחירה שלה.
מה שאני אמרתי הוא שאין ממש מקום להאשים את הגלובליזציה בכך. אפשר באותה מידה להאשים את האיכות הקלוקלת של הסרטים האפריקאים.
אני מודד את אותו ביקוש לפי 'כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בשביל לראות את הסרט', כן.

מכאן הלכתי לאיבוד אחר הטיעון שלך:
אני צודק (זו לו אשמת הגלובליזציה שאין סרטים אפריקאים)?
אני טועה (הגלובליזציה אשמה)?
או כמו שקורה בדרך כלל באייל, האם אופציה שלישית?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340895
מכיוון שאתה נחמד כלפי, השקעתי בך את התגובה הבאה:

ראשית כל, אפשר לוותר על המונח "גלובליזציה". אני לא בטוח שכל מי שמשתמש בו מתכוון לאותו הדבר, ואני מושך בחזרה את המשפט הראשון של תגובה 339810. בהמשך התגובה אני אנסה להשתמש במונחים יותר קונרטיים.

1. ברור שפתיחות תרבותית וסחר בינלאומי, הם התנאי המקדים לקיומם של סרטים זרים בישראל, אמריקאיים או לא. בוודאי שהפתיחות התרבותית והסחר החופשי *אינם אשמים* בהעדר היצע.
2. אורתוגונלית לשאלת הסחר החופשי, קיימת השאלה של אפשרויות הבחירה הזמינות ללקוח. אני בכוונה לא משתמש במונח "חופש בחירה", מכיוון שחופש בחירה תלוי אך ורק ביכולת של הלקוח לבחור באופן חופשי לגמרי מבין כל ההיצע האפשרי (וכאן באמת סחר חופשי הוא קריטי).
3. לטענתי, שוק עם מגוון אפשרויות בחירה, הוא שוק שבו יש מבחר *רבגוני* של מוצרים בעלי *איכות דומה*.
4. לטענתי, ללקוח קולנוע אין מגוון אפשרויות בחירה: אומנם יש הרבה סרטים לבחור מהם, אולם הם רובם ככולם בשפה האנגלית ובז'אנרים ההוליוודיים הקלאסיים. לכן קשה לדבר על רבגוניות. זאת ועוד, סרטים שהם לא בשפה האנגלית אינם מוצרים באיכות דומה, ולו מן הטעם הפשוט שכמות הכסף המושקעת בהם נמוכה בשניים-שלושה סדרי גודל.
5. בשוק הסרטים יש מונופולין של מספר אולפנים הוליוודיים גדולים, שיחדיו שולטים על רוב ההכנסות ממכירות כרטיסים לקולנוע (אני מקווה שזו עובדה שאין עליה חולק).
6. הטענה שלי היא שיש תהליך היזון חיובי, שגורם לחיזוק אותו מונופולין: המונופולין יכול להשקיע יותר כסף במוצר ובשיווק שלו, יכול להציע דילים טובים יותר לרשתות הקולנוע, וכתוצאה מכך הוא מרוויח יותר, מה שמגדיל את הדומננטיות שלו בשוק וחוזר חלילה. תהליכים דומים קיימים בהרבה שוקים אחרים שבהם קונסלידציה/הקמת רשתות/brand-names יוצרת 2-3 ספקים ששולטים בשוק כמעט לחלוטין. למען ספק, אני לא רואה שום דבר רע אינהרנטי בכך. זה בסדר גמור שכל ספק ישאף להשתלט על 100% מהשוק. אלא מה, התהליך הנ"ל בתחום הקולנוע פוגע באפשרויות הבחירה ללקוח, בשתי צורות.
6 א. רשתות בתי הקולנוע הגדולות יעדיפו להציג *אך ורק* סרטים רווחיים יותר - קרי best-sellers הוליוודיים. הסרטים הלא-הוליוודיים נדחקים לבתי הקולנוע היחודיים (סינמטקים למינהם), מה שמפחית עוד יותר את החשיפה שלהם ואת הרווחיות שלהם, ותורם לתהליך ההיזון החיובי. שוב, קיים דימיון לפופוליזציה בשידורי הטלוויזיה והרדיו.
ב. בכלל לא מופקים סרטים בהשקעה כספית המתקרבת לזו ההוליוודיים - לסרטים ישראליים (למשל) אין את התקציב המתאים, אין את התדמית המתאימה אצל הצרכנים. אולי הביקוש הנמוך לסרטים אפריקאיים נובע מהאיכות הקלוקלת שלהם, אבל גם הגרירה ההפוכה נכונה. זה לא אומר שהסרטים האפריקאיים הם אינהרנטית באיכות קלוקלת.
7. אתה טוען שאתה מודד את הביקוש לפי 'כמה אנשים יהיו מוכנים לשלם בשביל לראות את הסרט'. אבל שים לב, מה שאתה מודד זה את מכירות הכרטיסים בפועל - וזהו הבדל משמעותי מאוד. מדידה כזו היא בסה"כ משחק עם מושגים, וזה לא מפתיע בכלל שהצריכה משקפת אחד לאחד את הביקוש. באותה מידה ניתן לטעון שאין כמעט ביקוש לחבילות Office שאינן microsoft, או שבחודש האחרון מאזיני הרדיו הישראלי ביקשו לשמוע את "You're Beautiful" ואת שירי מיימון בערך 50% מזמנם. אם נחזור לעולם הקולנוע, קיים ביקוש לסרטים ישראליים באותם סדרי גודל של השקעה כספית וכוכבים כמו בהוליווד - אולם למרבה הצער הם אינם קיימים. בנוסף, הרגלי הצריכה של סרטים הוא כזה שהרבה צרכנים בוחרים מבין ההיצע הזמין להם באותו רגע, ולא פועלים בשיטה של השוואת מחירים, איכויות, וכו'. זה נראה לי ברור שהכנסת סרט כלשהוא ל-playlist של הסינמה סיטי (או שיר ל-Playlist של גלגל"צ) יגדיל מאוד את כמות הצופים שלו. לפיכך זה לא סביר לטעון שאם סרט לא ב-playlist, הוא אינו מספיק איכותי/מבוקש.

8. לסיכום, אני טוען שבשוק הקולנוע קיים מונופולין, ואני לא רואה פסול בכך שמדינות פועלות כנגד אותו מונופולין על-מנת להגדיל את אפשרויות הבחירה ללקוח. אין בכך שום קשר ל"גלובליזציה", כל הנ"ל היה תקף גם אם אחד האולפנים ההוליוודיים היה עובר על כל תכולתו לקמבודיה (נדמה לי שאחד מהם התכוון לעבור לניו-יורק, שזה בערך אותו דבר מבחינתם).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340898
היום זה לא רק עניין של כסף המושקע בסרט. האנשים תוכנתו באופן כל כך בסיסי, שחלק מהם -אינני יודע איזה- כבר אינם מסוגלים לראות סרט שאינו דובר אנגלית. שמעתי יותר מאדם אחד אומר לי שסרט שלא שומעים בו את השפה האנגלית, קשה לצפיה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340900
זה נכון, ואפילו אגדיל ואומר: כל סרט שבו אינך מכיר את השפה קשה לצפייה.

האם האנשים ששמעת אמרו את זה גם על סרטים בעברית, למשל? כי אז זה נשמע לי מאוד מוזר, ואולי כדאי שייבדקו אצל רופא, שיעשה להם ריסט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340902
לא, לא שמעתי אנשים שאמרו כך על סרטים בעברית, אבל זה אינו נראה לי לקוח מהדמיון שיש אנשים כאלה. כשהייתי צעיר יותר היו פופולריים גם שירים בצרפתית ובאיטלקית. הכל נעלם ואינני בטוח שהסיבה היא שאין יותר שירים יפים מאיטליה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340904
אני מסכים שקרוב לודאי שבאיטליה יש שירים יפים, אבל אני בספק אם חוסר הפופולריות של איטליה קשור לשפה, אלא ככל הנראה לסגנון המוזיקה. יש להקה מקסיקנית שאני מאוד אוהב (Cast, למי שמשום מה מתעניין), והם לרוב שרים (גרוע) באנגלית, אבל באלבומים המאוחרים שלהם הם עברו לספרדית, ומצאתי שלא כל כך קשה להסתגל, בעיקר כי אצלם אני לא כל כך מתעניין במילים (המוזיקה, אגב, נשמעת כמו משהו שאין בעיה למצוא באנגליה). במקרים של להקות שהליריקה שלהן מרכזית יותר הבדלי השפה הופכים לבעיה - אבל אז הבעיה היא שלא מבינים על מה הוא שר, לא שהצליל של השפה הזרה צורם כי זו לא אנגלית.

לדעתי חוסר הפופולריות נובע בעיקר מכך שאנשים מחפשים פחות ופחות את מה שהם רוצים לשמוע, ויותר ויותר סומכים על אחרים (רדיו) שיחליטו בשבילם, אבל זו סתם השערה לא מבוססת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340931
מה העיה עם כתוביות?
אני, למשל, קוראת אותן גם בסרטים בעברית בדרך כלל. הרבה יותר קל מהניסיון לעקוד בשמיעה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340950
כתוביות זה אחלה, והכי אחלה זו גם שפה שאתה מכיר וגם כתוביות.

בלי להבין את השפה גם קשה להבין משחקי מילים או ביטויים כשהשפה היא זרה ולכן הכתוביות הן תרגום. בלי להבין את השפה גם קשה לראות איך מתקשר סגנון הדיבור למשפט (האם ההטעמה ב"אתה חייב להרוג אותו!" היא על "אתה", "חייב", "להרוג" או "אותו"?)
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340962
ועדיין מסתדרים.
אני בסרט בשפה שאינה אנגלית או עברית מפסיקה לשים לב לשפה אחרי חמש הדקות הראשונות של הסרט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340983
לא אמרתי שלא מסתדרים. אני לא חושב שזה קושי שגורם לאנשים לא לראות את הסרטים הללו.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341000
אהה. כלומר, אתה פשוט מתעמק יותר בשפה ממני. נכלמתי.
אני אוהבת את הצלילים הזרים, בשבילי הם כמו מוסיקה מעניינת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341107
חזרתי היום מ"וולאס וגרומיט". ליבי ליבי למי שלא יודע אנגלית ורואה את הסרט, למרות העבודה הטובה (בגבולות האפשרי) של המתרגמ/ת.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341115
מה זה ושל מי זה?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341121
סרט קולנוע נחמד מאוד:

ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340908
למען ההגינות, יש לומר שבארץ, אנגלית היא שפה נשלטת (לפחות ברמת שמיעה בסיסית) ע''י רוב האוכולוסיה, ולכן זה באמת קל יותר לצפות בסרט באנגלית, יען כי מקבלים אינפורמציה מהשמיעה (ולא רק מהכתוביות).
זה כמובן לא תקף בארצות שבהן הסרטים האמריקאיים מדובבים.

אבל בעיקרון, כמובן שזה לא רק עניין של כסף - פשוט ניסיתי לכתוב בצורה ממוקדת. לדעתי, יותר נכון לומר שהעדיפות של סרטים הוליוודיים נובעת מתדמית (מהסוג שאתה דיברת עליה), אטרקציות (כוכבים, פעלולים), זמינות (באיזה בתי קולנוע הם מוצגים) וכדומה - אלא שבמובן מסויים זה נוח יותר לדבר במונחים של קרטל, רף כניסה וכו'.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340909
אתה צודק אבל האין כל מה שפירטת עניין מסחרי טהור? תדמית, אטרקציות, זמינות -אלו דברים שיוצרים באופן מאד מקצועי בעזרת כסף. בונים כוכבים, בונים תדמית, משתלטים על שטחי הקרנה. כך מתנהל המשק הקאפיטליסטי. קרטל ורף כניסה הם אמצעים לצבירת עוצמה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340910
איך מתנהל משק לא קפיטליסטי בעניינים אלו? לא עוסק בתדמית, אטרקציות וזמינות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340913
זה בדיוק מה שאמרתי. גם יצירת קרטל, מחירי הצף וכד' הם מושגים מפעילות מסחרית. פעילות מסחרית גם במשק שלא היה קאפיטליסטי.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340918
כן. חוץ מזה שרף כניסה זה בכלל לא אמצעי, זה פשוט תכונה של השוק - כמה כסף צריך להשקיע מתחרה חדש כדי להכנס לשוק (שזה אומר הקמת תשתית, הסכמים עם קימונעים, צבירת מוניטין ותדמית, המתנה עד להגעה לרווחיות וכד').
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340905
הבעיה, שתיאורטית לפחות, בשם ההגנה על תרבות מקומית, ישראל יכולה להגביל (אם ישירות או ע"י הטלת "מכסי מגן" שיהפכו כל סרט שאינו "סרט אולפנים" לבלתי רווחי בעליל) הקרנת סרטים מאפריקה, ואז מה יעשו חובבי הסרטים הללו?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340915
כל מטרה טובה, תאורטית, עלולה להביא לשימוש באמצעים רעים. זו לא סיבה שלא להשתמש באמצעים למען מטרות טובות. הכל זה עניין של איזונים (שבדמוקרטיה קיימים למכביר).
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340919
תראה, יכולתי להגיד לך "טוב, אם לא הגלובליזציה אשמה, אז אתה מסכים איתי ואפשר לסיים את הדיון הזה עכשיו". אבל לא נעים לי, התגובה שלך יותר מידי ארוכה בשביל תשובה לקונית.

נניח לרגע שסרט לא יכול להיות "פופולארי" ו"איכותי" בו בזמן. אם הוא נופל לשתי ההגדרות, אתייחס אליו כ"פופולארי".
הדיון שלנו כבר עובר לתעשיית הקולנוע. צריך לזכור כי כמו בהרבה מקרים, גם כאן פופלאריות והכנסות הם לא מדדים לאיכות.
מכיוון שכך, קיימים שני סוגים של הפצות - 'פופולארי' (ולכן רווחי) ו'שוליים' (ולכן רווחי-פחות-אבל-עדיין-רווחי). כל אחד בבית קולנוע יעודי.
הבעייה היא שאין הרבה מה לעשות.
מבחינת האולפן, אם ניתן לסרט "איכות" יותר תקצוב, המשקיע יצטרך לדעת שהוא הולך לקבל את התקציב בחזרה, והסרט יצטרך להיות פופולארי.
מבחינת המפיץ, הוא לא יציג סרט "איכות" - הוא יעדיף להציג את 'ספיידרמן 2' במקומו.
ואתה יודע מה - גם אם יכולת לעשות קסם, וכל הסרטים האיכותיים מהסינמטק היו מגיעים להצגות בסינמה-סיטי במקום סרטים פופולאריים וטפשיים, אולי היית מעלה את הרווחים של כל סרט, אבל לא לרמה של אותם סרטים "פופולאריים" (גם זה לא בטוח - הוצאות התפעול של סינמה-סיטי יותר גבוהות משל הסינמטק): ולמה? כי בשורה התחתונה, הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו הפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. וסרטי ה"איכות" לא מצליחים, לא כי לא נחשפים אליהם, אלא כי רוב הציבור מעדיף סרטים "טפשיים".
נכון, מדי פעם מבליח סרט שהוא גם איכותי וגם אהוב ע"י כולם, אבל אין מה לעשות - הציבור מטומטם, וזה מה שהוא אוהב.

לגבי 7: כשכתבתי "ביקוש" התכוונתי לביקוש בעולם המושגים של אותה איילה אלמונית שמבקשת לראות סרטים אפריקאים, כלומר, מוכנה לשלם עליהם.
מוכנות לשלם על סרט היא מדד חשוב מאוד, במיוחד כשהשאלה היא "כמה הסרט מכניס" כמדד פופולאריות של המפיצים והאולפנים.

לסיכום - אני בעיקר טוען שמה שיש בסינמה סיטי זה מה שאנשים רוצים, ואם בנס ישתנו סדרי עולם, וסינמה סיטי יתחילו להכניס ל playlist שלהם סרטים על פי מדד איכותי בלבד, אנחנו נראה ירידה בהכנסות הממוצעות שלהם. אבל זה תמיד היה - גם רם אורן יותר אהוב מבאלזאק או ניטשה. וזה לא בגלל תקציב או היקף ההפצה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340941
החלוקה שלך ל"פופלארי" ו"איכותי" (או פופלארי ושוליים) היא קצת פשטנית, ודי סוטה מהנושא. כשאני דיברתי על "איכות" לא דיברתי על איכות במובן הקולנועי, אלא איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים, וכך הלאה.
בהוליווד מייצרים סרטים בעלות של עשרות מיליוני דולרים ועם כוכבי ענק, תוך השענות על עשרות שנים של מיתוג ויצירת תדמית. זה מה שהופך את הסרטים הללו לפופלאריים. אני לא חושב שהם טיפשיים או פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר (לפחות לא כולם).
מצד שני, קיימים סרטים לא הוליוודיים, נניח אירניים, שבאים משקיעים מאות אלפי דולרים במקרה הטוב, ושלהם אין כוכבי ענק, תדמית או מיתוג. זה בטח לא הופך אותם ל"סרטי איכות" במובן הקולנועי. וזה גם לא אומר שאינהרנטית, אין יכולת לייצר סרטים דוברי פרסית פופלאריים, קרי כאלו בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו'. הסיבה היחידה שסרטים כאלו לא מיוצרים הוא רף כניסה גבוה מדי לשוק.
אין לי שום בעיה עם זה שהסינמה סיטי מציגים סרטים שאתה מכנה פופלאריים. אני פשוט רוצה להגיע למצב שבו המבחר של סרטים
*פופלאריים* שנמצא בסינמה סיטי מגיע לא רק מהאולפנים ההוליוודיים אלא גם מאולפנים אחרים ומארצות אחרות ו(כתוצאה מכך) הוא רבגוני יותר.

"אני בעיקר טוען שמה שיש בסינמה סיטי זה מה שאנשים רוצים" - שוב פעם, הטענה הזו היא מעגלית, ולא נכונה. מה שיש בסינמה סיטי זה מה שבסינמה סיטי חושבים שניתן להרוויח עליו הכי הרבה כסף מבין ההיצע הקיים. זה אומר מעט מאוד לגבי ההעדפות של אנשים לסרטים שלא זכו להופיע בסינמה סיטי, קל וחומר לגבי סרטים שלא קיימים בכלל (סרטים אירניים עם ההשקעה, המיתוג, והתדמית המתאימה), או סרטים שהם לא מודעים אליהם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341636
רגע. בדרך כלל סרטים שמשקיעים בהם הרבה הם סרטים עם כמות כוכבים גדולה, והם נוטים להיות סרטי ה Mainstream (וכפועל יוצא - פופולאריים).
דווקא אני רואה באיכות של קולנוע, כמו באיכות של טלויזיה או ספרים, מדד ל"רמה אינטלקטואלית". סרט איכותי הוא סרט עם משחק טוב, עלילה מהודקת וסוחפת, ואולי אפילו עם סאבטקסט, אמרה פוליטית-אומנותית, או תיאור מציאות / תקופה.
בלי קשר לכמות התקציב, או פרסום השחקנים.

אני חושב שאי אפשר יהיה ליצור סרט פרסי "בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו"' משלוש סיבות עיקריות:
* אין הרבה נסיון באיראן ליצור סרט Mainstream. יש סרטים שנועדו לקהל ה"אומנותי", זה שצופה בסרטי פסטיבלים. אין ניסיון מקצועי ביצירת סרטי אקשן או קומדיות שיהיו פופולאריים (ולכן ידברו אל כולם).
* אין הרבה שחקנים מפורסמים באיראן שמתאימים לסרטים האלו. סרטי "סינמה סיטי" צריכים איזה Hype בשביל לשרוד. סרט אקשן עם שחקנים לא מוכרים נתפס שונה מסרט אקשן של שוורצנגר (נניח).
* סרט זר מדבר בשפה זרה (בישראל - שאיננה אנגלית או עברית, בארה"ב - שאיננה אנגלית) - ולכן פוטנציאל השוק שלו נמוך פלאים.
לכן (ובנוסף לכך), אין מי שישקיע בבמאי, תסריטאי אפקטים ולוקיישנים לסרט זה.

אני אישית מאמין שסרט אקשן איראני, נניח, בתקצוב "הוליוודי", עם שחקנים מוכרים (יחסית) שיופצו בתפוצה רחבה יכולים להגיע לקהל הרחב. כדוגמא לסרט דומה, אפשר לקחת את סרטי אומנויות הלחימה של העת האחרונה - "גיבור", "נמר דרקון", ו"מחול הפגיונות". הם לא הוליוודיים, אפילו לא דוברי אנגלית, ובכל זאת זוכים להצלחה בינונית עד גדולה.
עולה לי בראש גם סרט האקשן הצרפתי "אחוות הזאבים", שהוצג תקופה קצרה בסינמה סיטי (ולהערכתי, היה ברמה גבוהה מאוד).

בקיצור, אם מפריעה לך החלוקה של סרטים פופולאריים - אז:
* לא מייצרים יותר מידי סרטים פופולאריים במקומות שהם לא הוליווד.
* אם כבר עושים את זה, לפעמים הם גורפים הצלחה ומוצגים ב- Playlist של סינמה סיטי.

ובכלל, מה מפריע לך מאיזה אולפן מגיע הסרט? כאילו, אם הבמאי והתסריטאי ירדנים, אז מה? אם הם לא היו בונים סרט עם Miramax אלא עם... אה... Al-Mirax, אולפן ירדני מפוברק, אבל הסרט היה עם שחקנים מוכרים, בתקציב גבוה ודובר אנגלית - אז מה? אז יכולת לסמן "V" על "סרט ירדני בסינמה סיטי", ו...? איך בדיוק ה"רבגוניות" הייתה גדלה, ולמה זה טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341795
לגבי הסרטים האיכותיים - זו בדיוק היתה הנקודה שלי: האיכות לא תלויה (בהכרח) במדד הפופלאריות וברמת ההשקעה הכספית בסרט. לכן זו סטייה מן הנושא ולא ברור לי למה העלת את זה ‏1.

לגבי הפיסקה השניה והשלישית: יופי, אז יש הסכמה, זה בדיוק הנקודות שניסיתי להעלות. סרט פרסי בתכונות האמורות אכן יכול לזכות בהצלחה קופתית, וכיום לא ניתן ליצור סרט כזה כי (אם נתמצת מאוד את הטיעון) - רף הכניסה לשוק הוא גבוה מאוד.

לגבי הסיפא - קצת פיספסת את הרעיון. סרט ירדני עם שחקנים מוכרים זה לא סרט שמייבא שחקנים הוליוודיים מוכרים ודובר אנגלית. הכוונה היא שבסופו של תהליך ארוך שנים, שחקנים ירדנים מסויימים ימותגו, יצברו פרסום ומוניטין, כך שהסרט יתבסס על שחקנים מוכרים ירדנים, ויהיה דובר ערבית. אותו תהליך ארוך שנים הוא חלק מאותו רף כניסה גבוה.

1 יתכן שזה נבע מכך שכתבתי "מוצרים באיכות דומה", אבל שכתבתי את זה התכוונתי למוצרים עם אותה רמת השקעה כספית ושיווקית.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341850
אולי בישראל מוקפת האוייבים סרט ערבי יהיה פחות פופולארי, אבל באופן עקרוני, אני לא ממש מבין מה הבעיה.

שחקנים מוכרים ירדנים יכולים לטוס להוליווד ולהתמתג שם. באותן אופן, כל פונקציונר בתהליך הפקת הסרט יכול לעשות כן. בעצם - ההבדל היחידי מסתכם בשפת הדיבור של הסרט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341853
כאמור, הבעיה היא רף כניסה גבוה. יקח כמה שנים טובות עד ששחקנים ירדניים יסעו להוליווד, יתקבלו לסרטים, יהפכו לכוכבים, יחזרו לירדן, ושאולפן ירדני ישיג השקעה של 50 מיליון דולר וייצר סרט בערבית עם אותם כוכבים.
אני חושב שהדיון מיצה את עצמו - הסכמת כבר שרף הכניסה גבוה, והתהיה היחידה שלך שעדיין עומדת היא כיצד אולפן ירדני שמייצר סרטים פופלאריים יוסיף לרבגוניות? ובכן בעיניי זה טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט. כדוגמא חיובית קח את שוק הספרים.

1 ושוב -מדובר על ספקים שמייצרים מוצרים ברמת השקעה דומה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341870
"טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט".
בדיוק.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342771
''מה שיש בסינמה סיטי'' זו טענה בעייתית. באותה מידה אפשר לבסס את הטיעונים על ''מה שיש בסינמטק''.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342916
הכוונה הייתה ל''מה שיש ברשתות בתי הקולנוע הגדולות''. לקחתי את סינמה סיטי כדוגמא.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342778
"איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים"...
אתה רציני? זהו נראית לך הגדרה לאיכות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342917
המשפט המלא הוא:

"כשאני דיברתי על "איכות" לא דיברתי על איכות במובן הקולנועי, אלא איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים, וכך הלאה."

אם כוונתי עדיין לא ברורה, את/ה יכול/ה להחליף את המילה איכות במילה "רמה" - הכוונה שלי תשאר זהה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341022
"הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו הפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר".
למען הדיוק, הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו ה*קובעים* את המכנה המשותף הנמוך ביותר.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340948
יש יותר סרטים אמריקאים מסרטים ישראלים, ולכן אם מישהו הולך לראות סרט, מבחינה הסתברותית יש יותר סיכוי שהוא יראה סרט אמריקאי.

דווקא יש לי הרושם שבשנים האחרונות אנשים הולכים לראות יותר מבעבר סרטים ישראלים בקולנוע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים