בתשובה לשוקי שמאל, 24/10/05 1:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושש שאכן לא ירדת לסוף דעתי. אני לא אנטישמי. אין לי דבר נגד הלוואה בריבית או בעד טיעוני "הניצול". הטענה שלי היא שאלו היו הטיעונים נגד היהודים - וכן, שאם מפרשים את היחסים החברתיים בהתאם לפרדיגמה הזאת, היה להם בהחלט ביסוס במציאות. ההלוואה בריבית הייתה עיסוקם האופייני של היהודים החל מהמאה ה-13, כשהם הלכו ונדחקו ממסחר, שהיה עסוקם עד אז (הם נדחקו ממסחר בינלאומי לא מעט בגלל מסעי הצלב, וממסחר מקומי בגלל הקמת הגילדות המקצועיות שהיו סגורות בפניהם). אם אתה מתייחס למאה ה-19, רוב היהודים לא עסקו בהלוואה בריבית (האמת היא שרובם היו עניים מדי). אבל הם עדיין לא היו "פרודוקטיביים" במובנים הרגילים - הם לא היו חקלאים ולא פועלים בבתי-החרושת. ההתערבות שלהם בפוליטיקה הלאומית התחילה רק באביב העמים, וגם אז, זאת הייתה רק תחילתו של תהליך ארוך. תעודות ועדויות יש לנו מספיק מ"פולמוס האמנציפציה". גם כשהיהודים התערו בחברה, הם היו מהמובילים של "כוחות השינוי" בפוליטיקה וכלכלה, ולא בחיבור לסדר הקיים. בכל אופן, הנקודה שלי היא שאם היית גרמני בתקופה הזאת, הטיעונים נגד היהודים היו נשמעים משכנעים מאוד. עוד יותר מהטיעונים נגד המוסלמים באירופה כיום. בימי הביניים צריך להפריד בין הכנסיה האפיפיורית והחוק הקנוני לבין הכנסיות והמנזרים המקומיים. סמכות האפיפיור ונציגיו היא דבר שהתגבש בשלבים (לא זוכר פרטים. אם תרצה אבדוק). במאה ה-12, למשל, הכנסייות המקומיות עסקו רבות בהלוואה בריבית. גם היחס ליהודים היה בד"כ יחס מגונן מצד האפיפיורות בשעה שכנסיות מקומיות היו פעמים רבות שותפות להסתה נגדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אם היית גרמני בתקופה הזאת, הטיעונים נגד היהודים היו נשמעים משכנעים מאוד". אבל זוהי גם הנקודה שלי, הטיעונים הללו היו שיקריים לחלוטין. כדי לא להסתבך בוא נתרכז ב-1860-1941. רוב היהודים חיו בתחום המושב בפולין-רוסיה. רובם היו קמעונאים ובעלי מלאכה זעירים, מספר היהודים חרג מן הפרופורציה לא רק במקצועות החופשיים אלא גם בקרב פועלי התעשייה (בפולין, מפלגת הפועלים היהודיים, הבונד, היתה שנייה בגודלה רק לאגודת ישראל). הרבה מאוד יהודים היו בעלי משק חקלאי זעיר. באקדמיה, בצבא ובממשל היו מעט מאוד יהודים. מי הם אותם פרזיטים כביכול שעליהם ליהגו האנטישמים: בעלי מכולת, סוחרי בהמות, מוכסים, חוכרי פונדקים, אנשי העולם התחתון ותלמידי החכמים. אני לא חושב שהיו יותר תלמידי חכמים בפולין מאשר כמרים ונזירים, ובכל מקרה לא האיכר הפולני ולא ממשלתו נשאו בעול קיומם. לפעמים היהודים קונים את השקרים המכוערים של האנטישמים נוסח "אין עשן בלי אש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולין-רוסיה ב-1860-1941 אינה דוגמא טובה לטענותיי. משלוש סיבות עיקריות: א. זה אחרי תהליך הרוסיפיקציה והפרודוקטיביזציה שיזם הצאר ניקולאי הראשון שהתרחש בכפיה (בעיקר) בשנות השלושים של המאה. ב. מדובר על תקופה שהיא לאחר שבירת הקהילה היהודית המסורתית בפולין, והיחסים המסורתיים יהודים-איכרים-שלטון (כולל "הקהל" ו"ועד ארבע ארצות"). ג. שנים אלה ברוסיה הן שנות "הסופות בנגב" שהן במידה רבה אנטישמיות יזומה ע"י השלטונות. לא סתם בחרתי את גרמניה (ואיציק העלה בצדק את התקופה הקודמת בפולין) כדוגמאות מובהקות. אגב, מהיכן אתה יודע שהרבה מאוד יהודים בפולין-רוסיה היו בעלי משק חקלאי זעיר? אין לי נתונים אחרים, אבל זה קצת לא מסתדר לי. מאז חוקת 1804 יש תהליך של נהירת היהודים לערים והרחקה שלהם מהכפרים (ב"עידוד" השלטונות). אני מציע גם לזכור שהדיבורים על הצורך בפרודוקטיביזציה של היהודים לא היה נחלתם של האנטישמים בלבד. העליות הראשונות מרוסיה ראו את מטרתן בפרודוקטיביזציה של היהודים. לא סתם במסגרת לאומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים בדוקים אבל אני חושב שאני לא מטעה כאן. לפני מלה"ע ה-II יהודי גרמניה מנו משהו כמו 330 אלף, יהודי רוסיה-פולין היו משהו כמו 8 מיליון. ולכן התיחסתי אליהם. אני רוצה עוד להוסיף שחלק משמעותי מיהודי רוסיה-פולין התגוררו בישובים בהם היה רוב יהודי, מה שהופך את האשמת חוסר הפרודוקטיביות לבלתי סבירה ביותר. בגרמניה נוצר מצב מיוחד, בגלל שהיהודים בניגוד לרוב הגרמנים לא התגוררו בכפרים ובעיירות הקטנות ולכן חתך התעסוקה שלהם היה חריג. האם זה אומר שהם לא היו פרודוקטיבים? רק מי שחושב שרק איכרים, פועלי תעשיה כבדה ויונקרים פרוסים הם פרודוקטיביים, יכול להגיע לטענה כזו. למעשה אפשר לשער שיהודי גרמניה תרמו לפריצה הכלכלית והטכנולוגית של גרמניה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיה (קח למשל את הכימאי היהודי פריץ הבר אאל"ט שאיפשר לגרמניה הוימארית לעמוד בשילומי ורסיי). לגבי העיסוק של יהודי תחום המושב במשקי חלב, המקור שלי ממש גרוע (היסטוריה משפחתית), אבל עיון בכתביהם של סופרי הדור (מנדלי מו"ס, דבורה בארון, י.ל.פרץ, עגנון, שלום עליכם) מלמד שטוביה החולב לא היה יציר של תעמולה "פרודוקטיבית" אלא טיפוס יהודי די נפוץ. אני רואה בחזון ה"פרודוקטיביות" של התנועה הציונית אחד מהפירות הבאושים של היחסים הבלתי טבעיים בין הציונות לאנטישמיות המודרנית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |