בתשובה לאלכסנדר מאן, 29/03/00 2:19
''''מניעים חבויים'' 3409
בדבריך הראשונים טענת שאני מצדיק את מעשיו של גולדשטיין. אני לא התייחסתי בדבריי כלל למעשיו של גולדשטיין אלא למעשים של אחרים חוץ ממקום אחד שבו כתבתי ''ככולם אני מגנה את מעשיו גינוי מוחלט''. לכן דבריך הם דיבה וגם אם דברי אלה הם ''הסבר נוסף'' על ''הנוסף'' הקודם העובדה שדבריך דיבה נשארת בעינה. לפעמים כשאנשים לא מבינים בפעם הראשונה צריך כנראה להסביר הרבה פעמים .
איני רוצה לומר שאי הבנתך נובעת מ ''מניעים חבויים'', ואני מציע שכיון שהמניעים החבויים הם חבויים איש לא ידון במניעיו החבויים של חברו כי קל לטעות.
אני באמת חושב שהמתתו של גולדשטיין הייתה מעשה רצח , ואחזור על כך שוב ושוב עד שישכנעוי שאני טועה. דעתי זו לא קשורה בשום מניעים חבויים כשם שדעתי שהמתתו של מחבל קו שלוש מאות הייתה מעשה רצח אינה נובעת ממניעים חבויים.
אשר למעשיו של שקולניק, בעניין זה אתה מרחיק לכת יותר ממני. במשפט הראשון שבמאמרי כהגדרתי את מעשהו כ ''חמור מאד וראוי לעונש כבד''. לא התייחסתי כלל להחלטה על ההקלה בעונשו, והאמת היא שלא נתתי עד כה את דעתי על כך. התייחסתי רק להשוואות שעושים בוויכוח על ההחלטה הזאת.
גולדשטיין לא נרצח 43464
אתה טוען שגולדשטיין נרצח כיוון שהמשיכו להכותו גם אחרי שאיבד את הכרתו. במרוצת הדיון הוזכר מקרהו של החייל שהרג את אביו אחרי שנות התעללות מחרידה באמו. אותו חייל תקף את אביו בכוונה ברורה להמיתו, אך הורשע בהריגה (אם לא בסעיף קל יותר - על רצח העונש הוא כידוע מאסר עולם). אם החייל הורשע בהריגה, מדוע שתקיפת גולדשטיין הרשע תוגדר כרצח?
גולדשטיין לא נרצח 43546
זה לא היה "רצח באחריות מופחתת"? או שאני מתבלבל עם כרמלה בוחבוט (?), שרצחה בעצמה את בעלה (?) בנסיבות דומות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים