 |
לא חושב שיש מקרים כל-כך קשים, אבל יש בהחלט אנשים שמתייחסים לכל העסק ברצינות "קצת" מוגזמת. למשל, מאמץ כביר ליישב סתירות בין פיסות טריוויה חסרות משמעות שהופיעו בפרקים שונים.
עד לא מזמן חשבתי שזה ייחודי לחובבי סדרות טלוויזיה. לאחרונה התברר לי כי במשך יותר ממאה שנה (ועד היום) יש מעריצים שעושים את אותו דבר בדיוק עם... סיפורי שרלוק הולמס. על כל פינה של אי-דיוק, כל שביב של חוסר התאמה בין סיפורים שונים, כל פרשיה שמוזכרת אך אינה מפורטת, נבנו תילי-תילים של תיאוריות מפולפלות ופורסמו מאמרים בכנסים מלומדים. הכל, מתוך נקודת הניתוח לפיה הסיפורים אמיתיים, ווטסון והולמס היו אמיתיים, וקונן דוייל היה רק הסוכן הספרותי של ווטסון.
אם, למשל, באחד הסיפורים פונה אשתו של ד"ר ווטסון אל בעלה בשם "ג'יימס", בעוד ששמו בעצם "ג'ורג"' (או אולי להיפך? לא חשוב), קשה להאמין כמה דיו נשפך על המקרה הזה. האפשרות שמדובר פשוט בטעות סופרים של קונן דוייל אינה קיימת. אפשרויות אחרות נעות מ"שם חיבה", דרך "התבלבלה עם שם בעלה הקודם", ועד "זו בעצם הסיבה לגירושי הזוג". זה לא, חלילה, שגירושי הזוג מוזכרים היכן-שהוא בסיפורים, אבל עובדה, האישה לא מוזכרת באף סיפור מאוחר יותר... וזוהי רק דוגמא שולית.
בניגוד לטרקיז, כאן מדובר בדרך כלל באנשים מבוגרים יותר, מעורכי-דין ועד אחד מנשיאי ארה"ב, שחברים במועדוני מעריצים ומפרסמים את המחקרים הללו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש