בתשובה לגילי, 27/10/05 12:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אני נשמע לך שחצן, הרי שלא היתה לי שום כוונה כזאת ואני ממליץ לך להתעלם מדברי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני ניצת מהר שהדבר נוגע לדיונים בפורומים שונים-ביום יום אני סובלני למדי ואיכשהוא בפורומים אני קצת פחות . בכל מקרה אפשר להתחיל בדיון ואני אשמח לעשות כן-אני מניח שזה לא היה בסדר מצדי להצהיר מראש שאיני בר שכנוע (למרות שמאוד יהיה קשה לשכנע אותי אחרת) , דיון אינטלקטואלי הוא ערך בריא לכשעצמו ואני מקווה שאפשר להתעלם מכל אי ההבנות שהיו עד כה. בברכה גלעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן מבחינתי עניין של בסדר או לא בסדר. העניין הוא שכאשר אתה מנסה לענות למישהו בצורה רצינית וגם לבדוק מעט את העובדות שאתה מציג כדי שלא תתפס ביותר מידי שגיאות, הדבר דורש השקעה מסויימת. כאשר הצד השני פותח את הדיון בהצהרות כמו "אני כבר יודע הכל" ו"לא תצליח לשכנע אותי", באופן טבעי הדבר מוריד את המוטיבציה שלך להתאמץ. אני איני רואה בדיון אינטלקטואלי ערך מיוחד. זה פשוט דבר שאני נהנה ממנו. במשך הזמן למדתי שאני נהנה מדיון, רק כאשר למתדיין מולי ישנם מאפיינים מסויימים. הוא צריך להיות בעל סקרנות אינטלקטואלית במובן של רצון להכיר עובדות וסיפורים חדשים ולא קנאי שכל מהותו מתרכזת בהשקפת עולמו האבסולוטית, שכל שינוי בה יגרום לניפוץ כל עולמו. לאדם הסגור בהשקפת עולמו, אין יכולת לנהל דיון אינטלקטואלי שמטרתו הרחבת מרחב הידע של המתדיינים. כל מטרתו היא להוכיח שהוא צודק ואתה טועה, או גרוע מזה. בדבריך הצגת למעשה 2 טיעונים א. הרוע הוא אירופאי. ב. האנטישמיות היא אירופאית (הערבים נהיו אנטישמיים רק במאה השנים האחרונות). לשני הטענות קבלת לא מעט תגובות סותרות ממגיבים אחרים. אנסה להוסיף עוד כמה משלי. לטענתך הראשונה: 1. חוששני שבעצם התכוונת להגיד שרק רוע אירופאי הוא רוע כ"הלכתו". כאשר אחרים מגלים רוע הם עושים זאת בגלל סיבות ומסיבות רבות ומשונות. אבל כאשר אירופאים מחוללים אותו, הרי זה משום שהם רעים מטבעם. (האם שמת לב שזו טענת ראי לאלו כאן הטוענים שגילויים שונים של רוע הם תכונה ערבית או איסלמית?). 2. נדמה לי שהיום מקובלת תאוריה שהמתיישבים הראשונים באמריקה היו נגרואידים (כמו האבוריג'ינים של אוסטרליה). נראה שהמתיישבים הבאים אחריהם (בני הגזע הצהוב) השמידו אותם באופן שיטתי עד שהיום אין להם שום שריד וזכר אפילו מבחינה גנטית. 3. אין טעם לפרט את מסעי החורבן והשמד שערכו הטטרים של גיג'יס חאן כנגד הסינים, הרוסים, הפרסים, הערבים והטורקים. המניע למסעות אלו היה פשוט ונדטה על פגיעה בכבוד וכו'. מה שכן כדאי להזכיר הוא שבשלב כלשהו שקלו החאן ויועציו להשמיד באופן שיטתי את כל מיליוני האיכרים הסיניים. המניע כאן לא היה דתי או גזעני, אלא פשוט השנאה העתיקה של רועים כלפי עובדי האדמה. למרבה המזל הנשים, הפילגשים, והיועצים הסיניים של החאן שכנעו אותו שעדיף לסחוט מיסים מן האיכרים מאשר להרוג אותם. 4. האם היחס הברברי של היפנים במאה ה-20, כלפי הקוריאנים, הסינים ואסיינים אחרים מוכר לך? לטענתך השנייה: 1. אם נניח שמה שאתה טוען (הערבים נהיו אנטישמיים רק במאה השנים האחרונות) הוא נכון, הרי שגם זה סותר את עיקר טענתך. אין זה משנה, מתי נדבקו הערבים בחיידק וממי נדבקו בו. לעצם העניין, כבר מוכח שגם ערבים יכולים להדבק בנגיף הזה. אולי אפשר להתוכח על מקורותיה של המחלה, אבל אי אפשר לטעון שהיא אקסקלוסיבית או אירופית במהותה. 2. כבר מוחמד עצמו הסתכסך עם היהודים, לחם והרג בהם והכריח אותם להתאסלם בכפייה (למרות מה שכתוב בקוראן). 3. הרמב"ם ורבים דוגמתו ברחו מספרד לא בגלל רדיפות הנוצרים אלא בגלל רדיפות של מוסלמים (המואתחידים כמדומני). 4. ל"תיאוריה" לפיה היחס המוסלמי כלפי יהודים היה טוב יותר מאשר באירופה יש שני מקורות. 4א. מקור אחד הוא "סיפורי סבא" כדוגמת זה שלך. זה מזכיר לי סרט על מסע שורשים של אבי טולדנו למרוקו. הוא שואל שם כפרי זקן על החיים יחד עם היהודים לפני שעזבו. בהשפעת הזכרונות הנוסטלגיים ואוירת ה"איזה חיים יפים היו כאן עד ש...", טולדנו שואל את הזקן האם הוא מתגעגע ליהודים שעזבו וההוא עונה לו בתמימות:"לא, כי הם לקחו לנו את כל הפרנסה". אפשר להניח כי אם החיים היהודיים בארצות ערב היו כל כך יפים, הם היו נמשכים עד היום. יהודים ואפילו דתיים מאוד מאוד לא ממהרים לעזוב מקומות בהם החיים טובים. 4ב. המקור השני הוא ההיסטוריה של מסעי הצלב. הצלבנים והאבירים בכלל היו ברברים ביחסם כלפי נוצרים-יוונים ואף כלפי העמים שלהם (ראה למשל ספרה של טוכמן "ראי רחוק" על המאה ה-14). על התנהגותם כלפי יהודים ומוסלמים אין מה להתפלא. העובדה שהיהודים לחמו ומסיבות טובות מאוד לצד הערבים, קשורה לברבריות של האבירים הצלבנים ולא ליחס טוב או רע של השליטים האיסלמיים כלפיהם. סאלח-א-דין היה אצילי ורחב לב כלפי נוצרים ויהודים כאחד. לעומתו הסולטן הממלוכי בייברס שהיה המשחרר הסופי של א"י מן הממלכות הצלבניות הצטיין במעשי טבח לא פחות מן הנוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית שלי עם דבריך היא שלא גיבית אותם בעובדות ולא נימקת בשום צורה - רק קבעת עמדה. אין איך להתייחס לזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |