בתשובה לקהלת, 01/11/05 9:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המגזין נייצ'ר (ואולי אחרים) מפרסם מדי-פעם מצעד של האוניברסיטאות המובילות בעולם, מדורגות עפ"י שילוב של כמה קריטריונים כמו איכות פרסומים, כמות ציטוטים ועוד. אין לי פה רשימה כזו, אבל בפעם האחרונה שבדקתי (וזה היה השנה) היא נראתה בדיוק כמו שתיאר צב מעבדה. הארוורד פותחת את הרשימה באופן עקבי כבר זמן רב. (1. איך נתון כזה יכול להיות "מופרך לחלוטין", ולמה הוא נראה לך כזה?) (2. במקומות אחרים בעולם המטרה של "לגרום לסטודנטים לחשוב" אינה מקובלת?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר במקרה איפה מדורגת קאל-טק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קיבלתי מוטיבציה לבצע גיגול פשוט. הנה רשימה שנראית לי מוכרת, וגם מקיימת בדיוק את הסטטיסטיקה של צב: קאל-טק במקום הששי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה PNAS לא נמצא בין הנייצ'ר לסיינס בכל הדירוגים האלו? מהעיתונות הכללית עושה רושם שהם די חשובים1. 1 ומסתבר שגם ממש נחמדים: http://www.pnas.org/misc/about.shtml#free |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השאלה מופנית אלי? למה?) (כן, PNAS עיתון חשוב מאוד, ויש עוד חשובים. אפילו PLoS החדש כבר צבר יוקרה, ושם הם אפילו עוד יותר נחמדים. אני לא חושב שהוספת עיתון נוסף לרשימה היתה יוצרת הבדל מהותי בתוצאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Proceedings of the National Academy of Sciences
http://www.pnas.org/ Public Library of Science http://www.plos.org/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6 נכון ל2004 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונ. תל אביב מופיעה לפני מכון וייצמן. מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי. שני המוסדות באותו דרוג (101-152). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה כן יש הבדל בדירוג. הלכתי צעד אחד קדימה וחישבתי את הציון שמתקבל משקלול הנתונים שלהם. מסתבר שהטכניון ות"א neck to neck במקומות ה 104 ו 105 בהתאמה (עם 23.7 ו 23.5 ציון משוקלל), ומכון וייצמן במקום ה121 עם 21.9 הסיבה לכך היא המתודולוגיה של המחקר http://ed.sjtu.edu.cn/rank/2005/ARWU2005Methodology.... המוטה מעט לטובת מוסדות המתמחים במדעים החברה והרוח (או יותר נכון לרעת מוסדות טכנולוגיים בלבד). בעוד לגבי מוסדות כאלו מתעלמים ממס' המאמרים ב Nature and Science, הרי שמוסדות טכנולוגים לא מקבלים את אותה הנחה לגבי מס' המאמרים ב Social Science Citation Index, and Arts & Humanities Citation Index, ואכן הציון של מכון וייצמן (כמו גם של הטכניון, כצפוי) נמוך יחסית בתחום זה. לא ברור גם הדירוג לגבי גודל האוניברסיטה - ת"א (הגדולה פי כמה מוייצמן) מקבלת דירוג גבוה יותר. אני הייתי מצפה שהדירוג בפרמטר זה יעלה ביחס הפוך לגודל. למותר לציין שהדירוג של העברית עדיין לא כולל את זכייתו של אומן בנובל. _____ גילוי נאות: הכותב למד לתואר הראשון בטכניון ולתואר השני בת"א |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שכל הדירוגים שאתם מסתמכים עליהם, מדרגים את האוניברסיטאות ע"פ רמת המחקר שלהם (מספר פרסומים, ציטוטים, פרסים וכו'). זה בסדר גמור, רק שזה קשור במידה לא רבה לנושא הדיון: שיטת מימון לימודי הסטודנטים. מבחינת הסטודנטים רמת המחקר היא גורם משפיע עקיף. מבחינתם ומבחינת העניין כאן מה שחשוב הוא יוקר המחיה והלימוד, רמת ההוראה, מספר המקומות לסטודנטים, רמת הברירה בכניסה, רמת המבחנים וכן הלאה. למשל בטכניון של בנגלור תנאי הכניסה קשים יותר מאשר ב-Ivy league. אם מתעניינים רק ברמת המחקר, כל ה"מאמצים" של לבנת הם ברכה לבטלה. שכן רמת המחקר מושפעת רק בעקיפין ממספר הסטודנטים ושיטות מימון שכה"ל (והקשר לדעתי דוקא הפוך ולא ישר). במילים פשוטות, תקטין את מספר הסטודנטים, תרכז את הסיוע בסטודנטים מצטיינים מעטים ותזרים כסף לתקציבי מחקר. ושוב, השאלה היא לדעתי מה מנסים להשיג: 1. להעלות את רמת המחקר? 2. להגדיל את מספר הבוגרים כדי לספק את דרישת המשק או להוריד את משכורות האקדמאים? 3. להגדיל את הניידות החברתית? 4. לבצע תרגיל מנהלתי-פוליטי מקובל שיהיה מספיק מסובך כדי להסוות קיצוץ נוסף במימון האוניברסיטאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי ששואל "מה הקשר", אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא עם מה שהכותבת מוציאה מחוץ לפוקוס, קריא איראן, שהיא מדינה מפותחת מבחינה מדעית, ואני לא ממליץ לאף אחד לגזור גזירה שווה בין פרשת הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק עם זה של איראן. א. אני מתיחס לתגובות במקום אחר שהעלו את האפשרות שאיראן יותר רחוקה מנשק גרעיני מאשר מה שנטען ע"י ישראל/ארה"ב. ב. בדרך כלשהו ההשוואה מחזקת את דברי הכותבת בלינק (חולשת המחקר המדעי בעיראק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מי העורך הראשי של נייצ'ר ? איפה יושבת המערכת ? מאיפה באים רוב חברי הסגל ? האם תשובות הקודמות רומזות לאפשרות לפגם באובייקטיביות ? 2. גם בארה"ב אין להם התנגדות עקרונית לסטודנטים חושבים, זו פשוט לא המטרה העיקרית במקרים רבים. דוגמה נגדית מעולה היא הודו, שאולי לא מפיקה כיום מחקר פורץ דרך, אבל יש לה מוסדות רבים שקבלה אליהם נחשבת קשה מקבלה לMIT (בהודו לא מאמינים גדולים באומנויות, ככה זה כשצריך למצא עבודה אמיתית :-) שמוציאים מהנדסים מהשורה הראשונה (הודו מייצרת כמליון מהנדסים בשנה, כמובן לא כולם ברמה הזו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יושבים באנגליה1, אם זה עוזר לך להחליט לגבי אוביקטיביות. 1 להלן, "השטן הבינוני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך לדוגמה אני לא יודע איפה הם יושבים (ממה שראיתי הם מגדירים עצמם כבינלאומיים), ואכן יש להם משרד ראשי אחד בלונדון, אבל יש להם חמישה בארה"ב (יותר מחצי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבט מעמיק (מעבר לשורה הראשונה) מסתבר שאתה צודק לגבי מקום מושבם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חררמפ וקבל התנצלות על הנימה הזועפת של התגובה השנייה. יישר כוח על היכולת שלך להודות בטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית טורח לקורא קצת נייצר וסיינס, לא היית מטיל ספק שלנייצר יש אורינטציה אירופאית ברורה (להבדיל מסיינס שאם אינני טועה שייך לאירגון אמריקאי). אבל נניח לזאת. בקישור שלך, שים לב שהעורך ה*ראשי* יושב בסניף לונדון, כמו כן, תתי העורכים וכולי. בכל ארה"ב הם רושמים בערך 30 אנשים, לעומת בערך 70-100 בלונדון (הפסקתי לספור ב50). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כמה הודים באים לארה"ב ללמוד לתארים גבוהים (שלא בנושאים לוקאלים, כמו תרבות, שפה או היסטוריה של ארה"ב)? 4. כמה ארה"בים באים להודו בשביל ללמוד לתארים גבוהים (שלא בנושאים לוקאלים, כמו תרבות, שפה או היסטוריה של הודו)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר ? כאמור הודים באים לארה"ב בגלל ששם הכסף. עדיף להיות מהנדס בינוני בארה"ב ממהנדס מבריק בהודו (לפחות מהאספקט הכלכלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי מעניין לראות שיש הבדלים די גדולים בין השנה שעברה לשנה זאת - ובעיקר הרבה יותר אוניברסיטאות אירופיות במאייה הפותחת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |