 |
1. כמו שכבר אמרו לפני, הסיכון היחסי למות מאסון טבע הוא נמוך באופן קיצוני, אם נניח (בהנחה שמרנית באופן קיצוני) תמותה של אחוז אחד מאוכלוסיית העולם כל שנה, נקבל מעל שישים מליון מתים בשנה, פחות מחצי מליון מתוכם באסון טבע וגם זה בשנה שנחשבת לאיומה, כלומר הרבה פחות מאחוז.
2. "גם בימינו אנו, כאשר המגבלות הפיזיות והטכנולוגיות שהביאו לתחילת ההתיישבות באזורי החוף כבר אינן רלוונטיות...במצרים מתרכזת כמעט כל האוכלוסייה סביב הנילוס ולחוף הים התיכון" מצרים תלויה בנילוס היום לא פחות משהיתה בתקופתו של הפרעה האחרון, לא סתם דיבר ליברמן על תקיפת סכר הסואן. גם מדינות מפותחות בהרבה מוזילות עלויות באופן משמעותי ע"י קירבה לים.
3."יתרה מכך, החיים באזורי ההר הפנימיים מסוכנים הרבה פחות, מבחינת הסיכון לאסונות טבע, מהחיים על חוף הים." תאוריה יפה אבל לא מנומקת, שנה אחת לא יכולה להוות בסיס למודל, כאמור יציאה מאזורי החוף מוסיפה עלויות שפוגעות בהכנסה הפנויה ויכולות להעלות את התמותה.
4."העובדות המדעיות, לפיהן לא ניתן למנוע הוריקאנים, לשנות את מסלולם או להשפיע על עוצמתם" אין עובדות מדעיות כאלו, לא יכולות להיות עובדות מדעיות כאלו, יכולה רק להתקיים תאוריה לפיה בכלים שלנו קשה להשפיע על הוריקנים, אכן קיימת גם תאוריה כזו, כמו רבות אחרות שגורסות ההפך (ומדענים שמוכנים לנסות אותן אבל צריכים מימון). באופן כללי מזג האוויר הוא תופעה כאוטית שלא מובנת כראוי.
5. "אך כיצד ניתן להבין את דבקותם של יותר מחמישה־עשר מיליון הולנדים, רובם אנשים חילוניים ומתקדמים, בכברת האדמה שהם יודעים כמה היא מסוכנת?" היתי בהולנד, הסכנה היחידה שם נובעת מזה שתעשן יותר מדי חשיש ותשכח איך חוזרים הביתה, המערכת שלהם יותר ממסוגלת להתמודד עם כל סופה שלא תבוא, אם הם שרדו זמן כה רב כשלא היתה את כל הטכנולוגיה הנוכחית, כיום הם ישרדו לבטח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש