בתשובה לLG, 04/11/05 15:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוכנית אופציות סטנדרטית (של חברה נסחרת - לא סטארט-אפ) קובעת תקופת בשלות (vesting) של 4 שנים. לא בדיוק "טווח קצר". כמו כן מחיר המימוש (exercise price - המחיר שיש לשלם לחברה בעת המימוש מאופציה למניה) הוא כמעט תמיד מחיר השוק ביום הענקת האופציה. ניתן להתווכח האם זה "פחות מהשווי האמיתי". קשה למתוח קו בין "עובד מהשורה" לבין מנהל. עובד זוטר יחסית במחלקה החשבונאית יכול להשפיע (במובן של מניפולציה) על התוצאות הרבעוניות (ומכאן - באופן ישיר וחזק - על ביצועי המניה) הרבה יותר ממנהל מכירות בכיר. דווקא בונוס מושפע הרבה יותר מהערכה סובייקטיבית המושפעת, בתורה, מהטווח הקצר מאוד ולא מביצועים ארוכי טווח של העובד. בכל מקרה, גם אם אסכים לכל מה שכתבת, הפתרון אינו הכללת האופציות כהוצאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה להתייחס לנקודות שהעלית: ראשית כל, אני מסכים שהכללת האופציות כהוצאה איננה פתרון מתאים. Vesting - מצד אחד זה נכון. לעומת זאת, אם המנהל נשאר בחברה יותר מ- 4 שנים, הוא נמצא במצב שבו יש לו אופציות שניתנות למימוש בכל רגע, ואז הסכנה שהזכרתי למעלה (מניפולציה באינפורמציה) הופכת רלבנטית. מחיר המימוש שווה למחיר השוק - אופציה שמחיר המימוש שלה שווה למחיר השוק היא מתנה גדולה. לדוגמה, ראה בנתוני הבורסה את מחירי אופציות המעו"ף שמחיר המימוש שלהן זהה למחיר השוק באותו יום - הן אינן זולות כלל וכלל. הסיבה לכך נעוצה בהבדל שבין רכישת מניה לקניית אופציה. מי שקונה את המניה במחיר השוק, עלול להפסיד חלק מהשקעתו אם מחיר המניה ירד. מי שמקבל אופציה במחיר השוק יכול להרוויח ממש כמו מי שמחזיק את המניה, אבל אינו חשוף להפסד כלשהו. זו עסקה פנטסטית, שכל אחד היה רוצה לקבל בחינם... במילים אחרות, האופציה מכילה בתוכה, built-in, ביטוח נגד נפילת ערך המניה ולביטוח הזה יש שווי כספי לא מבוטל (שווי האופציה, שנקרא גם הפרמיה). Black ו- Scholes פיתחו נוסחה להערכת שווי אופציות, ויש גם מודלים רבים אחרים. המשותף לכולם הוא ההבנה שאופציה תמיד שווה כסף, ושהשווי תלוי (בין היתר) במחיר המימוש. בקיצור, קבלת אופציה בחינם היא מתנה גדולה. ההבדל בין עובד בכיר לזוטר - אכן, יש מספר תפקידים בהם עובד זוטר יכול להשפיע במידה ניכרת על מחיר המניה. אבל לגבי איזה אחוז מהעובדים זה נכון? בונוסים - לא מובן לי למה זה קשור רק לטווח הקצר. תלוי מה היעדים של נותני הבונוס, לא? אין לי פתרון מוחלט לבעיה. אפשרות שעלתה במוחי כרגע היא להעביר את האופציות לתיק השקעות שינוהל ע"י מחשב, כך שהמחשב יממש את האופציות עבור המנהל בסכומים ומועדים אקראיים ויעביר את התמורה לחשבונו 1. 1 של המנהל, לא של המחשב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אפשר כמובן לשלב, כך שהמחשב יעביר את התמורה לחשבונו של מנהל מערכות המידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחתך על האחור בתגובה. שמחתי לשמוע שאנו מסכימים על מה שנראה לי כנקודה המרכזית בדיון. די מרגיז אותי לקרוא עיתונאים ומשקיעים לא-זוטרים ולא-טיפשים שמגיבים פבלובית על כל מקרה (מרגיז כשלעצמו) של הונאה או חמדנות בהקצאת אופציות. לענין הvesting - אתה צודק. אגב, מנהל לא צריך לחכות לתום ה-4 שנים (ממילא הספיק כבר לקבל מנת אופציות נוספת שעדיין לא הבשילו במלואן) - רק להחליט שהכמות שהבשילה בנתיים מצדיקה מניפולציה במחיר המנייה שתעשיר אותו דיו. עדיין מדובר בתגמול לטווח ארוך. לגבי מחיר המימוש - התכוונתי שמחיר ה-exercise (המתורגם בד"כ כ"מימוש" - המחיר שיש לשלם לחברה עם המרת האופציה למניה) שווה למחיר השוק של המניה ביום הענקת האופציה. אני מודע לכך שבעת חישוב ערך האופציה (לפי בלק ושולס, לא בשיטה הנאיבית) יש לאופציה שווי גם אם מחיר מימוש=מחיר מניה ביום ההענקה. לענין הבונוסים - השקעתי בתוקף תפקידי בעבר מחשבה רבה (והון לא מועט שזרם ליועצים חיצוניים) איך ניתן לקשור בונוסים לביצועים ארוכי טווח, ללא הצלחה. לראייה וחיזוק - שיטות התיגמול שפותחו בחברות שונות (עוקפות אופציות) מבוססות אף הן על תגמול העובד לפי עליית מחיר המנייה - "אופציות פאנטום", מניות חסומות ויתכן שגם שיטות דומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון הרדיקלי: חיוב חוקי למתן אופציות PUT לפירמת רואי החשבון של החברה, כך שככל שהדו"חות יהיו שמרניים יותר, כן ייטב לרואי החשבון... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |