בתשובה לקהלת, 06/11/05 21:03
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344173
1) א. אתה לא מדבר כאן רק על ה-‏30K. אתה מדבר כאן על דברים מהותיים יותר, כמו אפלייה בקבלה לעבודה בשוק שגם ככה רווי אבטלה.
ב. בזמני צה"ל שחרר הרבה מאוד מכל מיני סיבות, גם כאלו שאם צה"ל היה משקיע הוא היה יכול לגייס. לא היה אז שירות לאומי למי שאינו בת דתייה, והיה צורך בהרבה מאוד אנרגיה והתעקשות בשביל להתנדב (וגם אז צה"ל לא קיבל את כל מי שרצה להתנדב), שלהרבה אנשים אין (תחשוב על אלו מהפלוגה שלך למשל). אתה מציע שאנשים כאלו יפלו בין הכסאות- מצד אחד צה"ל לא היה צריך אותם (ולא הייתה להם אלטרנטיבה פשוטה) , ומצד שני אתה מציע באזרחות להפלות אותם לרעה, על משהו שלא היה ממש הבחירה שלהם.
מה שאני מציעה הוא פשוט להפסיק את ההתחזות הזו. שצה"ל יגייס את מי שהוא רוצה וצריך, ושלא יגידו ש"כולם" מתגייסים. כי זה לא כך.
2) אני לא רואה כאן את הבעייתיות הגדולה. גם כיום צה"ל מגייס יותר ממי שהוא ממש צריך בפועל (כי לא תמיד יש לו אמתלה קלה לא לגייס, וכי זה זול לו). ברגע שצה"ל יצטרך לשלם לכוח אדם בו הוא משתמש, הוא יתחיל לשים לב למשאב שיש לו ביד, וכמויות הסיפורים על אנשים שמתבזבזים בצבא תרד פלאים.
כבר כמה שנים הממשלה מנסה לגרום לצבא להתייעל ולהפסיק לבזבז תקציבים (ע"ע התחקירים שהיו לא מזמן בעיתור "העיר" אאל"ט). אין תמריץ טוב מזה.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344195
1) זו טענה מאוד לא מדוייקת. מי שרוצה באמת להתגייס מגוייס.
הטענה שקרובה יותר למציאות היא ש: מי שמגלה חוסר מוטביציה עם קשיים מסויימים (שבהחלט שכיחים גם באוכלוסייה המגוייסת) הצבא לא התעשקש לגייס אותו.
מי שרצה גויס.
2) היה רצוי שהמדינה תשלם יותר ללוחמים שלה . אבל זה חייב לבוא רק כתוסף לא במקום ערך גיוס החובה /שירות צבאי חובה.
אני מניח שאת לא רואה את הבעייתיות הגדולה משום שאת כמו למשל נערי "העיר" לא מבינים את המשמעות ההוליסטית של פירוק ערך השיוויון בשירות.

מי ירצה לסכן את חייו , גם בעבור יותר פזטות -כשלמעשה הנורמה החברתית והחוק - בכלל מציבה את ערך ההעצמה האישית כערך
א-לוהי -כבר בגיל 18.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344200
1) נו, אז אני ועוד כמה שאני מכירה לא קיימים במציאות. אין דרך להמשיך להתווכח בנקודה הזו בלי להתדרדר ל"כן נכון"/"לא נכון" אז אפסיק כאן.

2). "אני מניח שאת לא רואה את הבעייתיות הגדולה משום שאת כמו למשל נערי "העיר" לא מבינים את המשמעות ההוליסטית של פירוק ערך השיוויון בשירות."

עד עכשיו התמקדת בבעיות מוטיבציה או תקציב כנימוק להשאיר את רטוריקת גיוס החובה על כנו. אתה מוזמן להסביר את הבעיתיות שאתה רואה כאן ואת המשמעות ההוליסטית של פירוק ערך השיוויון בשירות (ואיך זה מסתדר עם כך שהצבא כבר לפחות עשור לא ממש מתעסק בשוויון בגיוס אלא מגייס את מי שבא לו).

"מי ירצה לסכן את חייו , גם בעבור יותר פזטות -כשלמעשה הנורמה החברתית והחוק - בכלל מציבה את ערך ההעצמה האישית כערך א-לוהי -כבר בגיל 18"

שוב אתה חוזר לחוסר האמון שלך לכך שמישהו בחברה שלנו יתנדב להגן עליה? כבר עניתי לך קודם, שאם זו הבעייה, אז אנחנו בצרות הרבה יותר עמוקות מאשר גיוס של אחוז כזה או אחר של בני השמונה עשרה.
אפשר גם לשאול האם חברה אינדבידואליסטית ואגואיסטית בצורה קיצונית שאתה מתאר שווה בכלל הגנה.

לשמחתי, אני לא חושבת שהחברה שלנו עד כדי כך גרועה, כך שהשאלה לא רלבנטית בכלל. אבל (בפעם השלישית) אני לא רואה איך אפלייה ממסדית של חלקים מהחברה יפתרו בעיות מהסוג הזה.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344201
כבר נאמר לך שXslf לא גויסה מסיבות התלויות בצה"ל בלבד. כל תגובותיכם אחרי זה נגועות בפשיזם כבד.
ואני רוצה לומר בהקשר זה עוד דבר: מי שרוצה לחזור לסיסמאות המאוסות של "כל העם צבא" - שלא יזעק אחר כך שהמחבלים הפלסטינים באים בכוונה לפגוע בחפים מפשע. הם פוגעים בצבא, כמקובל במלחמות.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344415
רובו של שוק העבודה הוא שוק פרטי שאין לממשלה כל יכולת או זכות מוסרית להתערב במה שקורה בו, אני כמעסיק אעדיף מישהו ששירת בצהל או הרים תרומה מקבילה (בשביל זה יש קו"ח, לא צריך חתימה באפסנאות), אבל זה שיקול אישי שלי. כמוני רבים אחרים, מדובר באינטרסים שלי גם כן (במובן רחב יותר).
השוק לא רווי אבטלה (לפחות במרכז).
ב. אני לא מציע להפלות אותם לרעה, אני מציע לתת לאילו שכן שירתו משהו שהוא פחות בהרבה מהזמן שניתן לאילו שלא התנדבו.
מי שרוצה להתנדב ימצא מסגרת.
2. צהל אכן צריך לגייס פחות, במקום זה אפשר להפנות עודפים למשטרה ולמכבי האש (ומבחינתי להפנות אנשים עם נתונים גבוהים ישר לכנסת ישראל).
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344424
אז אתה אומר שמי שלא שירת בצבא, כדאי לו לפרט בקורות החיים שלו את ההתנדבות שהוא עושה כל יום שלישי בבית האבות המקומי?

לא יודע. משהו כאן צורם לי. אבל אולי זה בגלל שאני רגיל לנוסח קו"ח אמריקאי, בו לא מציינים שום דבר מעבר לבסיס הרלבנטי לתפקיד (לא גיל, לא מין, לא תחביבים, ולא האם שירתתי בצבא או האם אני מתנדב היכנשהו).
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344455
כן, לדעתי זה הרבה פעמים יותר חשוב.
אני יודע שבקורות חיים למוסדות אקדמיים מומלץ לישראלים לפרט על השירות הצבאי, משום שזה נחשב להם כסוג של נסיון (בהנחה שאתה לא הולך ללמוד אצל שמאלני ידוע)
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344497
באיזה אופן יכול השירות הצבאי להיתפס כ"ניסיון" ביחס ללימודים במוסד אקדמי? (או שאתה מתכוון למי שעומד לאבטח את המוסד הזה?)
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344538
במוסדות לימוד יוקרתיים בארה"ב, במיוחד בלימוד MBA.
שם שירות בצבא (שהוא התנדבותי) מוערך מאד.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344574
במה זה מתבטא?
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344579
בסיכויי קבלה גבוהים יותר.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344471
הפניית עודפים למשטרה ולמכבי האש, לא תפתור את הבעיה‏1. זה רק יצור תלות של גופים אלו באותו כוח אדם זול.

פיתרון יעיל יותר יהיה לקצר את משך שירות החובה.

-----
1 ישנן כמה בעיות. הראשונה, והמרכזית בהקשר הזה, היא היותו של הגיוס - חובה. השניה, מקצועיותו המוטלת בספק של הצבא במתכונתו הנוכחית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים