בתשובה לגיל לדרמן, 06/11/05 23:44
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344224
לדרמן-מגלה את אמריקה -אבל הוא ושכח את הבדלי מאגר כח האדם.
ישראל קטנה פי 50 מארה"ב והיא כבר היום מצוייה בחוסר גדול של לוחמים.
ויש הבדל גדול בין שמירה בכח אדם לבין לחימה בסיכון חיים גבוה מאוד מול מחבלים ברמה המיידית.

אבל חוץ מזה הכל נכון. (אני רק אציין עובדה טרוויאלית: אני לא "סוציאליסט" ואף רחוק מכך. אבל כאן בניגוד לנשוא הוני. מדובר בסירסור בחיי אדם).

תיאור המציאות שלדרמן מציע- תואם כמעט לזה של היום.
הפריפרייה היא זו שמשרתת בצה"ל: דתיים לאומיים, ימניים, יוצאי רוסיה ואתיופיה והדרוזים.
כולם מוסרים את חייהם ונהרגים בהגנה על אחרים.
קבוצה אחת באופן מובהק נמצאת מחוץ לתמונה:
אשכנזים-חילונים(1) בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה.

ואכן לדרמן מציע ברוב טובו להנציח את המציאות הזו. הם יעבדו יקבלו אפילו תוספת שכר - גם על השמדתם , בשביל שלדרמנים למיניהם יוכלו לעשות כסף כבר מגיל 18, בלי לסכן את התחת ואפילו לא לעשות שירות מינמלי בשם ערך השיוויון.

אני מציע להעניק ללדרמן את פרס ישראל למעורבות חברתית.

יש רק בעייה אחת.
בסוף זה יתפוצץ. בבום גדול. אף אחד לא יהיה מוכן לההרג בשביל לדרמן.
אבל יהיו כאלה שיהיו מוכנים להעלים לדרמנים נצלנים מהסוג הזה שמסרסרים בחייהם.

-----
אני במקרה שייך לקוצה זו.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344227
אשכנזים-חילונים בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה מתגייסים ועוד איך, ואף מתנדבים ליחידות המובחרות של הלוחמים. אחד מקרוביי, למשל, התגייס ליחידה כזו לפני חודשים ספוריפ - והוא וחבריו שם כולם ''אשכנזים-חילונים בנים להורים מבני המעמד הבינוני-גבוה''.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344230
אש"חים מוכנים היות קרביים כמעט אך ורק ביחידות המובחרות ‏1. בגדודים בקושי תמצא אש"חים. מטבע הלשון הנפוץ הוא "או סיירת או ניירת".
_____
חשדנים יאמרו שלהיפך - בסיירות המובחרות מקבלים אך ורק אש"חים.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344340
אתה מסתובב במעגל סגור.
בשם הקרביים (במיל.) האקדמאים, אני מוחה! 344228
ראשית בקשר לסיכון החיים:

אתה מבלבל בין מלחמה לבין מצב עימות מתמשך. חייל צה"ל כיום לא מסכן את חייו הרבה יותר מאשר אזרח ממוצע שנוסע באוטובוס (ואכן, בשני המקומות תמצא בעיקר את בני המעמדות הנמוכים). אתה מציג את האינתיפאדה או את סכסוך הגבול שהיה לישראל בדרום לבנון כאילו מדובר על מלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה. בשל כך, הניתוח שלך את המציאות מעוות לחלוטין, ומציג תמונה כמעט הפוכה לאמת. כאשר חטיבות שלמות נמחקות בתוך שעות, אנשים אכן מגיעים למצב של פחד מוות הגורם להם לשכב בשטח ההפקר ולהרים רגליים למעלה על מנת לחטוף כדור ולבלות כמה שבועות או חודשים בבית חולים. הלוחמה של חיילי צבא הגנה לישראל בשנים האחרונות היא מתישה ויש בה לא פעם גילויים של גבורה, אולם היא איננה כרוכה בסכנת מוות שכזו. מספר ההרוגים מקרב חיילי צה"ל הוא נמוך למדי באינתיפאדה, והיה כזה גם בלבנון. אין בכך תימה, שהרי צה"ל נלחם מול אויב נחות וחלש ממנו לאין שיעור. במצב כזה, כאשר מדובר בבני שמונה-עשרה, לא פחד המוות הוא השולט, אלא דווקא ההתרגשות, גאוות היחידה, רוח המצ'ואיזם, ואפילו הרצון בהגשמה עצמית. לבנון היתה אות כבוד ללוחמים, משהו לשאוף אליו, לא המקום אליו יוצאים חמישה וחוזר אחד. התשובה הפשוטה והקרה להתלהמות שלך היא שמלחמה אמיתית לא היתה לצה"ל כבר הרבה זמן, ועימות בעצימות נמוכה לא יוצר הרג מסיבי מספיק על מנת לגרום למתגייס הפוטנציאלי לחוש בפחד מוות. להפך. זו בדיוק הסכנה ברמה המספיקה לרגש אנשים צעירים. נראה לך שצה"ל היה יכול להחזיק את זירת המשחקים הלבנונית שלו עם אנשי מילואים בעלי משפחות לאורך זמן?

אם היית חוסך מעט מהזמן שהשקעת בהטיית שם משפחתי לגוף שלישי יחיד ורבים ומשקיע אותו בקריאה של דברי, מן הסתם היית מגלה שלא הבעתי תמיכה או התנגדות בהפיכת צה"ל למקצועי. תארתי את מה שיקרה, וציינתי שזה לא רחוק ממה שממילא מתרחש היום. לא מתחשק לי להיכנס איתך לדיונים חברתיים, אבל בכל זאת אני מרגיש צורך לציין שהשימוש במיליטריזם וחרחור מלחמות על מנת לשמר אפליה חברתית איננו טריק חדש במיוחד. הדרך לשמור על אנשים דפוקים הוא לחלק אותם לדפוקים דרג א' ודפוקים דרך ב', ולשים את הראשונים אדונים על האחרונים.

לבסוף, לגבי הפרקטיות של צבא שכיר, זה נושא שאני אינני מומחה בו, ונוצר אצלי הרושם שגם אתה לא בדיוק מבין גדול בנושא. מן הסתם ניתן יהיה לשמור על גיוס חובה לכולם אולם להגביל אותו לטירונות ואימון יחידה, ולהמשיך לזמן מדי שנה את כוחות המילואים לאימונים. לגבי הבט"ש, יכול להיות שאתה צודק, ואכן יש צורך בגיוס חובה על מנת לתחזק את הכיבוש הישראלי. למעשה, יכול להיות שזהו הטיעון החזק ביותר לטובת ביטולו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים