בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 08/11/05 18:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האיראנים שואפים ומנסים כבר עתה להשמיד את האוכלוסיה שכאן, יהודים וערבים כאחד. מה זה משנה אם הצד השני יוכל להשתמש באותו הטיעון כאשר צד זה הוא תרבות/משטר/אידאולוגיה/ציבור שגם כך בז להומניזם ואינו מחוייב למוסר אוניברסלי? השאלה היא רק אם זה הדבר המוסרי והנבון 1 לעשות, לא במה הצד השני יוכל להיאחז כדי להצדיק את מה שבין כה וכה הוא מנסה לעשות. 1 והשיקול החינוכי בכלל זאת, הן של הצד המוסרי והן של הצד השני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שואל כאן שאלה פרקטית. לתירוצים חשיבות קטנה מאוד כשזה מגיע למלחמות (עיין ערך עיראק). מה שאני מנסה לטעון הוא שבכלל לא ברור שזה "הדבר המוסרי והנבון" אם נימוק זה ניתן להחלה באותה מידה בדיוק כדי להצדיק את השמדתנו. הדבר דומה, בהשאלה, לשוקחופשיסט/מזילאציוס קיצוני שטוען שמותר לקחת כסף מעניים כי יותר חזקים מהם - הוא צריך להתמודד עם העובדה שהטיעון שלו מאפשר גם לאחרים לקחת כסף ממנו אם יהיו חזקים יותר ממנו. מי שצריך לעשות את חשבון הנפש הוא הש"ח//מזי', לא אלו שרוצים לקחת ממנו את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה אחרת: כל אחד יכול לטעון כל דבר שירצה. השאלה היא מהי האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה אחרת: השאלה היא למה הטיעון שבו הוא משתמש הוא האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שלא הבנתי את מהות הויכוח. עזוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |