בתשובה לעומר, 28/10/05 12:20
346375
אני מוחה על המושג ''הוצאות-להורג-ללא-משפט'' בהקשרו. הלכה למעשה כל חיסול נידון בדרגים המתאימים שמשמשים כשופטים שלא בפניו (משפט צבאי, אם מותר לעשות את זה לחיילים, מותר גם להם), אם ברצונו של המחוסל לעתיד להישאר בחיים (החיסולים הם של בכירים, היתר נהרגים תוך נסיונות מעצר, אין תירוץ של ''לא ידעתי'') הוא יכול לגשת למחסום הקרוב ולהסגיר את עצמו, במקרה כזה הוא יזכה למשפט הוגן, אופציה שהוא לא טורח לספק לקורבנות שלו.
346443
אם כבר סוחטים את העניין החוקי עד הסוף - זה נשמע יותר כמו תרוץ. אני מניח שמחבלים לא נשפטים כחיילי אויב (שהרי הם לא נחשבים כשבויי אויב משעה שנתפסו). מכאן, אם מתקיים להם משפט צבאי, הרי שזהו חלק מהדין הצבאי שהחילה ישראל בשטחי הכיבוש שלה. מוזר שבאופן מקרי רק כנגד מבוקשים שלא נתפסו ונשפטים שלא בפניהם מוצאים גזרי דין מוות, בעוד שמבוקשים אשר נתפסים, גם אם דן אותם בית משפט צבאי, אינם נידונים למוות (למרות שלא פעם פשעו פשעים חמורים לא פחות מאלו המיועדים לחיסול). צרף את זה לעובדה שה''משפט הצבאי'' לכאורה הזה נשאר חסוי, כמו גם פסק הדין וגזר הדין, ונגיע למסקנה שאין אפשרות לקרוא להליך הזה ''משפט'' אלא על דרך המשל.
346474
לפי העיקרון הזה, אין דבר שאפשר לקרוא לו ''הוצאה להורג ללא משפט''. בכלל, כל פעולה מודעת שכל אדם עושה היא תוצאה של ''משפט'' לפי ההגדרה שלך (מה שמוציא את הטעם מהמושג משפט).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים