בתשובה לאיציק ש., 17/11/05 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדוגמא נועדה להסביר את המימד של ההתיעלות הכלכלית בלבד. הפעלה מלאה של מתקן כליאה בהחלט לא דומה להפרטה של שירותי הסעדה. גם אני לא אוהב את העובדה שההפרטה היא טוטאלית. בכל מקרה, הדוגמא שלך היא גם בעייתית. אין שום דימיון בין כמות הכוח של מתקן הכליאה (שלא בוחר מי נכנס אליו ולכמה זמן) לכמות הכוח של בסיס של ח"א. באותה מידה, אפשר להגיד שהפרטה של מתקן כליאה דומה להפרטה של שידורי ערוץ 2. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על הפרטת אחד מהמתקנים של המערכות האלימות של המדינה כלומר, אנחנו מעמירים לידים פרטיות את האופציה להפעלת אלימות. אני מסכים עם כל מי שכתב ששירותי הכליאה במדינת ישראל הם שערורייתיים. הכשלון הממשלתי בתחום הזה אינו יכול להפטר באמירה: "נו טוב, ממשלה לא יודעת לנהל". באותה המידה אפשר לאמר את זה על צה"ל. זה צריך להיות כשלון של השר לבטחון פנים ושר האוצר, אם הוא אחראי לחנק תקציבי. לא יתכן שכל כשל ממשלתי יתקל באמירה המגוחכת ש"ממשלה לא יודעת לנהל". שראש הממשלה לא ידבר בשם איזו ממשלה עקרונית; שיואמר באומץ: "הממשלה שלי אינה יודעת לנהל; אני מתפטר". בעניין בתי כלא, כל מה שיכול לעשות יזם פרטי -יכול לעשות השב"ס. כשיהיה ברור שרמת בתי הכלא בישראל היא כשלון הממשלה- ישתפר המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אני לא מקבל את הניסוח הזה ''מעמידים לידים פרטיות את האופציה להפעלת אלימות''. זאת לא אלימות, זאת ענישה - ואם היא מלווה באלימות זה רע מאד. ובשום פנים ואופן האופציה להפעיל את הענישה היא לא של הכלא. היא של בית המשפט. כמו שהמ''כ שלי בטירונות אמר, אין לא יכול יש לא רוצה. גם הטבח הצבאי יכול לתת אוכל איכותי כמו של חברת קייטרינג ואפילו יותר בזול. אבל אם הוא לא עושה את זה, השר הרלוונטי יכול להתפטר, לבכות, או לשקול הפרטה. הפרטה היא לא מילה גסה, ולגיטימי שהממשלה תחליט מה היא מנהלת בעצמה ומה היא מפריטה. פשוט, צריך לשקול את היתרונות והחסרונות לגופו של עניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זאת לא אלימות, זאת ענישה". נכון שבית המשפט פוסק את העונש אך ביצועו נתון בידי המדינה. העונש הוא אלימות מסויימת אלא אם הוא קנס. שלילת חירות היא פעולה אלימה. אינני מתייחס בשלילה לצורך להפעיל את הסנקציה הזאת. הפרטה היא מילה גסה במקרה הזה כי כל מה שמופרט -נוטש את המערכת הדמוקרטית. לעסקים אין בעיקרון כל חלק במערכת הדמוקרטית; השיקולים הופכים להיות שיקולי רווח. אני מסכים איתך שצריך לשקול את היתרונות והחסרונות. אינני מסכים שהם ימדדו רק ובעיקר במונחי כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא רואה את הקשר למערכת הדמוקרטית. אולי התכוונת להגיד "המדינה" במקום המערכת הדמוקרטית. מדוע בית הכלא צריך להיות חלק מהמדינה? איזה בעיה עקרונית יש בכך שמתקן שמיישם סנקציה אלימה מופרט? הרי פרטי הסנקציה ואורכה נקבעים בצורה מוחלטת ע"י המדינה. למתקן אין אפילו שליטה לגבי איזה אסירים יגיעו אליו. ומעשית, היכולת שלו לפגוע בזכויות האסיר היא הרבה יותר קטנה מהיכולת של מתקן ציבורי. גם לא ברור לי מה הבעיה העקרונית שהשיקולים של המפעיל הם שיקולי רווח. בעיני אין שום בעיה כזו. אין לי גם שום בעיה עקרונית עם כך שהשיקולים של השב"ס הם שיפור תנאי הסוהרים ומניעת פיטורים 1. בשורה התחתונה, צריך לבחון מה הכי טוב מבחינת האינטרס של המדינה. והאינטרס של המדינה כולל את זכויות האסיר, תנאי הכליאה והתקציב. אם המדינה יוצאת נשכרת במאזן הכולל, באמת לא צריך לעניין אותנו אם לב לבייב עושה רווח נאה, או שרב גונדר חיימון ייצא לפנסיה בגיל 45. אם השב"ס יכול להיות מספיק טוב, פשוט צריך לתת לו להתמודד מול לב לבייב במכרז. 1 לצורך הדיון. אני לא מכיר את השב"ס מספיק טוב בשביל לטעון את זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |