 |
|
 |
||
|
||||
 |
כריתת יד נשמעת למישהו כעונש מוגזם על גניבה? לעניות דעתי זה בעיקר בגלל שהוא לא חושב על הסיכון שהגניבה הזאת הביאה לבריאותן של אותן זקנות הזקוקות לאוכל ולתרופות. אפשרי בהחלט שרבות מהן קיפחו את חייהן ואיבדו מכושר תנועתן בגלל הגניבה הזאת. אבל אני מעדיף להעביד את בכדי שיפצה את הכסף שגנב ועל הנזק שהסב לא-כל-כך-בעקיפין, פלוס קנס. בדרך שגם יסבול, בתקווה למנוע ממנו לגנוב שוב, ובכדי להניח את דעתן של הזקנות וקרוביהן הזועמים על העוול שעשה. אזכיר שבדיון אחר ציינתי שלדעתי יש בקירבנו הרבה יותר פסיכופתים משרובנו חושדים. הרחמים שאנחנו מגלים כלפיהם הם עבורם חולשה שהם מנצלים בהנאה רבה. "שיקום"? הצחקתם אותי. לכל היותר אפשר לקוות להפחיד אותם מספיק בכדי שלא יחזרו על היותר מסוכנים שבמעשיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה שאלה מעניינת: עד כמה הפחד מהעונש הוא גורם משפיע על התנהגות הפסיכופטים? (עוד יותר נחמד יהיה לשמוע מבעלי הסמכות הסבר בשאלה "מה זה פסיכופט ולמה לא כולם דומים לחניבעל לקטר"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד משפיע עליהם יותר מרחמים, בזה אני בטוח. ואלו מהם שלא ילמדו לפחד, אין צורך לשחרר אותם מבית הכלא פעם שניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל תלוי במה זה ''זה,'' כי הגדרות כאלה הן דבר לא קל. עכש''י אהבחנה היא בין הפן ההתנהגותי של אנטי-סוציאליים לפן הרגשי של פסיכופטים. כמו כן, לפעמים העונש יכול להוות דווקא גורם מדרבן לפסיכופט שמחפש ריגושים במינון גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, כריתת יד היא עונש מוגזם אפילו למי שגנב רבע מיליארד שקל ששייכים לאלפי זקנות. ייתכן שמידת הרחמים היא חולשה. ייתכן שהדרך היעילה ביותר למנוע גנבה ולהניח את דעתן של הזקנות היא כריתת יד. למרות כל זאת, לדעתי, כריתת יד היא עונש מוגזם ולא מוסרי. וכל זה, בכלל בלי להתחשב בנזקים או בסיכונים בכריתת יד: - כריתת ידיים של אנשים חפים מפשע - זילות של זכויות האדם - חיפוש נקמה מצד הגנבים ובני משפחותיהם. גם אם כריתת יד היא פתרון מושלם (והיא לא) היא עדיין מוגזמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הייתי בוחר בכריתת יד, אבל זה לא יהיה בגלל שאני מרחם על הגנב, אלא בגלל שאני חושש לטעות בזיהוי ובגלל שיש לי שימוש טוב יותר לידיים שלו. "זילות של זכויות האדם"? "המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים." קח לדוגמה את המתרחש בבתי הספר היסודיים שלנו. יש שם ילדים שמתעללים באכזריות רבה בילדים אחרים במשך שנים על גבי שנים ללא הפרעה, בשם ה"זכות" של הפסיכופתים האלו ללמוד יחד עם אנשים רגילים באותן כיתות ובגלל חוסר האכפתיות והעדר ההחלטיות של המורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתעלם מההתעללות הזו זה לא ''לרחם על אכזרים''. בהתחשב בהצעות שהעלית, ''לרחם על האכזרים'' במקרה זה פירושו שאם מישהו מתעלל במישהו אחר פעם אחת, כל מה שעושים הוא לגרש אותו מבית הספר לצמיתות, ולא שוברים לו את העצמות ומכריחים אותו להכין שיעורי בית לכל השכבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוטלים עליהם עונשים מגוחכים להחריד, כשבכלל טורחים להטיל עליהם עונשים, כי מתישהו למורה פשוט נמאס להתייחס לזה, או שהוא רואה שאין לעונשים שלו השפעה, והוא לא מוכן/יכול להטיל עונשים חמורים יותר או להרחיק את הילד מבית הספר. "בהתחשב בהצעות שהעלית..." - על מה אתה מדבר? אילו הצעות בדיוק? אני הצעתי לכרות ידיים? אני הצעתי לגרש מבתי ספר ילדים שמשכו למישהי פעם אחת בצמה? שוב, על מה אתה מדבר? אני תמכתי בעבודת כפיה לרוצחים ואנסים, למען השד. לא צידדתי בעינוי של ילדים נורמטיביים שחרגו פעם אחת מהמותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שכרגע העונשים באמת מגוחכים. מה לדעתך הם צריכים להיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעורבות גבוהה יותר של ההורים, שבהעדרה, או במידה ולא תהיה לה השפעה, יועברו אותם ילדים מופרעים לבתי ספר בהם כולם כמוהם. אני מקווה שעם חינוך טוב יותר מלכתחילה, ויחס פחות סובלני לאלימות, יהיו מעט ילדים כאלו. עם החינוך הנכון אפשר גם ליצור מצב שבו ילדים אלימים ינודו חברתית על ידי רוב הילדים האחרים, שלא כמו במצב הנוכחי בו הילדים דווקא מנסים להתקרב לתוקפניים האלו בתקווה שלא להיות קורבנותיהם. אני נגד שימוש באלימות בחינוך ילדים, מלבד במקרה אחד - כשהילדים עצמם אלימים. גם אז עדיף אחרת, אבל רק אם אפשר. לא מקובל עליי שהורים ישחקו בביצים במשך שנים על גבי שנים בזמן שהילד לומד להיות בריון. את האפשרות הזאת אני לא בעד לתת למישהו מלבד להורים [*], אבל שידעו - אם הם לא יעשו זאת, ולא ימצאו פתרון אחר, הילד יגיע לבית ספר של עבריינים צעירים. אם אתה רוצה כמה הצעות ליעול מיידי של המערכת הנוכחית במקום דיבורים כלליים על האוטופיה החינוכית: ילד שהפעיל אלימות, בשיעור, בהפסקה או אחרי הלימודים, יעביר את השעות/הימים (בהתאם לחומרה) הבאים בכיתה מיוחדת, ללא הפסקות וללא זמן חופשי אחרי הלימודים. הענשת ילדים אלימים תעשה בפומבי - נגיד, יעמידו אותם בשורה, ללא ניע, במרכז החצר בזמן ההפסקה. ילדים יחוייבו לדווח על מקרי אלימות שכאלו, או שיענשו גם הם. ילדים שסייעו להסתיר מקרי אלימות יענשו עונשים לא-טריוויאליים בעצמם. העונשים האלו לא יהיו טריוויאליים ושווי ערך לעונשים על פטפטנות בשיעור או אי-הכנת שיעורי בית. ----- [*] אלא אם הם עצמם בוחרים להאציל את הסמכות הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שאתה קובע את מבחן התוצאה כקריטריון הבלעדי-כמעט לענישה, סביר שאותו אדם שדרס שלושה ילדים יחזור שוב ושוב, למשל, לחצות צומת באור אדום, מתוך אמונה שהפעם יצליח לחצות באדום בלי לדרוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איפה אני קובע משהו כזה? 2. פשעים שונים לא רק בחומרתם, אלא גם באופיים. אני לא מציע להתמודד עם כולם באותה הצורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תחילת סעיף 5 ב- תגובה 347144 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אני לא חושב שאני מבין את כוונתך. את אומרת שמשתמע מדבריי שלא הייתי רוצה להכניס לכלא אדם שחצה צומת סואנת באור אדום באמצע היום ובמקרה הזקנה שמבעבר החציה הצליחה לקפוץ מדרכו ברגע האחרון, ואיכשהו לא שברה את הירך? כי אני ממש לא מתכוון להגיד דבר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי על הניג'וס התקופתי, אבל זאת הפעם השניה שאתה משנה את מינו של הצומת לנקבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על צומת ספיציפית, והיא במקרה יוצאת דופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך יוצאת דופן. גם אני מכירה כמה צמתות נשיים ביותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |